שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ייצוגית: משקיעי 'ליהמן' יקבלו 5.33 מיליון שקל
    8 שנים אחרי המשבר העולמי אישר המחוזי בת"א פשרה בין מחזיקי אגרות חוב ישראלים לבין בתי השקעות, בטענה שלא פרסמו דיווחים כראוי
    בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לאחרונה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהגישו מחזיקי אגרות חוב נגד בתי ההשקעות שלהם, בטענה שהפרו את חובתם לדווח על מצבו של בית ההשקעות "ליהמן החזקות", שפשט את הרגל ב-2008. על פי ההסכם, המשקיעים יפוצו ב-5.33 מיליון שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    על רקע המשבר הפיננסי הקשה שפרץ בעולם לפני כשמונה שנים הודיע בנק ההשקעות האמריקני "ליהמן ברדרס" על פשיטת רגל. הבנק, שנחשב לאחד הגדולים בענף ההשקעות בארה"ב וכלל סניפים רבים בעולם, שקע בחובות שהוערכו בלא פחות מ-60 מיליארד דולר, בין היתר בשל השקעות כושלות בעסקאות נדל"ן.

     

    ב-2010 הגישו שני משקיעים ישראלים בקשה מאוחדת לאישור תובענה ייצוגית בשם בעלי כ-285 מיליון אגרות חוב. הבקשה הוגשה נגד כמה חברות: "קשת אגרות חוב", "אקספרט פיננסים", "אקסלנס השקעות", והדירקטורים שלהן, ונטען בה שהפרו את החובה לדווח להם, כמחזיקי אגרות חוב שהונפקו על ידי סניף גרמני של הבנק, על מצבו של "ליהמן" לפני שפשט רגל.

     

    הבקשה הופנתה גם כנגד חברת הדירוג הפיננסי "מעלות", שלטענתם התרשלה כאשר לא הורידה את דירוג האג"ח בחודשים שקדמו לקריסת "ליהמן", וכן נגד החברה לנאמנות של בנק לאומי, שלדבריהם כשלה בשמירה על האינטרסים שלהם. בזמן ההגשה העריכו המבקשים את גובה ההתחייבויות שקיבלו עבור אגרות החוב ב-286 מיליון שקל, אך בהמשך הפחיתו אותו לסכום הנע בין 63 ל-104 מיליון שקל.

     

    הנתבעים דחו את המעשים המיוחסים להם, וטענו כי לא הפרו כל חובת זהירות או נאמנות בקשר לאגרות החוב. לטענתם, קריסת "ליהמן" הייתה בלתי צפויה והפתיעה את שוק ההון בכללותו, לרבות הרגולטורים האמריקנים ואת סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות. הם הוסיפו שהבקשות מתבססות על חכמה בדיעבד, וכי לא הייתה חובת דיווח על אף אחד מהאירועים שלפני קריסת הבנק, שהיו פומביים וגלויים בפני מחזיקי האג"ח.

     

    למרות חילוקי הדעות הרבים בין הצדדים, לפני כמה חודשים הם הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה, שבמסגרתה הוסכם שהתביעה נגד הדירקטורים תידחה, וחמש החברות יפצו את חברי הקבוצה. על פי ההסדר, החברות הסכימו לשלם 5.33 מיליון שקל לחברי הקבוצה, בתוספת גמול של 235,950 שקל לכל אחד מהמבקשים, ושכר טרחה של 1.88 מיליון שקל לבאי כוחם.

     

    הגמול ושכר הטרחה הופחתו

    היועץ המשפטי לממשלה לא הביע התנגדות להסכם, אך מחה על גובה הגמול ושכר הטרחה הגבוהים. השופט אליהו בכר קבע כי מדובר במקרה מורכב – עובדתית ומשפטית – והגיע למסקנה שלו התביעה הייתה מתנהלת עד הסוף, סיכוייה היו נמוכים, בין היתר משום שמחזיקי האג"ח קיבלו כבר פיצוי במסגרת הסדר בין "קשת" ל"דויטשה בנק".

     

    לכן, פסק, סיום ההליך בפשרה שתבטיח לקבוצה פיצוי בתוך זמן סביר ויחסוך הליכים משפטיים ממושכים ומורכבים היא הדרך היעילה וההוגנת בנסיבות העניין.

     

    עם זאת, השופט בכר קיבל את עמדת היועץ היועמ"ש, שלפיה יש להפחית את סכומי הגמול ושכר הטרחה, אך הדגיש כי התשלום נועד להמריץ אותם לשרת את הנפגעים ולטפל בעניין לטובת כל חברי הקבוצה. על כן, ומאחר שהמטרה היא לעודד הגשת תביעות כאלה, אין מקום להפחתה משמעותית.

     

    לבסוף אישר השופט בכר את ההסדר והורה למשיבות לשלם לחברי הקבוצה 5.33 מיליון שקל. במקביל, הגמול הופחת ל-235,950 שקל לשני המבקשים יחדיו, ושכר הטרחה הופחת ל-1.57 מיליון שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המבקשים: עו"ד שאשא-צמח, עו"ד רונן עדיני
    • ב"כ המשיבים: משרד עו"ד ב' לוינבוק, ש' הורוביץ, הרצוג פוקס נאמן, קנטור אלחנני טל
    • עו"ד גבי ספרן ממשרד נחושתן ספרן שרף יפה ושות' עוסק בתובענות ייצוגיות
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים