שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הבטחתי לעשות ילדים, אך לא הבטחתי לפרנס

    גבר ואישה שסיימו מערכת יחסים קצרה סיכמו ביניהם שהוא "יעזור" לה להרות, והיא לא תדרוש אחר כך סיוע. אלא שאז הגיעה תביעת המזונות

    מערכת יחסים קצרה בין גבר ואישה הסתיימה בהסכם לא שגרתי בעל פה: האישה ביקשה מהגבר שיעזור לה בהליך הפרייה לפני שתהיה מבוגרת מכדי ללדת, והרגיעה אותו שלא תדרוש ממנו עזרה לאחר מכן. הוא הסכים, אך מיד אחר הלידה מצא עצמו מתמודד עם תביעה לתשלום מזונות של 14 אלף שקל בחודש. בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת מצא שביל ביניים ופסק על מזונות נמוכים בהרבה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

     

    השניים הכירו כאשר האישה הייתה בשנות השלושים לחייה והם ניהלו מערכת יחסים ששרדה חודש וחצי. לקראת הפרידה היא ביקשה מהגבר "שיעזור לה להרות" לפני שיהיה מאוחר מדי עבורה. לדבריו הוא הסכים הן מאחר שרצה לעזור לה והן משום שהתחייבה בפניו שלא תדרוש ממנו דבר. ואכן, לפני כשלוש שנים נולדו להם תאומות בהליך של הפריה, אלא שבשלב הזה הם כבר היו פרודים והגבר חזר לזוגתו הקודמת.

     

    חרף ההתחייבות שהייתה או לא הייתה, בסמוך לאחר הלידה הגישה האם תביעת מזונות. האב לא הכחיש את חובתו לעזור כלכלית בגידול הבנות, אבל ביקש להתחשב בנסיבות הבאתן לעולם ובמצבו הכלכלי הרעוע לעומת האם, ולא לחייבו במזונות גבוהים. לדבריו הוא מתקשה למצוא עבודה ושקוע בחובות, ולעומתו התובעת היא אקדמאית בעלת משרה בכירה.

     

    אולם האם התעקשה כי לפי הדין העברי האב חייב לשאת במלוא המזונות של הבנות, ובתחילה העמידה את דרישת המזונות על כ-14 אלף שקל לחודש. רק בשלב מתקדם של ההליך התמתנה והפחיתה את הסכום ל-5,700 שקל לחודש.

     

    השופטת פאני גילת כהן הסכימה חלקית עם האב: נכון שחובתו לפרנס את הבנות היא מוחלטת, אולם לא ניתן להתעלם מרוח המלצות ועדת שיפמן ומהמצב החברתי הנוכחי, שבו נשים הן בעלות עצמאות כלכלית ולא אחת מרוויחות יותר מהגבר.

     

    היא הדגישה שאי אפשר לפסוק כנגד החוק כל עוד לא שונה, אולם אפשר לפסוק ברוחו, "ולמצוא את שביל הזהב בין ההלכה הקיימת ובין עקרונות השוויון והצדק, המשמשים ממילא כיריעה הפרושה מעל בבחינת 'אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף' (תהלים, מזמור פ"ה)".

     

    בנוסף, מצאה השופטת גילת כהן שיש מקום להתחשב בכך שהולדת הקטינות אינה פרי של נסיבות רגילות אלא מעין הסכם בין הורים שלא תכננו עתיד זוגי משותף. ברוח דברים אלה היא החליטה לצמצם את המזונות למינימום האפשרי: היא פסקה על מזונות של 2,500 שקל בחודש, הכוללים גם השתתפות בהוצאות החזקת מדור (חשבונות למיניהם).

     

    הוצאות חריגות כמו פעוטון, קייטנות וחוגים יחולקו בין ההורים, אך לא שווה בשווה, כך שהאב ישלם 35% מעלות הפעוטון והקייטנות ו-25% מעלות החוגים.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד שרית ישר
    • ב"כ הנתבע: עו"ד טל קולסקי
    • עו"ד מירה סייג עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים