שתף קטע נבחר
צילום: רויטרס, EPA

דיפלומטיית אסונות. הפיגוע שקירב בין ישראל לטורקיה

הפיגוע באיסטנבול אפשר לגורמי מקצוע, דיפלומטיה וביטחון מישראל ומטורקיה לעבוד ביחד באינטנסיביות ובהיקף נרחב יותר מאלו להם הורגלו בשנים האחרונות. יחסי המדינות לא יחזרו בקרוב לרמה שבה היו בשנות ה-90, אך ייתכן שהן יגיעו להסכם על הסדרת היחסים ביניהן וישימו את המרמרה מאחור

 

 

קשה לחפש נקודות אור באירועים טרגיים דוגמת הפיגוע האחרון באיסטנבול, שגבה מחיר כבד מישראל ומטורקיה. ואולם, טיבה של הדיפלומטיה היא החיפוש אחר דרכים לקדם ולשקם יחסים בינלאומיים גם ברגעים של עצב ושכול. ניתן לכנות זאת "דיפלומטיית אסונות".

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

כך, למשל, רעידות האדמה החמורות שפקדו את טורקיה ויוון בקיץ 1999, והמהלכים הדיפלומטיים שהובילו שרי החוץ משתי המדינות בעקבותיהן, שינו לבלי היכר את מערכת היחסים בין ההנהגות והציבור של היריבות המרות. זכור לנו גם הביקור בישראל של מלך ירדן חוסיין לאחר הטבח בנהריים בשנת 1997, במסגרתו קיים ביקורי תנחומים אצל משפחות ההרוגים, כרע ברך, והתנצל. בכך הפך המלך חוסיין אירוע שאיים לפגוע ביחסי ישראל-ירדן לכזה שתרם לדימוי החיובי של המלך ושל העם הירדני בעיני הציבור הישראלי.

 

שנים ארוכות של מתיחות וקרירות. נתניהו וארדואן (צילום: AP, קובי גדעון, לע"מ) (צילום: AP, קובי גדעון, לע
שנים ארוכות של מתיחות וקרירות. נתניהו וארדואן(צילום: AP, קובי גדעון, לע"מ)
גם ביחסי ישראל-טורקיה ניתן לזהות השפעות מדיניות ואסטרטגיות של אסונות טבע ואירועי טרור. הפיגוע שבוצע ב-1986 בבית הכנסת נווה שלום שבאיסטנבול תרם לקידום ההבנה בישראל ובטורקיה שעליהן לשדרג את שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן לאחר שנים ארוכות של מתיחות וקרירות. הסיוע הנרחב שנתנה ישראל לטורקיה בעקבות רעידת האדמה של 1999, במהלך תקופת השיא של היחסים בין המדינות, סימל את הידידות ששררה בזמנו בין המדינות והעמים, ונתן לה ביטוי פומבי בולט.

 

לאחר משט המרמרה: שיתוף פעולה בחירוק שיניים

גם לאחר שפרץ המשבר הישראלי-טורקי בעקבות משט המרמרה במאי 2010, הוסיפו המדינות לסייע זו לזו בעתות מצוקה, גם אם בחירוק שיניים. בדצמבר 2010 שלחה טורקיה סיוע לכיבוי השריפה בהר הכרמל, ובאוקטובר 2011 השתתפה ישראל במאמצי הסיוע הבינלאומיים לנפגעי רעידת אדמה במזרח טורקיה. אירועים אלה הראו כי ישראל וטורקיה עדיין מוכנות לסייע זו לזו בסוגיות הומניטריות - גם אם באופן מוגבל וסמלי בעיקרו - למרות המחלוקת הפוליטית הקשה ביניהן.

 

החוקר ד"ר אילן קלמן, מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון, כתב ספר שעסק בדיפלומטיית האסונות. הוא סקר מקרי בוחן ממקומות שונים בעולם, וטען שאף שאסונות אינם נוטים להוביל לפריצות דרך מדיניות חדשות יש מאין, הם בהחלט יכולים לזרז תהליכים דיפלומטיים שנמצאים כבר בשלבי הבשלה. ב-2010 ו-2011 ישראל וטורקיה היו בעיצומו של עימות מתהווה, ודיפלומטיית האסונות באמת לא הניבה פריצת דרך. היום המצב שונה, והמדינות נמצאות בעיצומו של תהליך מדיני שנמצא על סף הבשלה ושלאורו יש לבחון את התנהלותן מול גל הטרור האחרון שפוקד את טורקיה.

 

אתר הנצחה לנפגעי הפיגוע באיסטנבול (צילום: EPA) (צילום: EPA)
אתר הנצחה לנפגעי הפיגוע באיסטנבול(צילום: EPA)

בהרוגים בפיגוע היה גם אזרח איראני (צילום: AFP) (צילום: AFP)
בהרוגים בפיגוע היה גם אזרח איראני(צילום: AFP)
בחודשים האחרונים מנהלות ישראל וטורקיה משא ומתן לשיקום היחסים ביניהן. הדיווחים בתקשורת מלמדים על התקדמות בשיחות - על אף שעדיין נותרו מכשולים בדרך להסכם. סוגיות הקשורות ליחסי טורקיה-חמאס וכן חוסר השביעות הרצון של מצרים, קפריסין, יוון ורוסיה מההסכם המתגבש, מנעו עד כה את השלמת התהליך. אך במקביל, פועלים הצדדים לייצר אווירה ציבורית הדדית חיובית יותר.

