שלח עובדת לפסיכיאטר. ביהמ"ש: זו לשון הרע

סמנכ"ל בחברת "תגבור" זעם על עובדת שלטענתו הזניחה רכב שקיבלה. בין השאר אמר לה שהמכונית נראית "כמו הפרצוף שלה". הוא ישלם 20 אלף ש'

עו"ד אתי חסידפורסם: 07.11.15 , 08:08

בית הדין האזורי לעבודה קבע לאחרונה שסמנכ"ל חברת הסיעוד "תגבור" יפצה ב-20 אלף שקל עובדת, שעליה צעק בנוכחות אחרים שהיא מזניחה את רכב החברה שלה, והוא "נראה כמו הפרצוף שלה". במקרה אחר הוא אמר לה שמקומה במחלקה פסיכיאטרית, ובית הדין קבע שהדברים מהווים לשון הרע.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת, עובדת סוציאלית במקצועה, החלה לעבוד במחלקת הסיעוד של החברה ב-2008 וקיבלה רכב חברה. על פי גרסתה, לא אחת נהג סמנכ"ל הרכש והלוגיסטיקה להתנכל לה באופן אישי, פנה אליה בשפה בוטה ואף איים על המשך העסקתה. האירוע ששבר את גב הגמל אירע בנובמבר 2012, כשהוא צעק עליה בנוכחות עובדים אחרים שעליה לנקות את הרכב המלוכלך שלה באופן מיידי.

תביעה

הפסידה במשפט: "טינופת" זה לא לשון הרע

עו"ד אבישי אוסטרייכר

מנהלת חשבונות במסעדה בדרום, שהתעמתה מילולית עם עובד "אסם", הגישה נגדו תביעה. אבל שופטת קבעה: שפת רחוב אינה לשון הרע

הפסידה במשפט: "טינופת" זה לא לשון הרע

היא השיבה שתנקה את הרכב בסיום יום העבודה, אלא שתשובתה לא השביעה את רצונו של הסמנכ"ל, שאיים לקחת את המפתחות מתיקה האישי, וצעק לעברה שהמכונית נראית "כמו הפרצוף" שלה.

כמה חודשים אחר כך פספסה התובעת שיחת טלפון מחברת ההשכרה של המכונית, ובתגובה הגיע הסמנכ"ל למטבח במשרד, שאל בצעקות איך היא מעיזה לא לענות לטלפונים, ואף כינה אותה "אישה חולה" שמקומה ב"מחלקה פסיכיאטרית". בתגובה היא הגישה מכתבי תלונה נגדו לבכירים בחברה, כולל המנכ"לית, וזמן קצר לאחר מכן פוטרה.

ביולי 2013 פנתה האישה לבית הדין לעבודה בטענה שהדברים שאמר הסמנכ"ל מהווים לשון הרע, ודרשה פיצוי בסך כ-140 אלף שקל.

הנתבע טען מנגד שבמשך 25 שנותיו כסמנכ"ל החברה, וב-26 שנות שירותו בצבא קבע, מעולם לא פגע בעובדיו. לדבריו, התובעת הייתה עובדת גרועה שזלזלה ברכוש החברה. לדבריו, למרות שירותי טיפולים ורחיצה לרכב שהועמדו לרשותה בחינם, היא בחרה להזניח את המכונית עד שהפכה ל"פח זבל מתניע".

הוא טען שכאשר הבין שהיא מנסה לחולל פרובקציה ולהוציאו מהכלים, אמר לה שעליה "לגשת לפסיכולוג", במטרה להשתיק אותה ולאפשר לעובדים האחרים להמשיך לעבוד. בכל מקרה, הוא טען שייחוס מחלה פסיכיאטרית לאדם אינו מהווה עלבון.

השופטת רוית צדיק האמינה לגרסת התובעת וכתבה בפסק הדין: "אין מדובר בדברים שנאמרו בשוגג או בתום לב, אלא בכוונה לאור אמונתו הפנימית של הנתבע, כי התנהגות התובעת מצדיקה את התנהלותו".

היא העירה שאם היו לו תלונות נגד התובעת, היה עליו צריך לפנות לממונים עליה במקום להלבין את פניה ברבים. השופטת קבעה שייחוס מראה הרכב המטונף לפרצופה של התובעת ו"הפנייתה" לטיפול במחלקה פסיכיאטרית נעשו מתוך מטרה לבזות אותה ובהחלט מהווים לשון הרע.

עם זאת, מכיוון שהתובעת לא הוכיחה כי הפגיעה בה הייתה מהותית או גרמה לה לנזקים, החליטה השופטת לפסוק לזכותה פיצוי של 20 אלף שקל בלבד, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל.