שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבריאות בישראל לעומת אירופה: רע כאן אבל חיים יותר
    הישראלים נאלצים להוציא מכיסם הרבה יותר כסף על בריאות, בעוד המדינה מוציאה הרבה פחות כסף מאשר שאר מדינות אירופה. שיעור מיטות האשפוז נמוך בכמחצית מהממוצע האירופאי ותפוסתן גבוהה בהרבה - 94% לעומת 76% בממוצע באירופה. גם מספר מכשירי ה-MRI אצלנו הוא בין הנמוכים ביותר. ולמרות כל אלו - בתוחלת החיים אנחנו מובילים על רוב המדינות. דו"ח הבריאות של מדינות ה-OECD
    מערכת הבריאות בישראל לא טובה ביחס לשאר מדינות אירופה. כך עולה מדו"ח ארגון ה-OECD שמשווה את נתוני הבריאות של 34 המדינות החברות בו, כולל ישראל. מאגר המידע של ה-OECD מאפשר להשוות את ישראל למדינות החברות בארגון במספר רב של מדדים. בדו"ח זה נבחרו למעלה מ-40 מדדים בהם ניתן לראות את מצבה של ישראל ביחס למדינות החברות בארגון.

     

     ( )

     

    קראו עוד

    דו"ח: תוך עשור - 11% פחות מיטות אשפוז ביחס לאוכלוסייה

    סקר: מאיזה בתי חולים בארץ אנחנו הכי מרוצים?

    2014: פחות מיטות אשפוז ביחס לאוכלוסייה

      

     

    ישראל: 1.9 מיטות לאלף איש, לעומת 3.3 מיטות באירופה (צילום: אסף פרידמן) (צילום: אסף פרידמן)
    ישראל: 1.9 מיטות לאלף איש, לעומת 3.3 מיטות באירופה(צילום: אסף פרידמן)

     

    הישראלים משלמים יותר, המדינה פחות

    בישראל, שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות הינו מן הגבוהים ב-OECD ועומד על 39% לעומת 27% בלבד ב-OECD. גם קצב הגידול בהוצאה הפרטית בישראל לנפש בשלוש השנים האחרונות הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD.

     ( )

     

    יחד עם זאת, ההוצאה לבריאות בישראל כאחוז מהתמ"ג הינה נמוכה ביחס למדינות ה-OECD. בעוד שממוצע ההוצאה במדינות ה-OECD עומד על 8.9%, בישראל ממוצע ההוצאה הינו 7.5% בלבד.

      

    אוכלוסיית ישראל הינה צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב-OECD. שיעור בני הגילאים +65 בישראל 10.9 אחוזים לעומת 16.2 שהוא הממוצע במדינות ה- OECD. אולם, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות כי בשנים הבאות אחוז בני 65+ בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיעו ל-16.6% בשנת 2050.

     

     ( )

     

    שיעור מיטות האשפוז - נמוך בכמחצית מאירופה

    שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (שלישי לפני אחרון) ועומד על כ- 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.3 במדינות החברות ב .OECD

     

    שיעור המיטות הנמוך בא לידי ביטוי גם בנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית באשפוז כללי (שעומדת בישראל על 4.3 ימים, בעוד שהממוצע הוא 6.6).

     

    בנוסף, שיעור תפוסת מיטות האשפוז הוא הגבוה ביותר בארגון - 94.1 אחוז בישראל, לעומת 76.1 אחוז בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון.

     

     ( )

      

     שיעור מכשירי ה-MRI למיליון תושבים בישראל עומד על 3.1 לעומת ממוצע OECD העומד על 13.1. רק ל-2 מדינות ב-OECD שיעור נמוך מזה של ישראל.

     

    בבדיקות MRI לאלף נפש ישראל עמדה על 31 לעומת ממוצע של 55 במדינות הארגון. בבדיקות MRI למכשיר ישראל מצויה במקום השלישי עם 9,825 בדיקות למכשיר, לעומת ממוצע OECD העומד על 5,481 בדיקות למכשיר.

     

    שיעור הפריון בישראל של נשים בגילאי 15-49 הינו הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון ועומד על 3.0 ילדים לאישה לעומת ממוצע של 1.7 במדינות ה-OECD. נתון זה משפיע באופן ישיר על שיעור הילדים מתחת לגיל 14 בישראל העומד על 28.2 אחוזים, והוא השני בגובהו בקרב מדינות ה- OECD .

     

     

    תוחלת החיים של הגברים בישראל - השלישית מבין מדינות הארגון

    אחד המדדים הנפוצים בעולם לציון פירמידת הגילאים במדינות שונות הינו יחס התלות המבטא את היחס בין שתי קבוצות הגיל (עד 14 ומ- 65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל (בגילאי 15-64).

     

    זהו היחס בין האוכלוסייה בגיל עבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 63.4 אחוזים, שיעור שיא בשנים האחרונות, והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.

