שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האזרח קַיִן
    כדי להצליח ולהביא לשיתוף - החברה צריכה לעודד שיח מחבר ומכיל בין כולנו, במקום הדבקת אותות קין. כי זאת לדעת, המדביק אותות קין ונוקט באי שוויון, כתם האפלייה דבק בו

    מעטים האנשים שכל כך שונים זה מזה כמונו: כאמל ודני. האחד שייח', חכם דת מוסלמי, השני חילוני, אגנוסטי, חסר דת ממוסדת. האחד, בן כפר קטן שמעולם לא עזב את כפרו. השני, יליד מטרופולין ענק שנדד במשך חייו כמעט לכל עיר גדולה. ביננו מפרידים כמעט שנות דור. ובכל זאת, אנחנו חברים, כבר 25 שנים. לא במובן של לשבת ולשתות קפה, או לנגב חומוס, אלא מתוך רצון כן ואמיתי להבין את השני ולעזור, ככל האפשר, האחד לשני להתמודד עם קשיים.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    משטרת הספורט? רק חינוך!

    סוציאליזם חזירי

    בעל הבית ההגון

    יש אנשים שעבורם להיות חשמלאי זה חלום

    מהפכה בקבורה הצבאית

     

    לא פעם שאלנו עצמנו: מה מביא אותנו יחד? הרי לכאורה, בהשקפת עולמו, כאמל קרוב יותר לרב עובדיה זצוק"ל מאשר לדני. אבל בחיי היום-יום, בין אדם וחברו הקירבה בין שנינו חזקה יותר.

     

    מה שמביא אותנו ביחד, היא העובדה ששנינו חיים על אותה פיסת ארץ, במרחק דקות ספורות זה מזה, ושאם לא נחיה יחד, נמות יחד. ואנו תאבי חיים. שחיים יחד ייתכנו רק בכבוד הדדי מלא, מתוך קבלת האחר, גם אם הוא כל כך שונה. שחיים בכבוד הדדי פירושם שגם במציאות הסבוכה הקיימת בין שני עמינו, נאמין האחד בשני. כמו שאמר טשרניחובסקי: "כי באדם אאמין". לא התאכזבנו זה מזה.

     

    אנו פונים לכל אלה שמכרו נפשם, כמאמר טשרניחובסקי, "לעגל פז". העגל שמטיף ל"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", העגל שמטיף לבדלנות לעומתית מתוך פחד, העגל המטיף לעליונות בני על בן ערב ונצרת והעגל שמתוך פרנויה זורע איומים, דם, ורוע.

     

    מטיפי הרע, נביאי השקר, אכן לא מצויים רק בצד אחד של הקשת החברתית. בשני הצדדים יש מכל הסוגים והגוונים. ובכל זאת, לרוב בחברה ישנו כח עודף. לכן אנחנו פונים אליו, לאמר לו שיכול להיות אחרת, וזה לא בשמיים, אלא בידי כולנו. צריך לעשות היום. הרי עד מחר יהיו עוד קורבנות, להם נטולי יכולת החלטה, יהיו אחראים.

     

    בית המשפט העליון כבר פסק כי "מתן יחס שונה המבוסס על דת או לאום נתפס כ"...טיפול 'חשוד' והוא לכאורה טיפול מפלה". אכן, הפליה כזו, המכונה לעתים "הפליה גנרית", נחזית כמשפילה ופו;געת בכבוד האדם, ואף נאמר עליה כי היא "פוצעת אנושות בכבוד האדם". אפלייה זו מתבטאת בחיי היום-יום ממש ועל מחיקתה ללא כל תנאים מוקדמים אחראית ממשלת ישראל וראש הממשלה בראשה . למשל:

    לשיעור השתתפות ערבית בתעסוקה בדומה לזה של יהודים. כולנו נרוויח. מגידול התוצר ניתן יהיה להרחיב שירותים לכלל הציבור, לא רק לערבים.

    ששכר שכיר ערבי יהיה כשכרו של יהודי. בפועל שכר היהודי גבוה בכ- 60% משכר הערבי (למה?).

    לשוויון הזדמנויות לילד ערבי כמו לילד יהודי ע"י השוואת רמת ההשכלה בין יהודי וערבי. כך גם לעובד הערבי יהיה סיכוי תעסוקתי הולם.

    לפיתוח מערכת חינוך טכנולוגית שתשלב הכשרה להנדסה מעשית בתחומים הדרושים כל כך למשק.

     

    להקים ערים שבהן תהיה לערבי זכות מגורים ושותפות בקהילה, כאשר היום הוא מודר

     על ידי החברה או רבני ערים (אלה שבהם המכורים ל"עגל פז").

    לצמצום העוני. שלא כל משפחה ערבית שניה או מעל 60% מהילדים הערבים יחיו בעוני. העוני דוחף אנשים למקומות לא טובים. כל החברה סובלת מכך: יהודים כערבים.

     

    כדי להצליח בכך ולהביא לשיתוף החברה צריכה לעודד שיח מחבר ומכיל בין כולנו, במקום הדבקת אותות קין. כי זאת לדעת, המדביק אותות קין ונוקט באי שוויון, כתם האפלייה דבק בו.

     

    כאמל ריאן, יליד ותושב כפר ברא, שעמד במשך 15 שנה בראש המועצה המקומית. איש דת מוסלמי, חבר הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, חבר המועצה המוסלמית העולמית, ועדת המעקב לערביי ישראל, לשעבר סמנכ”ל המרכז לשלטון מקומי והחבר הישראלי הראשון במועצה העולמית לסיוע הומניטארי. בשנת 2009, הקים את אמאן, המרכז הערבי למאבק באלימות.

     

    דר' דני גרא, מתכנן וחוקר המיעוט הערבי בישראל מזה עשרות שנים. פרסם מחקרים ומאמרים רבים בנושאים מגוונים הקשורים לאזרחי ישראל הערבים. שימש כיועץ מקצועי לועדות כנסת שונות ולועדות חקירה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים