הבדיחה על חשבוננו

חם מהרגיל, לוהט במיוחד, רותח - הזהירו אותנו כבר החזאים מהקיץ שנמצא מעבר לפינה. יום איכות הסביבה הבינלאומי מתקיים היום בארץ בסימן שינויי אקלים. הנזקים נראים קרובים ואמתיים מתמיד: אירוע חום קיצוניים, בצורות והצפות, המלווים בניתוקי חשמל, עודפי תחלואה ותמותה ועלות משקית הולכת וגוהה.

עוד בערוץ הדעות:

שכירות הוגנת היא זכות ולא מוצר

החוק להקמת חומת לוין

יוזמות עלייך ישראל

העיר שאבדה לה

האקרים לא עוצרים באדום

שינוי האקלים אינו גזירת גורל, אלא בראש ובראשונה פועל יוצא של מדיניות אנרגיה לא מובנת. היום אפשר וכדאי לייצר חשמל משמש, מרוח ומפסולת, אך מעדיפים להמשיך להישען על נפט, על גז... ובעיקר על פחם. המשאב המזהם אחראי לחלק ניכר בהתחממות הכדור שלנו. כל יחידת חשמל המיוצרת ממנו משחררת לאטמוספרה פי 12 יותר גזי חממה ממקבילה המיוצרת מאנרגיה סולארית.

אך בראייה מקומית, ובוודאי אצלנו בישראל, סיפור הפחם הוא בראש ובראשונה סיפור של נזק בריאותי עצום, כתם ענק באדיבות משרד האנרגיה והעומד בראשו. אולי טרם נודע לשר שטייניץ שהפחם אחראי ל-87% מהזיהום מתחמוצות גופרית ושני שליש מהזיהום מתחמוצות חנקן בישראל.

קרוב למחצית מצריכת החשמל שלנו מיוצרת מהפחם, והמשמעות הבריאותית ברורה: שבץ, התקפי לב, סרטן, מחלות נשימתיות ומוות מוקדם של מאות אנשים בשנה. תוסיפו לזה ימי מחלה ותראו שהפחם הוא לא רק סיפור של הרבה כסף שנכנס לכיס חברות ענק, אלא גם של הרבה כסף שיוצא מהכיס שלנו כדי לכפות על נזקיו המשקיים.

הנצחת השימוש בפחם

בימים אלה הוציא המשרד להגנת הסביבה היתר פליטה לתחנות הפחמיות בחדרה ובאשקלון להערות הציבור. המשרד מבקש לקבוע תקנים מחמירים לכאורה לתחנות המזהמות, כך שבאמצעות התקנת סולקנים (מערכות סינון משוכללות), בעוד מספר שנים נצליח להגיע לתקנים הנהוגים באירופה משנת 2010.

הבדיחה על חשבוננו: עלות הסולקנים צפויה לעבור את ה-10 מיליארד שקלים ותנציח את השימוש בפחם בישראל לעוד עשרות שנים. עשרות שנים שבהן נתקרב אולי לתקנים באירופה להפחתת הזיהום. כפי שפרסם דו"ח גרינפיס אירופה במאי אשתקד, עמידה בתקנים האירופיים תגבה את חייהם של אלפי אירופאים בשנה. במונחים של מדינה כה צפופה כמו ישראל, משמעות ההשקעות הכבירות להפחתת המזהמים מפחם היא שעוד אלפי ישראלים ימותו בטרם עת בגלל בחירה מגמתית להתעלם מהקריאות לשים קץ לעידן הפחם גם בישראל.

זאת ועוד: הנצחת השימוש בפחם לעוד עשרות שנים נוגדת את מחוייבות ישראל להפחתת פליטות גזי חממה. יד ימין של המשרד להגנת הסביבה מחוייבת על פי חוק להוציא היתר פליטה מעודכן לתחנות הפחמיות בעוד יד שמאל דורשת השבתה לפחות חלקית שלהן.

כן, הדרך לאוויר נקי לכולנו ולהפחתת פליטות גזי חממה היא הפסקת הייצור מפחם. אולם הסמכות לכך היא בידי משרד האנרגיה שעד כה נענה רק בהפחתה זעומה של 15% בשנת 2016. ולכתו הביתה של השר להגנת הסביבה, שבנושא הזה היה מחוייב להפחתת השימוש, הותיר את ידו של השר שטייניץ על העליונה יותר מתמיד. לא בכדי זוכה השר בתואר המפוקפק של ה"גלובוס השחור" שיוענק לו השנה על ידי הארגונים הסביבתיים.

הפתרון למחדל הבריאותי והאקלימי הוא חד וברור: לאחרונה הודיעה בריטניה, המדינה שבה החלה המהפכה התעשייתית, על הפסקת השימוש בפחם בתוך עשור. ואילו אצלנו, ההיתר החדש קובר אותנו תחת הפחם. על השר שטייניץ לנקות את ידיו מהפחם ההורג ולהודיע כי ישראל הולכת בעקבות בריטניה ויוצאת מהפחם. הצעד המיידי לשם כך הוא השבתת היחידות המזהמות ביותר של תחנת הכח הפחמית של חדרה. אה, ואל דאגה, לא יחסר חשמל, יש מקורות טבעיים בשפע: השמש, הביומאסה והרוח.

הכותב הוא מנהל הקמפיינים בארגון הסביבה גרינפיס ישראל