סגירת המעגל בענף הבנייה - שיפור איכות החיים

בשיתוף חברת תרמוקיר

אחד האתגרים העיקריים כיום של ענף הבנייה הוא הטמעת ההיבטים הסביבתיים והחברתיים בתהליך הבנייה הבנייה לצד השיקולים של איכות, זמן וכסף, וזאת במסגרת המגמה ההולכת ומתרחבת של בנייה ירוקה בישראל ובעולם, המהווה חלק ממגמה כוללת של הטמעת הקיימות בעולם העסקי-כלכלי. המשמעות למעשה היא הפנמת תהליך של ""בנייה מחזורית" הלוקחת בחשבון גם את שלב השימוש וסיום השימוש, בו הבניין הופך להיות פסולת. להבדיל מבנייה לינארית שבה התהליך הוא הריסה, בנייה, והשלכת פסולת. בכתבה נציג כיצד מתמודדות עם האתגר שתי חברות מובילות בתעשיית המוצרים לבנייה בישראל.

כתבות נוספות בנושא מחזור החיים של פרויקט:

אבנר לבציון, מנהל שיווק ופיתוח עסקי בחברת תרמוקיר, מספר כי בחברה אימצו חשיבה המבוססת על מחזור חיים של מוצרים. "אנו לא מסתכלים רק מנקודת המבט של הייצור, אלא יוצאים מגבולות המפעל ובוחנים אחורה בתהליך את חומרי הגלם שאנו משתמשים בהם, ולאחר מכן בהמשך את השינוע של המוצרים, איך הם מיושמים, השימוש שלהם במסגרת הבניין ולבסוף סוף השימוש. במסגרת זו אנחנו לוקחים בחשבון את כל הצרכים והפרמטרים הרלוונטיים כולל איכות נדרשת, עלות, פונקציונאליות, בטיחות, אנחנו עורכים את החשיבה הזו בשלב של הרעיון למוצר כולל התיחסות לביצועים והשפעות חברתיות ואקולוגיות, לכן אנחנו מקיימים דיונים עם הספקים שלנו בארץ ובחו"ל על מנת לבחון דרכים לצמצום ההשפעות השליליות. כך שכיום לצד השיקול של מחיר ואיכות אנחנו בוחנים את הספקים שלנו על פי המחויבות שלהם לקיימות".

הוא מוסיף: "כאשר בוחנים את השלבים הבאים במחזור החיים של המוצר, יישום ושימוש (וכאמור חלק מתהליך הבחינה מתבצע בשלב פיתוח המוצר) – נכנס לתוך השיקולים הגורם האנושי".

מחקר של הטכניון שנערך עבור משרד הבינוי והשיכון מצא ש-98% מליקויי הבנייה שנובעים מביצוע לקוי (המהווים כ-70% מליקויי הבניה) מקורם בגורמים הקשורים לגורם האנושי כמו שיטות עבודה לא נכונות, כוח אדם לא מיומן וניהול לקוי. המשמעות היא שרק 2% הוא בשל פגם במוצרים).

"לכן חשוב לנו מאוד להבין מה עושים המוצרים שלנו ואיך מיישמים אותם על מנת להבטיח שהלקוח שמיישם את החומר וגם הדייר שיגור במבנה יפיקו ממנו ערך", אומר לבציון. "כך לדוגמא פיתחנו את התרמוסטפ - פתרון שנועד לטפל בבעיה של רעש, שעובר בין קומות המבנה דרך הרצפה. מבחינת הקבלן המוצר נוח ליישום, הדייר מקבל ביצועים אקוסטיים משופרים ומכיוון שהחומר עשוי מ-60% אבקה מצמיגים ממוחזרים יש לו ערכים סביבתיים".   

לבציון אומר כי תרמוקיר מובילה מעבר מחשיבה מוצרית שבוחנת את המוצר עצמו לחשיבה מערכתית כך שכיום אתה כבר לא קונה מוצר, אתה קונה מערכת של מוצרים שמותאמת לתקנים, הנחיות המתכננים, הצרכים, מאפייני המרכיבים האחרים (לדוגמא אריחים ו/או בלוקים), התקציב, הקריטריונים של בנייה ירוקה וכיוצא בזה. "כל אלו מפורטים במפרט ביצוע הכולל הנחיות מדויקות ליישום המערכת. השילוב של מערכת מוצרים מותאמת ביחד עם עבודה על פי מפרט ביצוע תוך הסתייעות בשירותי הייעוץ והליווי שלנו משלב התכנון דרך שלבי הביצוע תפחית את הסיכון של ליקויי בנייה".

לדבריו, כחלק מהחשיבה המערכתית, החברה מאמינה שכל הגורמים בענף כולל הקבלנים, המתכננים, האקדמיה והתעשייה צריכים לשבת ביחד ולהבטיח שהבנייה בישראל תהיה נכונה ויעילה. "לכן יש חשיבות מיוחדת לעבודה שמתבצעת במכון התקנים שם נכתבים התקנים למוצרים ומערכות כאשר הבסיס הוא תקנים בינלאומיים. התקינה תורמת מאוד ליצירת שפה משותפת בין כל הגורמים".

לבציון מסביר שהאסטרטגיה של תרמוקיר מתבססת על יצירת ערך ללקוח שהוא הרבה מעבר למוצר עצמו. "אנו מאמינים שבתוך שק של דבק וטיח ארוזים הרבה יותר מאשר צמנט, חול ופולימרים אלא גם הרבה ידע שגורם לכך שהמוצר הוא מתקדם בהיבטי איכות, נוחות עבודה וקיימות. על מנת שהלקוח יוכל לקחת בחשבון את כל הערכים המוספים האלו בנוסף לשיקול המחיר אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים להנגיש את המידע בצורה שקופה וברורה מכיוון שאנחנו מאמינים שאנחנו נצליח רק אם הלקוחות יהיו מודעים וחכמים. על בסיס זה אנחנו בונים מערכת יחסים של שותפות עם הלקוחות המבוססת על אמון ותקשורת".

לבציון מדגיש את חשיבות הקשר עם הלקוחות על מנת לאפשר את התפתחות החברה. החיבור והמחויבות בין החברה ללקוחות מאפשר לימוד מעמיק של הצרכים וגיבוש פתרונות נכונים ומדויקים, תוך שיתוף מתמיד של הלקוחות.

הוא מוסיף: "על מנת להצליח להציע את הפתרונות הנכונים ביותר חברנו  לקבוצת Sakret – חלוצה עולמית בפתרונות מתקדמים לבנייה. שיתוף הפעולה עם Sakret יאפשר לנו למנף את היכולות שלנו בתחומי הפיתוח והייצור ולהציע לשוק מוצרים ומערכות מתקדמים שכיום רובם ככולם מיובאים, כמו לדוגמא מערכת מהירת התקשרות, הכוללת דבק מהיר התקשרות, חומרים מקשרים וחומרים למילוי מישקים.

"כאן באה לידי ביטוי חשיבות השימוש במוצרים שפותחו במשותף עם Sakret המבוסס על חומרי גלם מקומיים ייוצר על ידי אותו מפעל שמייצר מגוון של מוצרים המשתלבים יחד במערכות. כך שהלקוח נהנה ממוצר מותאם לצרכיו והמשק הישראלי ייהנה מהגדלת הפריון וחיזוק התשתיות שיאפשרו יצירת חדשנות פורצת דרך".

הוא מספר על סוף התהליך: "כאשר אנחנו בוחנים את סוף השימוש במוצרים שלנו אנחנו צריכים לחשוב מה קורה עם האריזות לאחר שיישמו את החומר באתר וגם מה קורה עם המוצרים שלנו לאחר שהבניין נהרס לאחר עשרות שנים. לשם כך אנחנו משתפים פעולה עם חברות שמבקשות להתמודד עם האתגר הזה כמו קבוצת בני וצביקה".

חשיבות מחזור פסולת הבניין

קבוצת בני וצביקה היא חברה המובילה בתחום של מחזור פסולת בניין. אסף דוד, יזם סביבתי ושותף בחברה, מספר כי לפני כמה שנים חל מהפך בחברה ששינה את אופי הפעילות: מקבלני תשתיות לממחזרים. "התחלנו למחזר פסולת ובגלל שנתקלנו בקשיים בשיווק החומרים הממוחזרים בגלל כל מיני לחצים מסחריים ופוליטיים, חיפשנו חלופה", הוא אומר. "מצאנו פרטנרים בתחום הבנייה הירוקה שמעוניינים לקלוט חומרים ממוחזרים תקניים. יש לנו מרכז מחזור מרכז ופיתוח במחלף הסירה בהרצליה ולפני 6 שנים התחלנו לייצר מפסולת בנייה חומרים איכותיים שהם תחליף לחול ים, וייצרנו מוצר בדומה לסומסום שמחליף את התשתית שמתחת לריצוף".

הוא הדגיש כי "אם אנחנו לא רוצים שפסולת הבניין תגיע לטבע – הפתרון הוא מחזור חומרים איכותיים שחוזרים בחזרה לתעשיות הבנייה ובדגש על בנייה ירוקה ותעשיות בנייה ירוקה. היום אנחנו הקמנו מפעל לייצר בטון דקורטיבי על מנת לייצר מחומרי הגלם הממוחזרים מוצרים לבנייה ירוקה שהם מוצרי בטון כמו טיט. לא מדובר בבטון קונסטרוקטיבי אלא בטון דקורטיבי.

"השלב הבא באבולוציה של המחזור זה לייצר חומרים איכותיים ברמה שתרמוקיר למשל צורכת, חומרים שמייצרים מהם טייחים ושניתן לחלץ מהפסולת את הגרגרים האיכותיים שמתאימים לתעשיות הכי מתקדמות".

לדברי דוד, 4% מפסולת הבנייה בישראל כיום הופכת להיות חומר איכותי שחוזר חזרה לבנייה. "מתוך עשרות שחקנים בתחום מחזור פסולת הבנייה, החברה שלנו היא היחידה שמצליחה להחזיר את הפסולת בחזרה לבנייה. זה תחום חדש יחסית בעולם שנקרא בנייה מחזורית. השאיפה היא שבראייה מאקרו כלכלית ומקרו סביבתית שה-4% האלה יגדלו ויגיע לבסוף ל-100%.

"לצערנו, אנחנו מתמודדים עם כלכלה פיראטית שבעצם היום קבלן הפינוי הוא הבעלים של הפסולת, ובמקום לקחת למטמנה או לאתר פסולת חוקי, הוא שופך אותה לטבע. היקף הכלכלה המזהמת, השחורה בענף הזה עומד על 60% והדרך שלנו להתמודד עם זה היא בשני מישורים: האחד, יש תיקון לחוק שמעביר את הטיפול בפסולת לרשויות המקומיות, זה חוק שתקוע כבר יותר מ-5 שנים".

מישור שני הוא שיפור וייעול תהליכי העבודה בין הגורמים השונים כולל הקבלן הראשי וקבלן המשנה לצד אכיפה של הרשויות. "למשפצים אני מציע ליצור קשר עם פתרונות קצה כמו מטמנות ואתרי מחזור חוקיים או גופים נוספים מעטים שקיימים בארץ שיודעים להבטיח שהפסולת תגיע למחזור. הייתי מבקש מאותם גופים אסמכתא שהפסולת תגיע למקום חוקי, זה לא אמור לעלות יותר כסף אלא רק עניין של מודעות. אם המשפצים ומזמיני השיפוץ יגלו אחריות חברתית וסביבתית, לא ניפגש עם פסולת בניין בטבע".

בעיה נוספת עמה נתקלו בענף היא היכולת לזהות מה הם המוצרים שנענים לאתגרים הסביבתיים וכיצד להבדיל בינם לבין מוצרים וחברות שלא בהכרח מבקשות להתחשב בסביבה. "המודעות הסביבתית ההולכת וגוברת מביאה לשוק יותר ויותר מוצרים שנטען לגביהם שהם מזיקים פחות או מיטיבים עם הסביבה" אומר לבציון ומוסיף "מגמה זו מבורכת בבסיסה אולם היא יוצרת בלבול בשוק וחוסר ודאות עם שאלות שונות מצד הצרכנים – האם המוצר הוא באמת סביבתי? האם הוא משרת את הצרכים שלי ובמה הוא יעיל ומועיל יותר ממוצר מקביל לו?"

בכדי לספק מענה ובהירות בענף המוצרים והפתרונות, יזמו במועצה הישראלית לבנייה ירוקה את "הקטלוג – מאגר המוצרים לבנייה ירוקה". מדובר במאגר המאפשר לאנשי מקצוע וצרכני קצה כאחד לבחור את המוצר הנכון עבורם, לאחר שקיבלו את מלוא המידע עליו ובכלל זה, התועלות הסביבתיות שבו. לבציון שליווה את תהליך הייזום וההקמה של הקטלוג שמנוהל על ידי לירון דן, אומר: "הקטלוג, הינו פתרון מתקדם ברמה הארצית אם לא העולמית שמאפשר לצרכן ולאנשי המקצוע סביבו לבצע בחירות מושכלות במוצרי בנייה תוך מתן דגש לשיקוליים סביבתיים וחברתיים ובכך להצעיד את הענף קדימה. זאת מתוך תפיסה שעולם הבנייה הירוקה הוא לא רק סביבתי יותר אלא גם שקוף ומתקדם".