 

בחודש האחרון: התקרבות בנסיבות מצערות

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן התבטא בתקופה האחרונה בחיוב בנושא שיקום היחסים עם ישראל, וראש הממשלה בנימין נתניהו החליט, לאחר הפיגוע באנקרה ב-13 במרס, לפרסם לראשונה הודעת גינוי לפיגוע והזדהות עם העם הטורקי. מגמה זו קיבלה חיזוק ביממה הראשונה לאחר הפיגוע באיסטנבול, שבמהלכה ננקטו - בנסיבות מצערות עד מאוד - צעדים שלא נראו כמותם בשנים האחרונות.

 

ההתחלה דווקא לא בישרה טובות. הציוץ בטוויטר של פעילת "מפלגת הצדק והפיתוח" (AKP) השלטת בטורקיה שבו ייחלה למות הפצועים הישראלים, נראה כהמשך לשיח השנאה הטורקי נגד ישראל שהפך רווח ובוטה יותר בשנים האחרונות, ושלו היה שותף ארדואן. ואולם, ההחלטה הטורקית להתנער מהצהרה זו וממי שכתבה אותה, העבירה מסר שהצהרות ברוח זו אינן לגיטימיות עוד.

 

רחוב איסטיקלאל שבו אירע הפיגוע (צילום: AP) (צילום: AP)
רחוב איסטיקלאל שבו אירע הפיגוע(צילום: AP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

האירוע שדרדר את יחסי ישראל-טורקיה. ההשתלטות על משט המרמרה ב-2010 (צילום: AP) (צילום: AP)
האירוע שדרדר את יחסי ישראל-טורקיה. ההשתלטות על משט המרמרה ב-2010(צילום: AP)
נתניהו שלח הודעת תנחומים לעם הטורקי לאחר הפיגוע. אנקרה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
נתניהו שלח הודעת תנחומים לעם הטורקי לאחר הפיגוע. אנקרה(צילום: EPA)

לכך יש להוסיף את מכתבי התנחומים ששלחו הנשיא ארדואן וראש ממשלתו אחמט דבוטאולו למקביליהם הישראלים - מאורע יוצא דופן של קשר חיובי ישיר בין המנהיגים; את ביקורו בטורקיה של מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד - ביקור פומבי שכמותו לא התקיים זמן רב ושנושא נופך מדיני; את הגעתו לאיסטנבול של מטוס חיל האוויר הישראלי - שהזכיר תקופות אחרות של שיתוף פעולה; ואת שביעות הרצון שהביעו דיפלומטים ישראלים משיתוף הפעולה לו זכו מצד הטורקים בתהליך הטיפול בנפגעים הישראלים בפיגוע.

 

זה נשמע כמו התנהלות נורמלית בהתחשב בנסיבות הקשות, אך נורמליות הייתה חסרה בשנים האחרונות ביחסי ישראל-טורקיה, ואין לקבל אותה כדבר מובן מאליו. הפיגוע באיסטנבול אפשר לגורמי מקצוע, דיפלומטיה וביטחון מישראל ומטורקיה לעבוד זה עם זה באינטנסיביות רבה יותר ובהיקף נרחב יותר מאלו להם הורגלו בשנים האחרונות. הוא העיד על הקלות היחסית שבה ניתן להתניע מחדש ערוצי שיתוף פעולה ותיאום רדומים בין המדינות. ייתכן שאירועי הימים האחרונים גם יתרמו במשהו לשיקום האמון ההדדי האבוד בין המדינות, שבהיעדרו קשה למנהיגי ישראל וטורקיה להשלים את תהליך שיקום היחסים.

 

יחסי ישראל וטורקיה לא יחזרו בזמן הקרוב לרמה שבה היו בשנות התשעים. הקיפאון בערוץ הישראלי-פלסטיני הוא סיבה מרכזית לכך, כמו גם השינויים שחלו מאז בכל אחת מהמדינות ובאזור. אבל, בהחלט תיתכן הגעה קרובה להסכם על הסדרת היחסים ביניהן. האפשרות לייצר דפוס יחסים טוב יותר בין המדינות נראית כיום ריאלית יותר מאשר לפני הפיגוע באיסטנבול, גם בצילם קורבנות טרור, אזהרות מסע מחריפות ואיומים ביטחוניים שאינם צפויים להיעלם בקרוב.  

 

ד"ר נמרוד גורן הוא ראש מיתווים  - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית, ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מרק ישראל סלם, רויטרס
שלחו תנחומיים הדדיים לאחר הפיגועים באיסטנבול ובאנקרה. נתניהו וארדואן
צילום: מרק ישראל סלם, רויטרס
הנורמליות ביחסים הייתה חסרה בזמן האחרון. ד"ר נמרוד גורן
מומלצים