שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "סחיטה". עוד התנגדות לתוכנית מתאר בת"א
    התאחדות בוני הארץ עתרה לבית המשפט כדי שיאפשר לה לערור על התוכנית בפני המועצה הארצית: "התוכנית אינה חוקית, זה מס סחיטה"

     

    קו החוף של תל אביב. תוכנית מבורכת. אבל? (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    קו החוף של תל אביב. תוכנית מבורכת. אבל?(צילום: ירון ברנר)

    בנובמבר 2013 הופקדה תוכנית מתאר מקומית לתל אביב-יפו (תוכנית תא/5000), הקובעת את מגמות התכנון בעיר ואופן התפתחותה עד 2025. התוכנית מתווה כללים והנחיות לעריכת תוכניות עתידיות בסמכות הוועדה המקומית. בין היתר היא קובעת אילו אזורים בעיר ייועדו למגורים, לתעסוקה ולמסחר, לשימושים ציבוריים או לייעודי קרקע אחרים; אילו מקומות ראוי לשמר או לפתח; מהן ההוראות וההנחיות בהיבטים תחבורתיים, סביבתיים והיבטים רבים נוספים בעלי השפעה על הפיתוח הפיזי של העיר.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    התוכנית נתקלה בשורת התנגדויות של תושבים, יזמים ועיריות שכנות. אחת המתנגדות היא התאחדות בוני הארץ (הארגון היציג של העוסקים בבנייה, בתשתיות, בפיתוח ובעבודות ההנדסה הבנאיות), שסברה כי אף שהכוונה לייצר תוכנית כוללנית לעיר היא מבורכת, התוכנית המוצעת כוללת נקודות עקרוניות וציבוריות בעלות השלכות רחבות היקף, שראוי שיקבלו התייחסות נוספת מהמועצה הארצית.

     

    לפיכך הגישה ההתאחדות התנגדות לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב, אולם זו נדחתה והתוכנית אושרה באוגוסט 2015. כשלושה חודשים לאחר מכן, נדחתה גם בקשת ההתאחדות ליו"ר הוועדה לערער על ההחלטה בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

     

    בדצמבר 2015, ומאחר שהתאחדות בוני הארץ סברה שהדחייה לא נומקה כראוי, היא הגישה, באמצעות עו"ד שמואל לכנר ממשרד "נשיץ, ברנדס אמיר ושות'", עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.

     

    בעתירה נטען שהתוכנית מאפשרת לוועדה המקומית לדרוש "תמורה למרקם העירוני", כמו הקמת מבני ציבור, כתנאי למתן זכויות בנייה באזורי מגורים ובאזורי תעסוקה. יתרה מזו, באזורי התעסוקה היא גם רשאית לדרוש מהיזמים "תועלת ציבורית" כנגד מתן זכויות בנייה. מטלות ציבוריות אלה יבוצעו על ידי היזם ועל חשבונו, בנוסף לחיוב שלו בהיטל ההשבחה הקבוע בחוק, שמיועד בין היתר למימון הוצאות הוועדה המקומית בתכנון ופיתוח.

     

    ההתאחדות טענה כי קביעת מטלות ציבוריות כתנאי למתן זכויות בנייה אינה חוקית. לעמדתה, התניית תוספת זכויות הבנייה בביצוען של מטלות ציבוריות מביאה לכדי גבייה בפועל של היטל השבחה בשיעור העולה כדי 100%, בעוד שחוק התכנון והבנייה קובע כי שיעור ההיטל יהיה מחצית ההשבחה.

     

    עוד נטען, כי בניגוד לדין, התוכנית קובעת שהוועדה המקומית רשאית לקבוע תוספת שטחי בנייה רק בהתקיים כמה תנאים, ובהם הקצאה לשטחי ציבור הנדרשים כתוצאה מתוספת שטחי הבנייה, כאשר היקף ההקצאה הנדרש ייקבע בהתאם לשיקול הדעת של הוועדה. למעשה מדובר בהפקעת שטח בנוי תמורת זכויות בנייה, ובמתן שיקול דעת רחב מדי לרשות המקומית.

     

    בנוסף, ציינה ההתאחדות כי התוכנית מקדמת בעיקר מסחר ותעסוקה ולא מספקת פתרון מספיק למגורים, וכן שאינה מעניקה תמריצים מספקים להתחדשות עירונית.

     

    המשנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ ומנהל אגף יזמות ובנייה, עו"ד אמיר הלר, טוען כי הדרישות הללו מהוות למעשה "מס סחיטה", והוסיף: "תוכנית המתאר של תל אביב-יפו רוויה בפגמים מהותיים שחלקם אף גובלים בחוסר חוקיות. התאחדות בוני הארץ תפעל לעקור מן השורש את התופעה שבה מטילים מטלות ציבוריות כאלה ואחרות על יזמים מעבר להיטלי ההשבחה העצומים שמשולמים לוועדות המקומיות".

     

    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים