"בניגוד לקולות במגזר הערבי: אני מתנדבת"

שמי סיואר ואני מוסלמית בת 19 מזרזיר. בסוף התיכון, עבדתי בעבודות מזדמנות כדי לסייע לעצמי ולמשפחתי בפרנסה, אבל הרגשתי שזה לא מספיק ממלא אותי.

לפני חצי שנה, הפסקתי את עבודתי והחלטתי לעשות משהו משמעותי יותר וחוויתי יותר, ולאחר מחשבה והתייעצות עם הורי, סיכמנו יחדיו, שאתנדב במסגרת השרות הלאומי-אזרחי.

בהתחלה הורי חשבו שאעשה שירות בישוב, כמו רוב הבנות בכפר, בתוך המגזר הערבי. חשבתי ביני לבין עצמי כי זה אכן טוב לתרום לקהילה שלך ולישוב שלך, אבל חשבתי גם מה זה יכול לתרום לי אישית.

התחלתי לחשוב על התנדבות יותר מאתגרת ויותר מעניינת,שבה אוכל לתרום לקהילה, לא חשוב איזה קהילה- כי כולנו בני אדם וזכאים לקבל אתו הדבר כבני אדם, וגם כדי לעשות משהו שיעזור לחיזוק האישיות שלי, יעצים אותי וישפר את השפה העברית שלי. לכן החלטתי להתנדב בבית חולים.

לאחר שהתגבשה החלטתי הסופית, פניתי לרכז, שהגיע אלי הביתה, ולאחר הסבר נרחב על השרות ומשמעותו - מבחינה ערכית ומבחינת ההטבות שאפשר להסתייע בהן בסיום תקופת ההתנדבות, נרשמתי להתנדב.

סיואר סעאידה

כעבור זמן קצר התחלתי תהליך ראיון, בדיקות וחיסונים בבית חולים רמב"ם ומזה ארבעה חודשים אני מתנדבת במחלקה פנימית בבית החולים.

אני מתנדבת מרצון ובתמיכת בני משפחתי, אך חשוב לי להדגיש, שבסביבה החברתית היותר רחוקה לי, שמעתי הרבה קולות צורמים בעניין השירות, שזה לא טוב ושזה שירות למדינה ולא לקהילה וזה מרחיק אותי מהזהות הערבית שלי.

לכל אלה המתנגדים, אני מבקשת להגיד, שהשירות שאני עושה הוא הדבר המשמעותי ביותר בחיי עד עכשיו, למרות התקופה הקצרה שעברה מאז שהתחלתי להתנדב. אני בטוחה שככל שהזמן יעבור החוויה רק תגדל, יחד עם ההעצמה והתועלת לאישיות שלי.

"לתת מעצמך רק כדי לתת ולא כדי לקבל תמורה כלשהי"

הרי מה אני עושה בבית החולים? אני מסייעת בכל תחום אפשרי לחולים במחלקה, שיש בה גם חולים מהמגזר הערבי, מסייעת להם בתרגום, כי לא כולם דוברי עברית, מסייעת בליווי החולים שצריכים ללכת לבדיקות מחוץ למחלקה, עוברת בין המחלקות השונות והמעבדה ועוד.

האין זו מצווה, מה שאני עושה? האם הזהות והערכים הערביים שלי לא דוגלים בעזרה לזולת וקבלת האחר והסיוע לו בכל אשר ניתן? האם מה שאני עושה נוגד את מה שחונכתי עליו מימי ילדותי- ואהבת לרעך כמוך?

אני לא מצליחה להבין את מי שמתנגד לדבר כה ערכי וחשוב, שבאמצעותו אתה נותן מעצמך רק כדי לתת ולא כדי לקבל תמורה כלשהי.. מה טוב שיש מוסדות ומערכות במדינה שמעריכים את החשיבות, ויודעים לתגמל אותך ולטפוח על שכמך במלוא החום והאהבה.

האם לא חונכנו לחיות יחדיו ולתת יד האחד לשני ולאהוב האחד את השני? או שמא אנו צריכים לשנוא האחד את השני ולחיות בבדידות ומבלי לעזור לאחר?

אני קוראת לכל צעיר וצעירה לבוא ולהתנדב במסגרת השירות האזרחי ובמוסדות הציבור השונים ולתת מעצמם, כי לא די לאדם שרק יקבל מהאחרים. כל אחת ואחד מאיתנו צריך לעבור את חווית ה"לתת לאחר" כדי להרגיש את הסיפוק העצמי ואת החוויה הנפלאה.

עוצמת הנתינה איננה בלתת למי שדורש ממך את העזרה, אלא בלתת את מלוא הסיוע למי שצריך מבלי שיבקש את עזרתך.

מקום ההתנדבות שלי הפך מעין הבית השני שלי, והצוות שאיתו אני נמצאת הפכו לבני משפחתי השנייה. כך אני מרגישה היום, וההרגשה הזו גורמת לי לסיפוק מלא ואושר ומחברת אותי לעולם שכולו ערכים,מוסר,כבוד הדדי וחיים משותפים.

• בשנה האחרונה חל זינוק של 30 אחוזים במספר המתנדבים לשירות הלאומי-אזרחי, בזכות המגזר הערבי. מספר המתנדבים המוסלמים עלה פי שניים וחצי- מ- 660 בשנת 2011 ל- 1640 כיום.
  

• בימים אלו מתקיים דיון בכנסת בדבר הצעת חוק השירות האזרחי, במסגרתו מבקשים לקדם את שירות המיעוטים.
  

• "בגוף ראשון " - מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות שלחו ל- shlomit-sh@y-i.co.il וציינו - למדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
  

• לעדויות נוספות של מתנדבים לחצו כאן .
  

• רוצים להתנדב? עמותת "רוח טובה" מחברת בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות לפי תחומי עניין, שעות נוחות ואיזור מגורים. היכנסו או התקשרו ל-9093*.