שתף קטע נבחר

ילדים שנחטפו לאירלנד חזרו - ויגדלו בארץ

אזרחית אירית עזבה את בעלה הישראלי וחזרה למולדתה עם שני ילדיהם. אחרי שאולצה לחזור איתם לארץ קבע ביהמ"ש שכאן הם גם יישארו

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך משמורת בין בני זוג, ישראלי ואזרחית אירלנד, שלקחה את שני ילדיהם למולדתה ללא כוונה לחזור. לאחר שאולצה לשוב לארץ, גינה בית המשפט את התנהגותה וקיבל את תביעתו של האב שלפיה שהילדים זקוקים לשני ההורים – ולכן הם יישארו בישראל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג התחתנו בחו"ל ב-2005 ובאותה שנה עברו לארץ, כאן השתקעו ונולדו להם שני ילדים. ב-2012 נסעה האם עם הילדים – אז בני שנתיים וארבע – לביקור משפחתי באירלנד ולא חזרה. היא הודיעה על כך לאב במייל.

 

שמונה חודשים והליכים משפטיים באירלנד ובישראל נדרשו כדי להחזיר את האם והילדים לארץ. לאחרונה נדרש בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לפסוק בתביעות ההדדיות שהגישו בני הזוג: האם ביקשה להתיר לה להגר עם הילדים, והאב עתר למשמורת משותפת או בלעדית שלו - בארץ.

 

מומחית מטעם בית המשפט קבעה שהאם הפגינה שיקול דעת לקוי בנוגע לטובת הילדים ולכן אין לאפשר לה להיות ההורה המשמורן היחיד. להערכתה, כיום מצבם של הילדים משתפר ולכן עדיף שלא להתיר הגירה. המומחית הדגישה שבשל גילם זקוקים הילדים לנוכחות של שני ההורים בחייהם.

 

האם, שיוצגה על ידי עו"ד רוברט ליכט-פטרן, טענה שהמומחית הייתה מגמתית כלפיה. היא סיפרה שבזמן השהות באירלנד היא ניסתה לשמור על הקשר של הילדים עם האב באמצעות שיחות סקייפ ותמונות על הקירות. לשיטתה, האב לא יכול לגדל את הילדים לבדו, בין השאר בשל אילוצי עבודה. היא הוסיפה שמצבם של הילדים באירלנד היה טוב ואין להם זיקה לישראל: הם אינם יהודים והיא בודדה בישראל, כאן אין לה עבודה או משפחה.

 

האב, שיוצג על ידי עו"ד איתן ליפסקר, טען מנגד שהוא דמות חיובית ומרכזית בחיי ילדיו וכישוריו כהורה אינם מוטלים בספק. הוא הוסיף שאם האם תהגר עם הילדים, הקשר שלו איתם יתנתק, גם בשל קשיים אובייקטיביים וגם כי האם אינה מעוניינת בכך. הוא הצביע על הנזקים שהאם גרמה לילדים כשחטפה אותם וטען שהיא חסרת יציבות ואימפולסיבית.

 

בריונות הורית

השופט שמואל בר יוסף ציין שחטיפת ילדים היא "בריונות הורית", ולא בכדי התגייסו אומות העולם וחתמו על אמנה בינלאומית במטרה למגר את התופעה. הוא דחה את הניסיון להציג את המעבר לאירלנד כדבר טוב לילדים, והפנה לקביעת המומחית בדבר טראומות וחרדות נטישה שמהם סובלים הילדים בעקבות הטלטלות שעברו.

 

"האם החליטה במודע לקרוע באבחה אחת וללא כל הכנה מראש, שני ילדים רכים מאביהם ולהציב את האב, אך בה במידה את הילדים, בפני אולטימטום – או שיגיע לאירלנד או שלא יראה את ילדיו", כתב. "כך, בקור רוח, דחפה האם את האב אל תהום חשוכה של ניתוק מילדיו".

 

השופט הסביר שהאם בהחלט אוהבת את ילדיה ומסורה להם, אך ברגע האמת דאגה קודם כל לאינטרס שלה, והקריבה את טובת הילדים על מזבח טובתה שלה. לכן, בסיכומו של דבר דחה השופט את בקשתה של האם וקבע שמשמורת הילדים תהיה משותפת. עוד נקבע שהאם תשלם הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.

 

באמצע פסק הדין הביא השופט בר יוסף דברים שכתב בעבר שופט העליון המנוח מישאל חשין ונגעו בלב העניין: "קטן אינו חפץ הניתן להיטלטל מיד-אל-יד... קטן הוא אדם, הוא בן-אדם, הוא איש – גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי לכל זכויותיו של איש גדול".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים