שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי כביש וביוב: כך מתעלמת העירייה מהתב"ע
    במשך שני עשורים מתעלמת עיריית טירה מתוכנית בנייה באחת השכונות. במקביל, היא לא פעלה נגד הבנייה הלא חוקית. בית המשפט החליט: עד כאן
    חשש כבד למשוא פנים ואפליה בעיריית טירה: כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד במסגרת דיון בעתירת תושבים, שהתלוננו על כך שהעירייה מאפשרת לשכניהם לבנות בניגוד לדין, ואינה מספקת להם תשתיות בסיסיות כמו כבישים, מדרכות ומערכת ביוב.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    כמעט שני עשורים לא מיישמת עיריית טירה את תוכנית הבניין במ/טר/3006 שפורסמה ב-1997. אם ובנה, הגרים באזור שבו עדיין לא נסללו כבישים או תשתיות מים וביוב, התלוננו על כך שוב ושוב אך דבר לא השתנה. בינתיים, בעלי הקרקעות הסמוכות עשו בשטחים הציבוריים כבתוך שלהם, עד שחסמו כמעט לחלוטין את הגישה לביתם. ב-2014 הגישו האם ובנה עתירה ובה ביקשו להורות לעירייה ולוועדה המקומית לפעול בהתאם לתב"ע, ולפנות את כל המבנים הלא חוקיים והפסולת שנערמה.

     

    במענה לעתירה הודו המשיבות כי הדרכים המובילות לבית חסומות בשל מכשולי בנייה בלתי חוקית, אולם לטענתן הן עדיין לא הגיעו עם תושבי השכונה להסכמה לגבי הפינוי. הן ביקשו להניח להן לעשות את עבודתן ולא להתערב בשיקול הדעת שלהן.

     

    עשרה מתושבי השכונה שצורפו להליך ביקשו לדחות את העתירה, וכמה מהם טענו שהגיעו להסדר פנימי לגבי תוכנית בנייה חדשה ופעלו בהתאם לו, אם כי המשיבות לא מילאו את חלקן באותו הסדר.

     

    השופטת נגה אהד, שביקרה במקום באפריל אשתקד, נוכחה לראות שהדרך היחידה המובילה אל בית העותרים היא צרה ולא סלולה, שיכול לעבור בה רכב פרטי יחיד, וגם זאת רק כשיבש והבוץ אינו טובעני. בנוסף היא נוכחה לראות את הבנייה הלא חוקית ש"צמחה" על תוואי הדרך.

     

    השופטת ציינה שהעותרים בסך הכול מעוניינים שהרשות תסלול כבישים, תבנה מדרכות ותקים תשתיות ביוב שיחליפו את המערכת הפיראטית שפועלת כרגע בשכונה, וכי היא לא מבינה מדוע עד היום העירייה לא פעלה לפי התב"ע. הגישה שלהן, כאילו הן צריכות לקבל הסכמה מצד תושבי השכונה לשם כך, אינה סבירה כלל.

     

    "תוצאת מחדל זה... היא מציאות שלפיה במקרקעין הנדונים אין דין ואין דיין, איש כטוב בעיניו יעשה", כתבה השופטת בפסק הדין. "התנהלות זו מעלה חשש כבד למשוא פנים, אפליה והעדפת אינטרסים של תושב אחד על פני תושב אחד, או לכל הפחות, פוגעת קשות בנראות החוק והשוויון בפני החוק".

     

    בנוסף היא ציינה שהשכנים לא הוכיחו קיומו של הסדר חדש מול המשיבות, וגם אם יש הסדר כזה – עוד אין תוכנית בנייה מאושרת. משכך, לא ברור כיצד השכנים "הרהיבו עוז" ובנו על דרך ציבורית ללא היתר.

     

    לסיכום כתבה השופטת: "אין לתת יד למצב דברים שבו האינטרסים הפרטיים של כל אחד מתושבי הרחוב... יגברו על האינטרס הציבורי של שלטון החוק ביישום התכנית, בטיחות התושבים בדרכים, זכותם ליהנות מקניין אשר נבנה כדין, וזכותם לתשתיות תברואתיות נאותות".

     

    על כן נקבע כי בתוך 60 יום יפנו העירייה והוועדה המקומית את כל המכשולים מהדרך, ובתוך שישה חודשים יבנו בה מדרכות, ויסללו כבישים וקווי מים וביוב. המשיבות חויבו בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרים: עו"ד גדי רינגולד
    • ב"כ המשיבות (העירייה והוועדה המקומית): עו"ד מוניר נאסר
    • עו"ד עלי שקיב עוסק בתכנון ובנייה וענייני רשויות מקומיות
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים