שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חכי באתיופיה: המדינה לא מאמינה לנישואים
    למרות תעודת נישואים, תמונות מהטקס ומבילויים משותפים, דחה משרד הפנים שוב ושוב בקשה של ישראלי להעלות את אשתו לארץ
    רשות האוכלוסין דחתה פעם אחר פעם את בקשתו של אזרח ישראלי, עולה ותיק מאתיופיה, לאשר את הגעתה של אשתו החדשה מאדיס אבבה. חרף מסמכים ותמונות שהציג, טענה המדינה שהנישואים שלהם "אינם כנים". רק פנייה לבית המשפט המחוזי בירושלים אפשרה להם את זכותם לממש חיי משפחה בישראל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בשנות ה-90 עלתה מאתיופיה המשפחה שכללה את המערער, את אשתו הראשונה ואת בנם המשותף. ב-2009, במהלך סכסוך גירושים, גילתה האישה כי הבעל נישא למישהי נוספת באתיופיה. זועמת היא שלחה מכתב למשרד הפנים, שאליו צירפה את תעודת הנישואין החדשה של הבעל.

     

    בינתיים הליך הגירושים הסתיים, ובנובמבר 2012 הגיש הגרוש בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה להביא את אשתו החדשה לישראל. מהבקשה עלה כי השניים נישאו רק חודשיים לפני כן.

     

    לגבר נערך ראיון ברשות האוכלוסין ולאישה נערך ראיון בשגרירות ישראל באדיס אבבה. באוגוסט 2013 קיבל הגבר מכתב הדוחה את הבקשה בנימוק שנוצר הרושם שהקשר בין הצדדים אינו "בעל אופי זוגי כנה, אלא לשם מימוש מטרות שונות של כל אחד מכם". הבעל הגיש מספר עררים, עתירה מנהלית ובקשות לשינוי ההחלטה, אולם בכל פעם נענה בשלילה, בטענה שלא הצליח לשכנע שמדובר בקשר כן ואמיתי.

     

    באפריל 2015 הוא הגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בטענה שרשות האוכלוסין לא ביצעה בדיקה מעמיקה של הבקשות שהגיש, והמסקנות שאליהן הגיעה הסתמכו על זוטות ומתן פרשנות שגויה לחלוטין להתנהלות שלו ושל אשתו. לדבריו הוא הציג ראיות רבות המעידות על הקשר ביניהם, ובהן תמונות מטקס הנישואים, ממקומות בילוי משותפים, קבלה מבית מלון בו שהו יחד ועוד.

     

    לטענת הבעל, שלילת זכותו להתאחד עם האישה שעמה בחר לחיות פוגעת בזכותו לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אולם רשות האוכלוסין טענה מנגד שגם את הבקשה הזו יש לדחות בשל חוסר ניקיון כפיים של המבקש ואשתו לכאורה, המציגים שוב ושוב מידע כוזב שאינו מאפשר לתת בהם אמון.

     

    החלטה הרת גורל

    השופטת שירלי רנר ציינה שהזכות של האזרח הישראלי לנישואים ולהקמת משפחה היא זכות יסוד, והתנאי של "כנות הקשר" בין הצדדים נועד להבטיח שמאחורי הבקשה של בן הזוג הזר, עומדת כוונה לחיי משפחה.

     

    היא סברה שכשרשות האוכלוסין דוחה בקשה למתן מעמד לבן זוג זר אחרי שמוצגת בפניו תעודת נישואים, היא צריכה להיווכח באופן ברור שמדובר בנישואים מזויפים, שכל מטרתם הוא להשיג זכויות עבור בן הזוג הזר.

     

    במקרה המדובר, קבעה השופטת רנר, נראה כי הסתירות ואי ההתאמות שעלו מבקשותיהם של בני הזוג נבעו מניסיון להסתיר את העובדה שהבעל נישא לאישה כשהיה נשוי לאישה אחרת בישראל. גם אם זו התנהלות בעייתית, הדבר לא מצדיק את דחיית הבקשה משום שהיא לא סותרת שהקשר ביניהם אמיתי.

     

    משמעות דחיית הבקשה, הסבירה השופטת, היא הרת גורל, מפני שתמשיך למנוע מבני הזוג, שחיים בנפרד יותר מחמש שנים, לממש את נישואיהם. הערעור התקבל תוך הפקדת ערבות שתבטיח שאם רשות האוכלוסין לא תשתכנע בכנות הקשר בהמשך - האישה תוחזר למולדתה.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערערים: עו"ד גלעד ישעיהו
    • ב"כ המשיב: עו"ד אורי סירוטה
    • עו"ד ערן שדה, ממשרד עוה"ד שדה את אנגל , עוסק בדיני משפחה והגירה
    • הכותב לא ייצג בתיק

    פורסם לראשונה 26/09/2015 17:24

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים