שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מבקר המדינה: הממשלה לא מטפלת מספיק ביוקר המחייה
    ארבע שנים לאחר פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג, קובע מבקר המדינה כי המלצותיה להורדת יוקר המחייה לא יושמו באופן מספק. כישלון במערך הפיקוח על המחירים, רגולציה לא מספיקה ומונופול המלט היו בין הגורמים שעיכבו את התחרותיות במשק. "משרדי הממשלה לא עשו די לחיזוק מערך הרגולציה"

    למרות הביקורת, המחאה החברתית של שנת 2011 והמלצות ועדת טרכטנברג שבאו בעקבותיה - הממשלה עדיין לא עושה מספיק על מנת להוריד את יוקר המחיה של אזרחי ישראל. כך עולה מהדו"ח שמפרסם היום (ד') מבקר המדינה. לפי הדו"ח, המעקב שמנהלים במשותף משרד ראש הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר, אחר יישום החלטות ועדת טרכטנברג, שהוקמה במטרה להוריד את יוקר המחיה בארץ, לא היה מספק ויסודי.

     

    דוח המבקר - כתבות נוספות 

    כך נוצר משבר החשמל: חוסר התייעלות, חובות תופחים ושכר מנופח

    גם המבקר מתלונן על הדואר: ניהול בעייתי ובזבזני

    דו"ח המבקר: התקשרויות פסולות עם יועצים בתעשייה האווירית

    כך נוצר משבר החשמל: חוסר התייעלות, חובות תופחים ושכר מנופח

     

    המבקר מציין בדו"ח, כי בעקבות המעקב הלקוי והעובדה שהממשלה לא הטילה על אף גורם ספציפי את האחריות בנושא, "אין בנמצא גורם מתכלל ליישום המלצות ועדת טרכטנברג והחלטות הממשלה שהתקבלו בעקבותיהן, ואין גורם אחד האחראי ליישומן", נכתב בדו"ח.

     

    משרד מבקר המדינה בדק את פעולות הממשלה לחיזוק הרגולציה (אסדרה), בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, על מנת להתמודד עם הריכוזיות הענפית במשק - מצב בו מעט חברות מרכזות נתח שוק משמעותי בענף מסוים. ריכוזיות ענפית גורמת לפגיעה בתחרות ומשפיעה כך על יוקר המחיה ועל כן רגולציה היא אחד הכלים להתמודדות עמה.

     

    "תופעת הריכוזיות קיימת בישראל כבר שנים רבות, אך בשנים האחרונות - בעקבות המחאה החברתית וגורמים נוספים - נדרשה הממשלה ביתר שאת לנקוט צעדים של ממש ליצירת שינוי ולקידום תחרות במשק כדי להפחית את יוקר המחיה", נכתב בדו"ח. המבקר מציין כי במצב זה ישנו צורך ברגולציה ככלי לטיפול בריכוזיות.

     

    לפי הדו"ח, "יחסי הכוחות בין הגורמים הריכוזיים לבין הרגולטורים נוטים פעמים רבות לטובת הראשונים. על כן יש חשיבות לנקיטת כל הפעולות הנדרשות ליצירת בסיס מקצועי איתן, אשר יסייע למאסדרים לממש את אחריותם לשמירה על אינטרס הצרכנים ולמלא את חובתם לשקול שיקולי תחרות, ובכך להקל את יוקר המחיה. נמצא כי משרדי הממשלה לא עשו די לחיזוק מערך האסדרה ולשיפור איכותם והגברת יכולותיהם של המאסדרים".

     

    לטענת המבקר, "עד מועד סיום הביקורת, בחלוף שלוש שנים מקבלת החלטת הממשלה הראשונה, לא הסתיימה פעולת בחינת מבנה האסדרה בישראל, ולא התקבלו המלצות על שינויים מבניים נדרשים לביטול כפילויות ולקידום יעילות".

     

    בהמשך לבדיקת הרגולציה, מצא המבקר ליקויים במערך פיקוח המדינה על המחירים. מהדו"ח עולה כי כבר בשנת 2004 עלה הצורך בעדכון הנוסחה המשמשת לשינוי המחירים שנמצאים תחת פיקוח - אך לא נעשה דבר. גם ועדת טרכטנברג המליצה לעדכן את הנוסחה ב-2011 ורק בסוף 2012 החל משרד האוצר בבחינת הנוסחה ועדכונה. "עד מועד סיום הביקורת (מרס 2015), טרם הושלמה הבחינה כאמור", כותב מבקר המדינה. לדבריו, "מצב שבו ועדת המחירים משתמשת בנוסחה לא עדכנית בענפים השונים עלול לפגוע ביעילות הפיקוח ככלי להתמודדות עם ריכוזיות בשווקים, וליצור עיוותים בקביעת מחירם המפוקח של מוצרים". 

     

    עוד מצא המבקר כי התעריף הבסיסי לפיו נקבעים מחירים של מוצרי מזון ושירותים מפוקחים אינו עדכני ולא נבחן שנים רבות. "אחד ממנגנוני ההגנה המובהקים מפני חברות בעלות כוח שוק ריכוזי הוא הפיקוח על המחירים. נמצא כי שיטות הפיקוח אינן מעודכנות, וכי אין מבצעים תכלול של המידע הנצבר ביחידות הפיקוח. הפיקוח על המחירים מבוצע ללא ראייה רחבה וברורה וללא שליטה מרכזית ועקבית על מערך הפיקוח".   

     

    לכתבות נוספות בערוץ הכלכלה על יוקר המחייה

    כך קיווינו לפני 4 שנים: מה ייצא לנו מטרכטנברג?

    כחלון: רווחי היבואנים הגדולים עלו ב-230%

    מ' הכלכלה: הפחתת מכסים לא מוזילה מוצרים

     

    הפיקוח על ענף המלט: "חשש למנגנון לא יעיל"

    כדוגמה לכשלי הממשלה בפיקוח אחר הריכוזיות במשק מציג המבקר את מקרה מחיר המלט, שוק הנשלט על ידי יצרן מקומי אחד - חברת נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ, המחזיקה ב-85% ממנו.

     

    על פי הדו"ח, יחידת הפיקוח במשרד הכלכלה - היחידה האחראית על ניהול שוק המלט - עשתה זאת מבלי לנהל מאגר ידע או להחזיק מסמכים הנדרשים לביצוע בדיקות והשוואות, ואף לא הקפידה כי מידע שכזה יעבור בין רואי החשבון המבקרים שבדקו את החברה .

     

    המבקר מציין, כי מצב זה "פגע מהותית הן ביכולות הפיקוח של היחידה והן ביכולתה ליצור מומחיות ומקצועיות בבדיקת רווחיות החברה". ככלל, הפיקוח על מחיר המלט התנהל לאורך השנים "מבלי שנבדקו מרכיבים משמעותיים שעשויים היו להשפיע על מחיר זה. לפיכך עולה החשש כי המנגנון אינו יעיל".

     

    בנוסף, לא בחנה ועדת הפיקוח את נושא ייצוא המלט לרשות הפלסטינית - ובכל מקרה לא התקבלה החלטה כיצד יש לנהוג במקרים כאלו. "ההנחות הניתנות לרשות הפלסטינית חורגות משמעותית מההנחות הקבועות בצו או בהודעות המפקח", מבהירים כותבי הדו"ח.

     

    כותבי הדו"ח קוראים בהתאם לשמור על מנגנון פיקוח מסודר על מחיר המלט - אולם מבלי לפגוע בזכויות נשר. "לנוכח החשש מאי-היווצרות תחרות בענף, על משרדי האוצר והכלכלה לוודא כי מנגנון הפיקוח על מחיר המלט מיושם כהלכה", נכתב בדו"ח, "במסגרת זו יש לבחון כיצד ניתן לשפר ולייעל מנגנון זה, תוך שקילת אופן יישום שיטות העבודה, וזאת מבלי לפגוע בהסכמות שהושגו עם נשר".

     

    כך תעשו שופינג בלי שהמוכרים יעבדו עליכם. צפו 

    צילום: אורי דוידוביץ' וחגי דקל

    צילום: אורי דוידוביץ' וחגי דקל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים