השפה העברית כשפת המדינה
יש לחוקק חוק המדגיש את היות השפה העברית "שפת המדינה", מעמד המקובל בארצות רבות בעולם כדוגמת צרפת, גרמניה והולנד, שבהן קיימים מיעוטים רבים - אך שפת המדינה היא שפת הרוב
השבוע אנו מציינים את יום השפה העברית ביום הולדתו של מחיה השפה, אליעזר בן יהודה. לו בן יהודה היה קם היום ורואה את השימוש בשפה העברית במדינה ואת הפגיעה במעמדה של השפה היה קודח כולו ולא רק מוחו, כלשון שירו של ירון לונדון, ולא מייצור מילים חדשות, אלא מהחרדה למה שקורה לשפה העברית ולדרדור מעמדה.
עוד בערוץ הדעות:
אספו את הנשק - לא כדי לרצות את ביבי
המבחן של ראש השב"כ
מה באמת מפחיד ב"גדר חיה"?
לאחרונה היינו עדים למתקפה חזיתית על הלשון העברית בכמה מישורים. במישור האקדמי בלט הרעיון לקדם לימודי משפטים בשפה האנגלית. לא לימודים לתלמידי חו"ל, אלא קורסים לתלמידים ישראליים, ורק התגייסות של ועדת החינוך של הכנסת והגשת עצומה של 40 חברי כנסת גרמה למל"ג לשלול את האפשרות המבישה.
תארו לעצמכם אם רעיון זה היה מתפתח, מה היה קורה למערכת ההכשרה המשפטית? מה היה קורה למונחים ולמושגי היסוד במשפט? לאט לאט היינו עוברים לשפה האנגלית, וכשהיינו מגיעים גם למערכת החקיקה בכנסת, האם היינו מתארים לעצמנו חקיקה באנגלית? ומה יקרה למערכת בתי המשפט? האם גם היא תתנהל באנגלית? ואם נמשיך להיות שאננים, כשנתעורר יהיה בוודאי מאוחר.
גם במישור של מערכת החינוך היינו עדים לניסיונות וגם למעשים שנעשו בפועל, על מנת לפגוע בהיקף ההכשרה והלימוד של השפה העברית בבתי הספר. הצמצום של לימודי השפה העברית, במיוחד במסגרת המקצועות הנלמדים לקראת תעודת הבגרות, הוא אחד הנזקים הבולטים. כבר היום אנו רואים כיצד בא הדבר לידי ביטוי בכושר ההבעה בכתב ובעל פה של בני הנוער שלנו בארץ. מרצים באוניברסיטאות מתלוננים על סטודנטים רבים המגיעים למוסדות האקדמיים כאשר ההבעה שלהם בכתב ובעל פה דלה ביותר. לצערי, שיקולים פופוליסטיים זולים מניעים שרים ממונים, כדוגמת שר החינוך הקודם פירון, "להקל" ובכך "להוזיל" - עד כדי זילות ממש - את מידת ההכשרה וההתייחסות לשפה העברית, והעיקר הוא למצוא חן בעיני הנוער הבוגר ולקנות את קולו תוך מתן הקלות הגורמות לזילות השפה.
אף במישור הציבורי-כלכלי-חברתי אנו עדים לפגיעה חמורה בשפה העברית. הארץ מוצפת בצורה בוטה בשלטים בלועזית. עסקים, בתי מסחר, מועדונים ובתי קפה נקראים במכתבים בשמם הלועזי בלבד והבעלים אף אינם טורחים לציין את השם העברי לצד הלועזי, וקצרה היריעה מלהתחיל כלל לתאר את רפרטואר השירים שמלווה את תחנות הרדיו השונות ומקומם של השירים העבריים בתוך ים השירים באנגלית.
כך הולכת ונמחקת אט-אט השפה העברית, ונוכחותה מתמעטת בזמר העברי, בשיח ברחוב ובעסקים היום-יומיים. לצערי הרב, הידרדרות השפה העברית לשפל שאליו נקלעה נובעת מהעובדה
כי לא קיימת מדיניות ממשלתית המלווה בחקיקה לחיזוק מעמדה של השפה, מוסדות ממלכתיים וציבוריים מסתפקים בציון השפה העברית בטקסים ובדיבורים בלבד ללא עשייה ועוברים הלאה.
לפיכך, אני קורא לכנסת ישראל לחוקק חוק המדגיש את היות השפה העברית "שפת המדינה", מעמד המקובל בארצות רבות בעולם כדוגמת צרפת, גרמניה, והולנד שבהן קיימים מיעוטים רבים אך שפת המדינה היא שפת הרוב. החוק ברוח זו אין בו כדי לפגוע בזכויות השפה הערבית, במעמדה ובטיפוחה כשפה נוספת, אלא כוונתו לטפח ולחזק את השפה העברית הנחשבת לשפת העם במדינת ישראל. חוק כזה יסמן ויכוון בצורה ברורה מוסדות חינוך וחברה להתנהלות שאמורה להביא לשימור וטיפוח השפה העברית.
הכותב הוא ח"כ לשעבר מטעם סיעת ישראל ביתנו, שימש כיו"ר השדולה למען השפה העברית ומנהל מרכז דהאן למורשת ספרד והמזרח
לפנייה לכתב/ת 
