ניחוח של טבע: ממחזרים את המיץ של הזבל

בשיתוף דודאים

הטבע מקיים ארבע עונות בכל שנה: סתיו, חורף, אביב וסתיו, ואלו, כמו מחזור החיים, מחוללות במעגל שחוזר על עצמו, במהלכו הטבע מתיישן ומתחדש כשהוא דואג לעצמו לטיפוח, וכמו קם מחדש מתוך עצמו.

בתהליך, לכאורה, פשוט מאד, כל דבר שמת בטבע, הופך למה שמשבח את הקרקע ואת הסביבה, כמו, למשל,

העלים שנושרים בסתיו - אלו נרקבים והופכים לדשן עבור האדמה סביב גזע העץ, ומפרים אותו לקראת האביב, לצמיחה מחודשת וחוזר חלילה. אפילו בקרב בעלי החיים התהליך זהה – הכל כמו מתוך חישוב של הטבע לגבי כמות ואיכות לצורך איזונים המקיימים מה שנחוץ לטבע, ללא חוסרים או יתרות מיותרות.

עם הזמן, כשהאדם החל לשנות את סדרי הטבע ולהתאימם לטובת האוכלוסייה הצומחת, נוצר מצב בו הסביבה הטבעית שלנו פעלה בצורה לא מאוזנת – היה צורך בתפוקה גבוהה יותר מול הפריה איטית מדי של הטבע. בעשורים האחרונים, כשנמצא כי הכמויות האדירות של התוצרים הפכו לזבל שאין לו מקום, זבל שעלול להפוך למסוכן לסביבה ולאדם לאחר הטמנה ומול טבע שזקוק לעזרה בדישון - הוחלט להפוך לחלק מתהליך המחזור הטבעי על ידי יצירת קומפוסט.

במחוז הדרום מיוצרים מידי יום כ-20,500 טון פסולת מעורבת המטופלת כמעט במלואה. אתר דודאים בני שמעון הוא המקום אליו מתנקזת מדי יום כ-2,000 טון פסולת כשהאשפה הביתית מהווה כ-50% ממנה - נתון מאתגר בשל העובדה שהיא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לפגיעה בסביבה.

באתר קיים מתקן סגור בטכנולוגיית GORE בו מייצרים קומפוסט מהזבל האורגני המגיע לאתר. "המתקן הוא מתקן סגור, כלומר החומר האורגני לא נמצא בחלל הפתוח, אלא מתחת ליריעות שמונעות פליטת ריח", מסביר עידו רובינשטיין, מנכ"ל אתר דודאים.

"תהליך קומפוסט הוא תהליך אירובי כלומר עם אויר (חמצן) ובגלל שהחומר מכוסה ביריעות, צריך לדחוף את האוויר עם מפוחים בצורה מאולצת מתחת ליריעות על מנת לגרום לתהליך הפירוק האירובי (קומפוסט) לקרות."

תהליך יצירת הקומפוסט

המיץ של הזבל

כולנו מכירים את הביטוי "המיץ של הזבל", ומתייחסים בעיקר לנוזל שמטפטף תמיד משקית האשפה ומשאיר אחריו סימנים וריחות בדרך לפח הגדול ממנו נאסף הזבל על ידי המשאיות. אבל האם ידעתם שכמעט לכל תוצר, לא רק אורגני, יש מיץ?

"המיץ של הזבל נקרא בשפה מקצועית 'תשטיפים'", מסביר רובינשטיין, "והוא נגרם בעיקר על ידי פירוק החומר האורגני ועל ידי מים שעוברים דרכו (גשם ושטיפת משאיות).

"כמובן שגם חומרים כמו בטריות, מדללי צבע פסולת אלקטרונית וכדומה גורמים לתוספת בעייתית. התשטיף הזה רע מאד לטבע ועלול לפגוע במי התהום אם הוא לא מנוטר ומטופל."

מה התוצאות, באופן כללי, של פסולת שאינה עוברת תהליכים וטיפול הולם?

"שני הנזקים המרכזיים בפסולת שאינה מטופלת כראוי הם: 1. פליטת מזהמים כמו תשטיפים לקרקע וחשש לזיהום הקרקע ומי התהום 2. פליטת גזים לאטמוספרה פגיעה באפקט החממה וגרימת מטרדי ריח. אם זרקתם מסך טלוויזיה לפח, החומרים הכימיים שבו יתערבבו שתשטיפים ועלולים לזהם מי תהום."

זבל שאינו מטופל יכול לזהם את הסביבה בצורה חמורה(צילום: דיתה שניצר)

מה התחדש בעשור האחרון בתחום הפרדת פסולת והטיפול זבל? 

"ראשית, מנסים להפחית שימוש באריזות מופרזות, שקיות, פיקדון על בקבוקים, איסוף נייר קרטון וכו'. כשהפסולת

כבר מגיעה לאתר, מנסים לאסוף אותה בנפרד ולטפל בה בנפרד: בניין, פסולת ביתית, גזם, תעשיה וכן הלאה.

"ההפרדות האלו הן בסיס הטיפול הנכון ומאפשרות המשך טיפול נכון באתרי הפסולת. השלב הבא יהיה מיון נוסף כדי להפריד מה שיותר בין מרכיבי הפסולת, ובעיקר בין האורגניים ללא אורגניים, בכדי להקל על המשך הטיפול המתאים לכל זרם. אין הבדל כל כך בהרכב הכימי של האשפה מלפני עשור (אולי שיפור קל ופחות מזהמים כימיים), ישנה ירידה בכמות החומר האורגני בעיקר בגלל עליה ברמת החיים."

רובינשטיין מוסיף כי בשנים האחרונות עלתה המודעות לטיפול בפסולת ואיתה הגיעה ההבנה שזבל הוא דבר שאין להתעלם ממנו - "חובתנו, לעצמנו ולדורות הבאים, לטפל בו ברצינות".

רוצים לדעת עוד על אתר דודאים? היכנסו לכאן