הנשיא נבון הובא למנוחות: "אבא, אתה שייך לדור שידע שצריך לתת דוגמה"

הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון, שהלך לעולמו ביום שישי בגיל 94, הובא בצהריים (יום א') למנוחות בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. בהלוויה הספידו אותו נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא לשעבר שמעון פרס. ynet העביר בשידור ישיר את מסע ההלוויה.

בתו נעמה נבון ספדה גם כן. "יש לי אבא פרטי ואבא ציבורי. האבא הפרטי שלי לקח אותי לראות חליבות כדי לחבר אותי לחקלאות שכה אהב. הוא לא החמיץ אסיפת הורים גם כשהיה שר חינוך. הוא לימד אותנו לבחור את היופי שיש בדת ולא לסבול מתחת למשקל הכבד שנותנים לה. אבא, אתה שייך לדור ההוא שראה את החלום קורם עור וגידים שידע שצריך לתת דוגמה ולעמוד עם האמת מול כל העולם".

 

האלמנה מירי שפיר-נבון ספדה לבעלה. "האמנת בכל לבך שהשלום ניתן להשגה. לא זכית לראות את חלומך מתגשם. הוא רק הלך והתרחק, אבל אף פעם לא איבדת את התקווה. אני מקווה ומצפה שיקומו עוד מנהיגים צעירים שתשמש להם דוגמה ומופת שיידעו ללכת בדרכך. שידברו לעם בגובה העיניים ורק אמת. תודה על זוגיות מופלאה של אהבה. משפחתך הפכה משפחתי, משפחתי למשפחתך. אתה נפרד מאיתנו ומשאיר משפחה אוהבת ועם שלם שמעריך, אוהב ומתגעגע. ואתה אהובי, תתבונן מלמעלה על איך נבנה השלום בכל הארץ".

 

משפחת נבון (צילום: גיל יוחנן)

הבן ארז ליד ארונו של אביו(צילום: EPA)

הבן ארז ספד גם כן: "אוהב אדם היית באשר הוא אדם. שאלת לשלומו של כל אדם שפגשת. פעלת ללא לאות לקירוב הלבבות בקרב מרכיבי הרקמה האנושית בישראל. מול גלים עכורים של פירוד ניצבת כמופת של רוח טובה. קשה לי לדבר עלייך בלשון עבר. קולך עדיין מהדהד בראשי. החודשים האחרונים היו לא פשוטים, ראינו אותך דועך. נפטרת מוקף אהבה ביום שישי בערב, מועד שעל פי האמונה, יש בו כדי לגלות על מעלת הנפטר. חמש שנים בדיוק לאחר לכתו של אחיך הבכור ויקטור. החודשים האחרונים הבהירו לי שלעיתים תקופת הפרידה עלולה להיות קשה מהמוות. גם כשפרפר לבך לא נמוגה אמונתך. כזה היית אופטימי, לוחם, מלא אמונה והכרת תודה".

 

"אבא", המשיך הבן ארז, "אני מייחל שתמצא מנוחה נכונה וקץ לייסורך ואני מבטיח לך שזיכרונך לא ימוש מאיתנו כל הימים וכי מורשתך שעתידה להיות מונצחת בשמורת הטבע נאות קדומים תעמוד כנר לרגלינו וכמצפן דרכים".

(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

הבן ארז מתחבק עם הנשיא ריבלין(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

(צילום: גיל יוחנן)

הנשיא ראובן ריבלין סיפר בהספדו על אחת הפגישות האחרונות שלו עם נבון: "ישבתי איתך ועם חברים נוספים במרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה בממילא ויחד עם אוהביך הרבים חגגנו איתך את האסיף של חייך. צעדנו בבוסתן קסום, בוסתן ספרדי, ירושלמי ושורשי. אספנו הגיגים ומחשבות, סיפרנו ושמענו סיפורים מהביוגרפיה הייחודית שלך".

(צילום: גיל יוחנן)

פרס ודליה איציק(צילום: גיל יוחנן)

ארונו של יצחק נבון במשכן הנשיא, הבוקר(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

(צילום: ניצן דרור)

ריבלין סיים ואמר כי "אל משכן נשיאי ישראל הגעת כנשיא ויצאת ממנו היום כנשיא. משכן נשיאי ישראל כיבד אותך והתכבד בך. העריך אותך והוערך על ידך. כשהתמנית לנשיא לא המתנת. יצאת מיד לבקר את רבקה גובר, 'אם הבנים', ששכלה את שני בניה במלחמת השחרור ולימים אף צעדת אחרי ארונה שלה. אחר כך נסעת לרומם את לב יישובי הצפון שהיו נתונים תחת מטר קטיושות. אישיותך הייחודית, האופן שבו הרחבת, פרצת ואתגרת, את תפקיד הנשיאות ואת מוסד הנשיא, היו ויהיו, עבור נשיאי ישראל, בעבר, בהווה ובעתיד, אתגר, קריאת כיוון ומקור לדוגמה אישית. את עשרות השנים שבהן היית במוקד העשייה הציבורית, החברתית והפוליטית במדינת ישראל סיכמת בצניעות רבה. 'אני מקווה' כך אמרת, 'שבתפקידיי הציבוריים הנחתי אבן קטנה בבניין הארץ הזאת, בעיצוב אחדותה ודמותה, ומילאתי את תפקידי באמונה ובנאמנות כיאה לשליח ציבור'. לא אבן אחת הנחת יצחק. אבנים רבות הנחת. אבני יסוד ואבני בניין".

אחרי ריבלין הספיד את נבון ראש הממשלה בנימין נתניהו. "ירושלים הרעידה מיתרים בנפשו, שורשיו היו נטועים בציון ולבו רגש למראה ירושלים. הוא הכיר את שכונותיה ככף ידו, אהב את תושביה וכתב עליהם בכישרון רב, בהומור, בשנינות ובחן".

נתניהו הוסיף כי "הבסיס לקיומנו האמין נבון קודם כל ביחסים בינינו לבין עצמנו ועל כן פעל בכל חייו. הוא פעל לבטל מחיצות בין כל חלקי האומה. אהבתו לעם בקעה ממעמקי לבו והעם השיב לו אהבה".  

מנחה הטקס יהורם גאון סיפר על השיחה שלו אתמול עם בנו של נבון, ארז. "הוא אמר לי שהייתי הבן הבכור של אבא. מתוך אהבה והערצה לאחר מותו של אבי, אימצתי את נבון לאבא. הוא לא ידע כמה אני מכוון את צעדיי כל העת כדי להידמות לאופיו ויפי נפשו. כמה הייתי נרגש לשבת עמו, לשמוע את דבריו השנונים ואת חוכמתו".

גם הנשיא לשעבר פרס ספד לנבון. "רעי, כאח לי, נבון היה הנשיא החמישי אהוב העם. הוא נולד בירושלים, נשם אותה ושר אותו. הוא היה נשיא שחימם את לב עמו והיה מורה לדרכו ומשורר לצפונות לבו. הוא שירת בהגנה בנעוריו, רדף שלום כל ימי חייו. היינו חברים בלב ובנפש. שירתנו יחד את המדינה כיובל שנים. יצחק השיא מספר עצות מצוינות לדוד בן גוריון והוא קיבל אותן ברצון".

פרס המשיך לספר על נבון: "הוא האיר את פני עמנו על כל חלקיו, נשיא של עם, לא רק של מדינה. הוא היה אהוב כל כך כיוון שנשאר תמיד נאמן לדרכו. דרך של שלום בין אנשים, צמצום פערים בחברה הישראלית וחינוך לאהבת הארץ. כשהיה צריך הוא לא פחד לחוות את דעתו האישית ולדרוש לחקר האמת. אחי הטוב, אני כבר אחוז געגועים. אני בטוח שאנו ובנינו נוסיף ללכת עד שנגיע. אני כבר מתגעגע".

מוקדם יותר הוצב ארונו של נבון במשכן הנשיא בירושלים ואלפי אזרחים הגיעו כדי לחלוק לו כבוד. גילה אלמגור אמרה: "יש כל כך הרבה זיכרונות משום שהאיש שלי אגמון, הפיק את בוסתן ספרדי הראשון ואחרי זה בהבימה ולאורך השנים התפתחה ידידות עמוקה מאוד. ולאיש הזה - מעבר לתיאטרון וגם בחיים - הייתה ידידות גדולה והחוכמה והידע, החן וההומור ואצילות הנפש. כל הדברים שאני אגיד שזה נשמע כמו קלישאה, אבל אין אנשים כאלו. באמת, אומרים שהוא היה הנשיא החמישי האהוב על כולם. הוא היה באמת הנשיא של העם, אדם משכמו ומעלה ופה ושם יש עוד אנשים כאלו. הלוואי שיסתכלו על זה כעל מודל. אני יודעת שההתלהמות והאלימות בתקופה האחרונה קיצרו את חייו במובן הזה שהן הכאיבו לו מאוד והיה לו קשה לראות את מה שקורה. לדעת שהוא עבר מסכת חיים אדירה. 94 שנים נפלאות של עשייה וכבוד במובן הכי טוב של המילה". 

סיגלית ניר מירושלים הגיעה למשכן הנשיא ואמרה: "הגעתי גם מההיבט האישי: המשפחה שלי היא מתרבות הלאדינו. אני זוכרת אותו כשר חינוך מגיע לבקר בבית הספר התיכון שלי באשקלון. הוא תמיד התבלט במתינות ובאינטלקטואליות שלו. הוא היה שותף לעשייה מראשית המדינה, אדם שוחר תרבות ושלום ואוהב בני אדם".

אסתר קורקוס הוסיפה: "הגעתי לכאן בצוואתה של אמי איידה וקנין ז"ל, שהעריצה את נבון הערצה גדולה, כדי לחלוק לו כבוד אחרון. אנחנו דור שני להערצה לאיש ולמנהיגות ולמורשת. הוא היה מנהיג ענק. במובן מסוים הוא פרץ את הדרך של הספרדיות".

חייו של סמל ישראלי

נבון נולד בירושלים. הוא היה בעל השכלה בספרות, בחינוך ובתרבות האיסלאם. הוא עסק בהוראה ועמד בשנות ה-40 בראש המחלקה הערבית של ה"הגנה" בירושלים. הוא גם שימש מזכירו האישי של שר החוץ הראשון, משה שרת, בשנים 1952-1950. הוא גם כיהן כמזכירו המדיני של ראש הממשלה דוד בן-גוריון במשך 11 שנה, ונעשה לאחד מעוזריו הקרובים ביותר.

נבון היה חבר הכנסת השישית, התשיעית, ה-11 וה-12, תחילה כנציג רפ"י ואחר כך, משהוקמה מפלגת העבודה, היה לאחד מנציגיה הבולטים. בכנסת השביעית היה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ובמקביל תפקד כיו"ר הוועד הפועל הציוני בשנים 1977-1972. לאחר מלחמת ששת הימים הזדהה כבעל דעות "יוניות" וקרא להידברות עם הפלסטינים ולא עם חוסיין מלך ירדן.

עם עזר ויצמן ושמעון פרס, 1984(צילום: שלום בר טל)

עם רעייתו אופירה, 1990(צילום: מאיר אזולאי, "ידיעות אחרונות")

(צילום: שלום בר טל, "ידיעות אחרונות")

וזכה לפופולריות רבה בקרב כל שכבות האוכלוסייה.

במהלך כהונתו כנשיא המדינה הרבה יצחק נבון לטייל בארץ, קרא להעלאת רמת החינוך ולצמצום הפערים הבין-עדתיים. ב-1980 יצא לביקור ממלכתי במצרים ונאם בערבית מול הפרלמנט שם. ב-1982 איים להתפטר אם לא תוקם ועדת חקירה בעקבות אירועי סברה ושתילה.

לקראת סיום כהונתו הועלתה אפשרות שיתמודד על ראשות מפלגתו כדי להיות מועמד המפלגה לתפקיד ראש הממשלה. לאחר תקופת צינון חזר לזירה הפוליטית, אך ויתר על התמודדות על ההנהגה מול שמעון פרס. בממשלת האחדות הלאומית שהוקמה ב-1984 נבחר לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות. בשנות ה-90 הצטרף לתומכים ביצחק רבין, אך בבחירות הבאות הופיע במקומות לא ריאליים ובכך תמה פעילותו הפוליטית. בבחירות לכנסת ה-20, שנערכו מוקדם יותר השנה, הוצב נבון במקום ה-120 והאחרון ברשימת "המחנה הציוני" - השמור למכובדים.