זה לא טרור? אין תג מחיר לפשעי השנאה

מספר המקרים המפוענחים עדיין קטן מאוד, העונשים שנגזרים על הטרוריסטים היהודים קלים יחסית והממשלה לא ממהרת לפעול כדי לעשות שינוי. על רקע הצתת הבית בכפר דומא, הצתה שבה נרצח הפעוט הפלסטיני עלי דוואבשה ונפצעו אנושות הוריו ואחיו אחמד, מתברר כי שנה לאחר הניסיון להכריז על מבצעי הפעולות המכונות "תג מחיר" כעל פעילי טרור - דבר לא נעשה. על הרקע הזה יתקיים מחר (יום א') דיון בלשכת היועץ המשפטי לממשלה בהשתתפות בכירי השב"כ על ההתמודדות עם פעולות "תג מחיר".

לפני שנה פנו שרת המשפטים דאז ציפי לבני והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' לראש הממשלה בנימין נתניהו כדי שיאשר שני אמצעים חריגים להתמודד עם תופעת "תג מחיר" - הכרזה על מבצעי אותם פשעי שנאה כחברים בארגון טרור והוצאת צווי מעצר מינהליים נגד פעילים מרכזיים, כאשר יש לכך ראיות מודיעיניות. הפנייה נעשתה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הסיר את התנגדותו למעצרים מינהליים, כשנוכח בנזקים הנגרמים מפעולות המכונות "תג מחיר". 

נתניהו, שיצא מאז למערכת בחירות בה התחרה על קולות הימין, כולל זה הקיצוני, לא אימץ את ההמלצות. מלבד המשך פעולות המעקב הצמוד של השב"כ והגשת כתבי אישום ספורים לא חל שום שינוי משמעותי. הסיבה העיקרית לכך, על פי בכירים במערכת אכיפת החוק, היא היעדר גיבוי מהדרג המדיני, המבסס את שלטונו באמצעות סיעות הימין. גם המקרה הכמעט הבודד שכן הוביל לכתב אישום חמור הסתיים בקול ענות חלושה. על האחים נחמן ושלמה טוויטו, פעילי להב"ה שהציתו את בית הספר הדו-לשוני, נגזרו לפני כשבועיים לא יותר משנתיים וחצי מאסר. הם יצאו מבית המשפט בשירה ובחיוכים ואמרו ש"היה שווה את המחיר".

קצין בכיר בצה"ל דווקא טען בתדרוך עיתונאים בשבוע שעבר כי בנוגע לאלימות לאומנית יהודית נרשמה ירידה בכמות המקרים - אבל הדגיש, עוד לפני הרצח המזעזע בכפר דומא, כי חומרת המקרים עלתה. "אנחנו עומדים על 141 אירועים בחציון הראשון של 2015, בהם אלימות כלפי פלסטינים ורכושם או נגד כוחות הביטחון, לעומת 328 בכל 2014 ו-420 ב-2013. אבל חומרת האירועים עלתה וחלק מהאירועים יצאו מאיו"ש לרחבי הארץ", אמר אז הקצין הבכיר.

בפנייתם אז כתבו השרים לבני ואהרונוביץ' שההחלטה שהתקבלה ב-2013, לפיה ההתארגנויות יוכרזו "התארגנות בלתי מותרת" ולא ארגון טרור - החלטה שהתקבלה ביוזמת נתניהו ועל אף המלצת השב"כ - אינה מספיקה. "אנו סבורים כי הימשכותן של תופעות עברייניות אלה והתפשטותן מבחינה גיאוגרפית גם כלפי יעדים חדשים מחייבות בחינה מחודשת של הדברים. אף שהכלים המשפטיים בהם מדובר מתאפשרים למעשה גם כתוצאה מהכרזה כ'התאחדות בלתי מותרת', הרי שהכרזה על ההתארגנויות כ'ארגוני טרור' תחזק את המסר ואת הגינוי העמוק לפעילותן". הם כתבו אז כי זו גם עמדתו של השב"כ בסוגיה.

לבני ואהרונוביץ' ציינו אז כי היועץ המשפטי לממשלה הביע עמדתו בדיון כי על אף קשיים שונים אין מניעה משפטית לקדם את ההכרזה על ארגון טרור. וינשטיין, המסתייג מאוד ממעצרים מינהליים בחברה דמוקרטית, הבין במהלך השנה האחרונה שבמקרים מסוימים לא יהיה מנוס משימוש בהם. גורמי אכיפה רמי דרג מסבירים שהשב"כ יודע למפות את כל הפעילים וקשריהם השונים, אך מסרב בדרך כלל להביא את הראיות שבידיו לבתי משפט, כדי לא להסתכן באובדן מקורות מודיעין. לטענתם, עקב שיקולי עלות-תועלת מעדיף אף השב"כ לספוג תקריות מקומיות ולא לחשוף מקורות.

לצד זאת, לטענת אותם בכירי אכיפה, השב"כ אף חושש מהתנגחות עם פוליטיקאים מהימין הקיצוני, שמעדיפים להעלים עין מהתופעות מחשש לעימות עם תומכים פוליטים ותוך תירוץ שמדובר בחבורה שולית והזויה של "ילדים פרועים". מצד שני, במערכת המשפטית מתחילים לחשוש מהפעולה האחת, שלא תסוכל ושתבעיר אש שלא ניתן יהיה לכבות, ושבגללה תופנה האצבע המאשימה לעבר המערכת. הצתת הבית בכפר דומא היא אולי הפעולה הזו.

המקורות ציינו כי בנוסף לצווי הרחקה והגשת כתבי אישום אין מנוס מטיפול באנשי "תג מחיר" באורח חריג גם בהיבט החקירתי. על פי הצעתם, הפרקליטות תמנע מעצורים אלה בתחילה מפגש עם עורכי דין, בדומה ליחס הננקט כלפי עצורים פלסטינים החשודים בטרור. בכמה ישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ המשפטי שבו גורמים משפטיים והבהירו כי רק אחוז מזערי מתיקי החקירה נגד פעילי הטרור של "תג מחיר" מתורגמים לכתבי אישום. זאת בשל ריבוי בפעולות ספורדיות, מידור הפעילות וחשש מחשיפת מקורות מודיעין יהודים, שבכל מקרה קשה להשיגם. 

במערכת המשפטית דחו טענה שלפיה המערכת המשפטית אינה מספקת כלים מספיקים ואינה מסייעת לשב"כ ולמערכת הביטחון להלחם בתופעה של "תג מחיר". שם אמרו שבכל פעם שהשב"כ מציג ראיות מספקות כלפי חשודים, המערכת המשפטית מעניקה לו גיבוי מוחלט. במערכת ציינו, בין היתר, כי הוענק גיבוי לצורך הוצאת צווי הרחקה והגבלה לחשודים בפעולות "תג מחיר", והוענקו גם סמכויות מעצר יעילות לחיילי צה"ל, בכל עת שנדרש מעצר של חשוד בפעילות כזו.

גם בית המשפט העליון מתגייס ומאותת לערכאות הנמוכות שהמחיר צריך לעלות. לפני שנה הפך השופט יצחק עמית החלטה לשחרר שני נאשמים פורעי חוק לחלופת מעצר בית. בעקבות ערעור של הפרקליטות החליט השופט עמית לעצור עד תום ההליכים את הנאשמים, שיחד עם אחרים תקפו והיכו באלות פלסטינים ברמת מגרון, תוך שהם רעולי פנים ופועלים ממניע גזעני. "ענייננו במעשה בריונות שפל נגד חקלאים מקומיים", כתב השופט עמית. "המדובר במעשה שתוכנן מראש, כאשר חבורת הפורעים הצטיידה במוטות ובאלות ובכובעי גרב. הם הפליאו מכותיהם לכל עבר ואף היכו בראשו של אחד מהם, לאחד שכבר מעד ונפל. אפילו על הסוס לא חסו. ככל הנראה סברו כי מצוות צער בעלי חיים אינה חלה על סוס של גויים". 

מקור משפטי רם דרג הבהיר שהכינוי "תג מחיר" במקום "טרור" מעניק לגיטימציה להתמודדות לא החלטית בתופעה. לדעתו, המבצעים מעוניינים לפגוע בשליטתה של הממשלה ולהרתיעה מפינוי מאחזים בלתי חוקיים. לדבריו, הפלסטינים הם הקורבן, קורבן של פגיעה פיזית בהם, במסגדים, ברכוש, בעצי הזית ובבתים - אך המטרה היא הממשלה הנבחרת.