ירידה משמעותית במס' ההתאבדויות בישראל; עולים מתאבדים יותר

ירידה במקרי ההתאבדות בישראל: בדו"ח שמפרסם משרד הבריאות היום (ג'), עולה כי קיימת ירידה משמעותית במספר מקרי ההתאבדות בישראל. בשנת 2013 היו 372 התאבדויות, לעומת 435 בשנת 2012 ו-482 בשנת 2011.

ככלל, שיעור ההתאבדות בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית, כשישראל מדורגת במקום השני הנמוך מ-28 מדינות באירופה.

גברים מתאבדים יותר מנשים

עוד עולה מהדו"ח שהתאבדות היא סיבת המוות השנייה אצל בנים בגילאי 15-24 והסיבה השלישית לבנות בגילאי 15-24 ולגברים בגיל 25-44. בעשור האחרון, שיעור ההתאבדות ירד בחצי לבנים בגיל 15-24 ולנשים בגיל 75 ומעלה, וירד בחמישית לגברים בגיל 25-44 ולגברים ונשים בגיל 65-74.

השיעור של המתאבדים מקרב העולים החדשים גבוה בהשוואה לילידי הארץ. שיעור ההתאבדות של עולי אתיופיה ירד ממחצית שנות האלפיים, אך השיעור גבוה עדיין לעומת ילידי הארץ. שיעור נסיונות ההתאבדות של עולי אתיופיה נמוך מישראלים ילדי הארץ, רק בגיל 25-44 נמצא שיעור גבוה פי 1.2.  

שיעור נסיונות ההתאבדות של צעירים עולי בריה"מ לשעבר גבוה פי 2.9 בגיל 10-14 ופי 1.6 בגיל 15-24 זאת בהשוואה לישראלים שנולדו בארץ, אך מגיל 45 שיעורם נמוך יותר.

הדו"ח מתייחס גם למגוון האוכלוסיות בישראל: שיעור ההתאבדות בקרב ערבים נמוך בהשוואה ליהודים. כמעט שליש מכלל ההתאבדויות הם של עולים.

על פי הדו"ח, בשנים 2011-2013 מספר הגברים שהתאבדו גבוה פי 6.4 בגילאי 15-24 ופי 5.4 בגילאי 25-44 בקרב יוצאי אתיופיה מאשר ילידי הארץ.

איפה בארץ מתאבדים יותר?

שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל גבוה מהממוצע הארצי באזור חדרה, אשקלון, עמק יזרעאל, תל אביב, רחובות, וחיפה בין השנים 2011-2013.

בעשור האחרון, נרשמו בממוצע כ-5,500 נסיונות התאבדות במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים. על פי הדו"ח, כמחצית מניסיונות ההתאבדות היו עד גיל 25, 47% מהניסיונות היו בקרב הנשים ו-41% מהניסיונות היו של גברים.

השיא בשיעור ניסיונות ההתאבדות הוא גיל 19, עד גיל 18 השיעור לבנות גבוה יותר, ומגיל 37 אין הבדל משמעותי בין המגדרים.

באחרונה, החליט הרמטכ"ל לאפשר ללוחמים לצאת עם נשקם הביתה. על פי הדו"ח הנוכחי, יש לכך הצדקה כי שיעור ההתאבדות באמצעות נשק לסוגיו במגמת ירידה ממחצית שנות האלפיים.

ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים", מסר בתגובה: "האמת העצובה הנשקפת מהדו"ח היא שבכל יום מתאבד יותר מאדם אחד בממוצע, מאות נפשות שאת חלקן הגדול אפשר להציל. יש דרכים לעשות זאת, אבל הן מחייבות הכרה בכך שמדובר במכת מדינה, כזו שאפשר וצריך להתמודד איתה.

"הנתון המדאיג מכל הוא מספרם הגבוה של נסיונות ההתאבדות וההתאבדויות בקרב בני נוער וצעירים. זו קבוצת סיכון שמחייבת תשומת לב מיוחדת. הצבא הוכיח כי ניתן להתמודד בהצלחה עם תופעת האובדנות בקרב החיילים, על ידי הסברה ויצירת מודעות, לצד מניעת יציאה עם נשק למשל, במקרים בהם אין צורך מבצעי לכך. עם זאת, הדרך להתמודד עם התופעה בכללה עדיין ארוכה. הסברה ושיח ישיר עם הצעירים ובני הנוער, כמו גם עם המורים וההורים, יוכלו לסייע בהפחתת המקרים, אבל בשביל לעשות זאת ביעילות יש צורך בתקציבים.

"העובדה כי תקצוב התכנית הלאומית למניעת אובדנות צפוי להסתיים בסוף שנה זו אחרי שלוש שנות פעילות בלבד, מטרידה ומדאיגה. על ממשלת ישראל ומשרד הבריאות להמשיך לתקצב את התכנית על בסיס קבוע, כיוון שרק עבודה שיטתית ומובנית לאורך שנים, תוכל לסייע בהפחתת מספר ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות, ולמנוע כאב מאלפי בני משפחה וסובבים.

"אנו קוראים מכאן לשר הבריאות, יעקב ליצמן, להתייחס לנתונים המדאיגים בדו"ח ולהמשיך ולתקצב את התכנית גם בשנים הבאות ולהבטיח בכך את המשך המאמצים להתמודד עם תופעת האובדנות".