     

    תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- OECD תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בכשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה OECD – (בישראל – 80.3 לעומת ממוצע של 77.8) והיא השלישית בגובהה בכל מדינות הארגון.

     

    בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כשנה (83.9 לעומת 83.0). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-11 בקרב מדינות הארגון.

     

    שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2013 על 3.1 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 4.0 בקרב מדינות ה-OECD .

     

    זמן המתנה לניתוח - 104 ימים בממוצע

    בפעם הראשונה מפורסמים זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים בישראל ביחס ל-OECD. מהנתונים עולה כי זמן ההמתנה בישראל לניתוחים שנסקרו הינו דומה לממוצע בקרב המדינות שדיווחו.

     

    זמן ההמתנה הממוצע בישראל עומד על 104 ימים (מקום חמישי מקרב המדינות שדיווחו). %32 מהאוכלוסייה המתינו למעלה משלושה חודשים לניתוח. יש לציין כי באחד מבתי החולים בישראל זמן ההמתנה לניתוח עמד על כ-260 ימים.

     

    שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי (מסחרי או בשב"ן של קופות החולים) בישראל עומד על 82.9 אחוז לעומת ממוצע של 36 אחוז במדינות ה-OECD. מדובר בשיעור השלישי בגודלו מבין מדינות ה-OECD.

     

    בדוח מפורסמים נתונים שפרסם ה-OECD ומראים כי מערכת הבריאות בישראל ממוקמת במקומות גבוהים ביותר בכל הקשור ליעילות מערכת הבריאות ותוצאותיה. במדד "איכות החיים" של הארגון בתחום הבריאות ישראל נמצאת במקום השישי, ובמדד היעילות שבוחן את פוטנציאל הרווח בתוחלת חיים ישראל נמצאת במקום הרביעי.

     

    אחוז ביצוע בדיקות ממוגרפיה לנשים בגילאי 50-69 בישראל עומד על 70.5% וגבוה בצורה משמעותית מהממוצע ב-OECD שעומד על 58.9%. כך גם אחוז הקשישים שחוסנו נגד שפעת (61% בישראל לעומת 50% ב-OECD)

     

    ארגון ה- OECD מציין כי שיעור הרופאים הפעילים לאלף נפש בישראל נמוך מהממוצע שקיים במדינות הארגון )בישראל 3.1 לעומת 3.5 ב- OECD(. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לפי תחזיות משרד הבריאות, שיעור הרופאים צפוי להמשיך ולרדת בשנים הקרובות. זאת, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת בקרב המדינות החברות בארגון.

     

    משרד הבריאות בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה פועל בשנים האחרונות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה. בחמש השנים האחרונות הוכפל מספר הסטודנטים לרפואה בישראל והצפי הוא כי תוך מספר שנים שיעור הרופאים לאלף נפש בישראל יתייצב סביב 3 רופאים לאלף נפש. שיעור האחיות לאלף נפש בישראל נמוך מאוד והוא עמד בשנת 2013 על 4.9 בהשוואה לממוצע של 9.8 בקרב מדינות ה- OECD.

     

     (  )

     

     

    ליצמן: "נמשיך להשקיע במערכת הבריאות"

    בתגובה לדו"ח אמר סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, כי הנתונים מצביעים על הצורך להמשיך ולהשקיע בקידום מערכת הבריאות, לתחומיה השונים, תוך התאמה לצרכי הבריאות של אזרחי ישראל, חיזוק הפריפריה, בהקצאת משאבים ורתימה לאומית לטובת מערכת הבריאות.

     

    "הגדרנו יעדים ברורים להם נידרש לפעול בכל דרך כדי להוביל שינוי אמיתי למען ציבור החולים, בפתרון בעיות עומסי ההמתנה בחדרי המיון, המשך תוספת מכשירי MRI בכל בית חולים בישראל, קידום רפורמת הסיעוד והקמת מרכזי רפואה בפריפריה, ועוד צעדים בעלי משמעות לקידום הרפואה הציבורית בישראל".

      

    מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב הוסיף: "נתוני ה-OECD משקפים בצורה מהימנה את מערכת הבריאות בישראל. לצד תוצאי המערכת שהם בצמרת ה-OECD בנושא תשתיות מערכת האשפוז נדרש שיפור משמעותי.

     

    "העומסים במיון ובמחלקות וזמני ההמתנה המתארכים מחייבים אותנו לפעולה מיידית. יחד עם אנשי המשרד התחלנו בעבודת מטה לקיצור זמני ההמתנה בחדרי המיון, תוספת מכשירי MRI ומגוון רחב של פעולות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ובלימת העלייה בשיעור המימון הפרטי. ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה מחייבת אותנו לפעול בדחיפות כדי לתת מענה כולל לצרכי המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת תקציבים".

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חגי דקל ניצן דרור ואורי דוידוביץ
    ישראל: פחות מיטות אשפוז, יותר תפוסה
    צילום: חגי דקל ניצן דרור ואורי דוידוביץ
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים