פורד

תשעים ושבע שנים חלפו מאז פתח הנרי פורד, מהנדס מכונות בן 40, מפעל קטן לבניית מכוניות. כשהקים אותו, היתה תעשיית המכוניות בחיתוליה, וכ-50 חברות התחרו ביניהן על השוק, שכלל לקוחות עתירי ממון.
אבל לפורד הצעיר היה חזון חדש ומהפכני: לבנות מכונית שתהיה שווה לכל נפש, ותהפוך למצרך עממי. "אני אבנה מכונית שתהיה גדולה מספיק להכיל משפחה, קטנה מספיק כדי שאדם אחד יוכל לטפל בה, ושמחירה יהיה כה נמוך, כך שכל אמריקני יוכל לרכוש אותה", הצהיר. ואכן, תוך חמש שנים יצא לשוק "מודל טי", שעשה היסטוריה בארה"ב ובעולם והפך את פורד לאחת מחמשת ענקי המכוניות בעולם.

פורד ומודל טי

הנרי פורד נולד בספרינגוולס טאונשיפ שבמישיגן ב-1863, בעיצומה של מלחמת האזרחים. הוריו, שניהלו חווה גדולה, רכבו על סוסים ונסעו בכרכרות.
פורד הצעיר, שמאז ומתמיד הוקסם ממכונות, התחיל לעבוד בגיל 17 כשוליית מכונאים בדטרויט השכנה. בגיל 29 הפך מכונאי. הוא הרוויח 95 דולר בחודש, וזה היה מספיק כדי להתמסר לתחביבו האמיתי - הרכבת מכוניות.
פעמיים ניסה פורד להקים חברות לייצור מכוניות, וכשל. רק ב-1903 הצליח להקים את פורד מוטור קומפני, עם 10 שותפים, שכל אחד מהם השקיע 5,000 דולר. הוא עצמו התמנה לסגן מנהל החברה והמהנדס הראשי, והחזיק 25% מהמניות.
ב-1908, חמש שנים לאחר שהחל לייצר מכוניות, יצא לשוק עם המכונית שעליה חלם, ה"מודל טי". הוא החל לשווקה לבני המעמד הבינוני, שעד אז לא יכלו לרכוש מכוניות בשל מחירן הגבוה, והלקוחות נהרו.
כדי להוזיל את המכוניות ולעמוד בזרם ההזמנות, ייצר פורד את המכוניות שלו בשיטת הסרט הנע, שהפכה את הייצור ליעיל, מהיר, ואיכותי. בשנה הראשונה לייצור, ניפקה החברה 188,220 מכוניות, בזמן הייצור של שעה וחצי בלבד למכונית. ביוני 1924 יצאה משערי המפעל המכונית ה-10 מיליון. "מודל טי" הפכה למכונית הנמכרת בעולם, והמשיכה לשמור על מעמדה עד 1927.

פורד וכשלון האדסל

בשנות ה-20 החלו מפעלי פורד לייצר גם טרקטורים ומשאיות, וב-1925 ייצרו מנועי מטוסים, שנמכרו לחברות התעופה הראשונות. עד 1926 היו מחצית מהמכוניות בארה"ב מתוצרת פורד. המתחרה הגדולה שלה, ג'נרל מוטורס, צעדה הרחק מאחוריה.
בתחילת שנות ה-30 החלו מכירות ה"מודל טי" לרדת, ומכונית חדשה, השברולט מבית ג'נרל מוטורס, הפכה ללהיט. "מודל טי" הפכה למיושנת, הציבור הפסיק לדרוש אותה והחברה הפסיקה את ייצורה. במקביל, פוטרו אלפי פועלים.
מפעלי פורד המשיכו לייצר מכוניות, ניסו לפתח דגמים חדשים ואף פתחו מפעלים בבריטניה ובגרמניה, אבל ההצלחות העיקריות היו במכירת משאיות, טנדרים, טרקטורים ומנועי מטוסים.
ב-1947 נפטר הנרי פורד, כשהוא בן 84, שלוש שנים לאחר מות בנו אדסל, שהאב מעולם לא הסכים למנותו ליורשו. את מקומו של פורד ירש נכדו, הנרי פורד השני.
ב-1957 יצא לשוק דגם של מכונית פרטית חדשה בשם אדסל, על-שם בנו המנוח של פורד הראשון, שנועדה לרשת את הצלחתה המסחררת של מודל טי. 250 מיליון דולר הושקעו בדגם החדש, אך כשהמכונית יצאה לשוק היא הפכה מייד לכישלון צורב.

פורד והצלחת המוסטנג

ב-1946 התקבל לעבודה בחברת פורד לי איאקוקה, מהנדס צעיר, בוגר פרינסטון. איאקוקה היה אחראי על פיתוח דגם חדש, שנקרא "מוסטאנג". בפיתוח הדגם החדש הושקעו 63 מיליון דולר. בשנתיים הראשונות מאז השקת המכונית, נמכרו 360 אלף מכוניות, בסכום של 1.1 מיליארד דולר. חברת פורד חזרה שוב למרכז ענף הרכב, ומאז לא ירדה משם.
ב-1999 הגיע מחזור המכירות של פורד ל-64 מיליארד דולר. באותה שנה התמנה וויליאם קליי פורד ג'וניור, נינו של מייסד החברה, ליו"ר החברה, ובדירקטוריון המונה 11 אנשים, נמצאים היום עוד שניים מבני המשפחה: ביל פורד ואדסל פורד השני.

פורד והיטלר

פורד נחשב למנהל ריכוזי ועריץ. עם זאת, דאג שעשרות אלפי עובדי החברה ייהנו משכר הוגן ומתנאי עבודה נוחים.
בצד זה נחשב פורד לגזען, שונא שחורים, זרים ויהודים, וגם בבנו היחיד אדסל, שהיה אמור להיות יורשו, נהג בגסות.
ב-1933, כשעלה היטלר לשלטון בגרמניה, הוא ראה בפורד מורה דרך, והגה בהשפעתו את רעיון ייצור המכונית העממית, ה"חיפושית". פורד היה ידיד של היטלר, והעניק לו מתנות ביום הולדתו.
ב-1938 הקים פורד מפעל להרכבת משאיות בברלין. במפעליו הועסקו פועלי כפייה, גברים, נשים וילדים. פורד יצר בעצם (יחד עם ג'נרל מוטורס) את עמוד השידרה של תעבורת החיילים של הצבא הנאצי. כשהסתיימה המלחמה דרש פורד פיצויים מארה"ב על הנזק שגרמו הפצצות בעלות הברית למפעלים שלו בגרמניה.

פורד וישראל

ב-1936 הוקמה סוכנות ראשונה של פורד בארץ ישראל. החברה סיפקה כלי רכב לצבא הירדני ומכרה בארץ ישראל טנדרים. ב-1966 הוקם בנצרת מפעל פורד להרכבת מכוניות. במאי 1968 ייצר המפעל את מכונית הפורד אסקורט הראשונה, ולאחר מכן ייצר עוד 5,000 מכוניות במשך שלוש שנים.
בשנות ה-70 נרכשה סוכנות פורד בישראל על ידי ג'ו בוקסנבאום, מי שרכש את אוניית המעפילים אקסודוס. הסוכנות נשארה בבעלות משפחת בוקסנבאום עד 1999. בסוף 1999 נמכרה לחברת דלק מוטורס, יבואנית מכוניות מאזדה.

פורסם במגזין "ממון" "ידיעות אחרונות" ב-03.07.2000