בימאי הסרט "בנו של שאול" זכה להוקרה מיוחדת מבית הכנסת Temple of the Arts בבוורלי הילס.

רב בית הכנסת, דיוויד ברון, העניק לבימאי ההונגרי לסלו נמש, 38, את התואר בסבן תיאטר, המשמש את קהילת בית הכנסת. הסרט מועמד לאוסקר בקטגוריית סרט הזר וזכה כבר בגלובוס הזהב.

"בנו של שאול" עוסק באיש זונדרקומנדו יהודי הונגרי באושוויץ, שאול אוסלנדר, העובד בפינוי גוויות הנרצחים בתאי הגזים, ומחליט להביא לקבורה יהודית ילד שנרצח ושאותו הוא חושב לבנו. אוסלנדר מחפש באובססיביות רב לטקס הקבורה, על רקע ההכנות למרד אנשי הזונדרקומנדו, שאכן התרחש במציאות. הסרט מתאר את תעשיית המוות של השואה מבפנים ומצולם מנקודת הראייה של הגיבור, מה שנותן תחושה של דיווח מתוך התופת. זהו סרט קשה מאוד לצפיה.

"נמנעתי מלהציג את האימה באמצעות כניסה לתוך תאי הגזים”, אמר מנש, “הגבלתי את עצמי לנקודת המבט של שאול. הוא עבד שם ארבעה חודשים וכבר איבד את היכולת להבחין באימה כי התרגל לזוועות. בגלל זה, צילמתי את תמונות הזוועה ברקע וגם מחוץ לפוקוס. המצלמה עוצרת בפתח תא הגזים ונכנסת לשם רק לאחר שמעשה ההשמדה הושלם, כדי להראות את שאול מוציא את הגוויות ושוטף את עקבותיהן. לא ניתן היה להראות את צילומי המוות, כי רציתי להישאר בתוך נקודת המבט של שאול".

הקשר של נמש לשואה הינו דרך משפחתה של אמו. הורי סבתו נרצחו במחנה השמדה ובתם הצליחה להמלט ממחנה ריכוז בהונגריה. "דיברנו על השואה לעיתים קרובות בבית”, סיפר נמש במהלך המפגש עמו ביום שישי. הבמאי עוד סיפר כי התחקירן שלו חישב שתמוך 430 אלף היהודים שגורשו למחנות ההשמדה במשך חודשיים, היו 100 אלף ילדים שלא נקברו מעולם. "הוא קיווה שיום אחד יהיו לנו 100 אלף צופים בהונגריה שייצגו כל אחד ילד מת שיזכה כך לקבורה סמלית”.

נמש אומר כי ביקש לעשות סרט שידבר אליו ולבני הדור שלו. "רציתי להוציא את השואה מספרי ההיסטוריה ולהביא אותה להווה ולצורך כך, התרכזתי באדם אחד וסיפרתי את סיפורו. לא חיפשתי גיבור ולא מעניין אותי סיפורו של ניצול. רציתי לספר את הסיפור בדרך המינימליסטית האפשרית ולצפות בעולם מנקודת מבטו של שאול. הסרט שלי הוא לא על ניצולים והצלה, אלא על המציאות של המוות”.

מימין לשמאל: ג'ק בלאט, נשיא "הטמפל לאמנויות", הבימאי לסלו נמש, סטיב גינגר, ראש קרן "מנטש" והרב דיוויד ברון צילום: אורלי הלוי

שרים שירים עם ניצן ושאול ברקן

ישראלים אוהבים לשיר בצוותא. קשה לחשוב על עוד אומה שנהנית להתכנס במטרה לפצוח בשיר.

ולכן, מה הפלא שבקהילה הישראלית בלוס אנג'לס נערכים לא פעם מפגשי שירה בציבור כשהוותיקים ביניהם שייכים לניצן ושאול ברקן. בני הזוג עורכים את המפגשים האלו מזה 23 שנה, כשהראשון היה לכבוד יום העצמאות ה-45 למדינת ישראל. המפגש התקיים תחת כיפת השמיים בחצר ביתם של עדה ואמנון בן-מנשה בסנטה קלריטה ובהשתתפותם של כ-200 איש. "היו אלו הוכחות חותכות שיש לאירועים כאלה ביקוש" אומרים ניצן ושאול שהתחילו לערוך את המפגשים אחת לחודשיים שלושה. "מביתם של עדה ואמנון, עברנו לבתי כנסת ע"מ לאפשר למספר משתתפים גדול להגיע".

במשך כל שנות העשיה, מפגשי הזמר סבבו סביב נושאים שונים, אך היתה הקפדה בכל שנה לערוך ערב לכבוד יום העצמאות. לדברי ניצן ושאול, "בערבי יום העצמאות יש תמיד נוכחות גבוהה, כנראה שהחג הזה "עושה משהו" לכולנו".

"אחת ממטרות מפגשי הזמר, הוא שימור הזמר העברי”,מדגישים בני הזוג, "בעידן הנוכחי יש לפעמים הרגשה שהוא אובד בין שלל האפשרויות בשוק המוזיקה. מוזיקה עברית ארצי-ישראלית היא מצרך מבוקש בעיקר ע"י "הדור הבוגר" מבינינו. השתתפות הדור הצעיר במפגשי הזמר, אינה גדולה, ויש להקדיש לכך מחשבה כיצד ניתן למשוך גם אותם לסוג הבידור הזה, שלטענת חלק מהם, אינו מתחרה עם בידור אחר בעיר המושך קהל צעיר".

ב-12 במרץ יערך מפגש הזמר ה-99 הנושא את השם: "שלוש ארבע". הערב יוקדש לשירי השלישיות והרביעיות. נזכיר את גשר הירקון, הגשש, רבעיית מועדון התיאטרון, השלושרים, החלונות הגבוהים, שלישיית התאומים, שלישיית ערבה, ועוד.

ערב ה-100 מתוכנן ל-7 במאי, ויהיה לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל. שאול וניצן מתכננים ערב מיוחד לציון המאה, ומקווים לחגוג זאת עם קהל רב.

אלונה טל במקום איילת זורר

תושבת עירנו, איילת זורר, כיכבה בסדרה "בני ערובה" בעונה הראשונה בתפקיד יעל, המנתחת שאמורה לבצע את רצח ראש הממשלה, לא תמשיך לעונה השניה שתעלה בקרוב בארץ. אבל תושבת אחרת בעירנו, אלונה טל, דווקא כן, בתפקיד חוקרת שב"כ שאפתנית. טל המתגוררת בעיר המלאכים מזה 10 שנים, היתה כוכבת סדרת הלהיט של הילדים "הפיג'מות". טל, כמו שחקנים ישראלים רבים,החליטה לנסות את מזלה בל.א והגרילה תפקיד ראשון נחשב בסדרה ורוניקה מארס. בשנה האחרונה היא שיחקה בסדרה המדוברת של אמזון "יד האלוהים" שבקרוב תתחיל את העונה השניה.

הסדרה "בני ערובה" עוקבת אחרי בני משפחת דנון הנחטפים ומוחזקים כבני ערובה בביתם. ד"ר יעל דנון, מנתחת בכירה ומוערכת, אייל דנון, מנהל בית ספר, וילדיהם - נועה ואסף. החוטפים הם הם שלושה שכירי חרב בפיקודו של אדם רובין, קצין ימ"מ מצטיין: גיא, אח של אשתו של רובין, אלה ואלכס. החוטפים מתכוונים להחזיק במשפחה כבני ערובה עד אשר יעל דנון תהרוג את שמואל נצר, ראש הממשלה, בניתוח שהיא אמורה לעשות לו.

הסדרה עוקבת אחרי הדילמה הקשה של יעל דנון ועל מערכת היחסים בין החוטפים והחטופים ובין החוטפים לבין עצמם: גיא מתאהב בנועה, אלה מנהלת רומן עם אלכס תוך ניצול שלו ולבסוף הורגת אותו ועוד. עם התקדמות הסדרה מתברר המניע רובין: אשתו, נטע, חולה בלוקמיה וזקוקה להשתלת מוח עצם. התורם היחיד האפשרי הוא אביה, ראש הממשלה. יעל דנון מטפטפת במהלך הניתוח חומר שרובין נתן לה במטרה להרוג את ראש הממשלה, מותו של ראש הממשלה נקבע והוא מובל לחדר המתים. בשיתוף פעולה עם עובדי חדר המתים מוחלף ראש הממשלה בגופה אחרת והוא נלקח מבית החולים ומוחזר לחיים באמצעות סם נגד לחומר.

הסדרה זכתה להצלחה בזירה הבינלאומית עוד בטרם עלייתה לשידור בישראל. היא נמכרה לרשת CBS ועלתה לשידור בספטמבר 2013 תחת השם: Hostages, אבל בוטלה במהירות בגלל רייטינג נמוך. זו הסדרה הישראלית הראשונה שנמכרה לרשת טלוויזיה אמריקאית עוד בשלבי הפיתוח ולפני הפקת המקור הישראלית.

לוס אנג'לס מחליפה את לוס אנג'לס. טל במקום זורר צילום: עדו לביא

צחי הלוי שר שירי אהבה

השחקן והזמר צחי הלוי, 40, הופיע ביום ראשון, ערב וולנטיין במועדון The Hotel Cafe, אחד המועדונים הידועים בהוליווד בו הופיעו בתחילת דרכם גם כריס מרטין, ברונו מארס וקייטי פרי וליאונרד כהן האגדי.

בין 185 האורחים שמילאו את האולם, היו פנים מוכרות כמו גידי רף (חטופים), השחקן דן מור, הדוגמנית קארין לוי, רון ווינרך (פליט כוכב נולד) ויוצר וכוכב הסדרה פאודה, ליאור רז, בה מופיע גם הלוי בתפקיד נאור, חבר בצוות מסתרעבים.

הלוי הגיע ללוס אנג'לס לפני כשלושה שבועות לאודישנים (תקופה הנמצאת עכשיו בשיאה) ועל הדרך גם נתן הופעה חד פעמית ושר שירים מקוריים ו"קאברים" בעיבודים מיוחדים. את האירוע הפיקה שני לאובר מ- JL Productions.

מוכשר. צחי הלוי צילם: דיוויד אליוט

IAC למען גיל הזהב

ביום ראשון האחרון גדשו עשרות מתנדבי ה-IAC את בית גיל הזהב THE JEWISH HOME. בסימן עשה טוב,תרגיש טוב הוביל ארגון ה-IAC את תכנית המתנדבים שלו, יום ההתנדבות היה בסימן מחזירים לקהילה באהבה, ולקחו בו חלק עשרות מתנדבים, אשר נרתמו למשימה ותרמו מזמנם ומכישוריהם.