שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שכירות הוגנת היא זכות ולא מוצר
    המדינה צריכה להתערב ולחוקק חוק שכירות הוגנת כדי להבטיח את מימוש הזכות לדיור. במיוחד יש לזכור ששוק השכירות הוא השוק המרכזי של מעוטי האמצעים

    חודשים ארוכים עיכבה שרת המשפטים איילת שקד את קידום הצעת חוק שכירות הוגנת, ועד שסופסוף החליטה להוציאה מהפריזר, ולהעבירה ביום ראשון האחרון בוועדת השרים לחקיקה, קיבלנו גרסה מקוצצת של הצעת החוק. מההצעה הוצאה לחלוטין אפילו ההצעה המתונה ביותר להגבלה של העלאת שכר הדירה שנועדה למנוע את המצב המוכר לשוכרים רבים, שבעת חידוש החוזה מנסה בעל הדירה להעלות את שכר הדירה בחדות, בידיעה כי השוכר יאלץ לשלם סכום מופקע, ובלבד שיימנע ממעבר תכוף של דירות.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    החוק להקמת חומת לוין

    יוזמות עלייך ישראל

    העיר שאבדה לה

    האקרים לא עוצרים באדום

    להתקרב למדינות ערב המתונות

     

    הגרסה המקוצצת היא תוצאה של לחץ מצד כלכלנים, שמהלכים אימים על כך שהחוק יגרום לבעלי דירות לא להשכירם או להזניחם. את ההפחדות הללו שמעתי פעמים רבות. "רנט קונטרול הוא הדרך הבטוחה ביותר להרוס עיר", מצטטים הכלכלנים בהנאה את מימרתו מלפני 45 שנה של הכלכלן אסר לינדבק, אך לא מציינים שהוא התייחס למודל מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, שאינו דומה כלל למה שעל הפרק כיום.

     

    החקיקה המודרנית בתחום במקומות שונים בעולם אינה דומה ל"רנט קונטרול", שאכן פגע בעבר בשוק השכירות. עיקרה ביחסי שכירות הוגנים ובפתרון מהיר של בעיות בין השוכר למשכיר. היא מתירה את קביעת מחיר השכירות הראשוני לרצונם החופשי של הצדדים, ומגבילה רק את האפשרות להעלות את שכר הדירה בצורה חדה ותדירה. באונטריו שבקנדה, למשל, ההעלאה המותרת נגזרת מהמדד.

     

    עגבניות הן לא בית

    האגודה לזכויות האזרח מקדמת מאז 2008 הצעת חוק להסדרה של שוק השכירות, מתוך תפיסה שדירת מגורים מושכרת היא לא מוצר רגיל, אלא הבית של רבע מהמשפחות בישראל. לא מדובר ב"שירותי דיור", כפי שמכנים זאת הכלכלנים, אלא באחת הדרכים למימוש זכות היסוד לדיור, ולכן ההתייחסות צריכה להיות שונה מאל עגבניות למשל.

     

    אם העגבניות יקרות מדי ניתן לוותר עליהן לתקופה, ואז ירד הביקוש ואיתו המחירים. אבל אי אפשר בלי בית. כשבעל הבית מודיע למשפחה שהוא מקפיץ את השכירות ב-30 אחוז, היא תחפש בנרות דירה באותו אזור כדי שתוכל לשמור על מקום העבודה ושהילדים לא יצטרכו להחליף בית ספר באמצע השנה. המציאות מראה שאם הם לא ימצאו חלופה, בני המשפחה ישלמו את שכר הדירה המופקע, על חשבון צרכים בסיסיים אחרים, העיקר לא להיות חסרי בית אפילו לא ליום אחד.

     

    כללי השוק לא מתאימים לייחודיות של השכירות למגורים. לכן צריכה המדינה להתערב ולחוקק חוק שכירות הוגנת כדי להבטיח את מימוש הזכות לדיור. במיוחד יש לזכור ששוק השכירות הוא השוק המרכזי של מעוטי האמצעים, לא רק של הצעירים - כשליש מהשוכרים הן משפחות מעוטות הכנסה, שרק בזכות סיוע כספי מהמדינה בכלל מסוגלות לשכור דירה כלשהי.

     

    הצעת חוק שכירות הוגנת של ח"כ סתיו שפיר ורועי פולקמן ניסתה ללכת בעקבות החקיקה המודרנית בעולם. מטרתה המרכזית היא להכניס לשוק זה איזון ושפיות, ולייצר תנאים לשכירות ארוכת טווח ויציבה והיה צריך לאשר אותה על כל חלקיה, ולא להוציא ממנה את העוקץ, כפי שעשתה שקד.

     

    טוב ששרת המשפטים תאזין גם לכלכלנים חוזי השחורות, אך אסור לתת להפחדות להשתלט על השיח. הצעת החוק באה לעולם כי שוכרים רבים נפגעים מהמצב הקיים, והזכות שלהם לדיור נאות נפגעת. יש לקוות כי חברי הכנסת יתמכו דווקא בגירסה המקורית של החוק, ולא בגירסה המקוצצת. במקביל יש לפעול בנחישות בממשלה לקידום פרויקטים להשכרה ארוכת טווח, שיכללו גם דיור ציבורי וגם דיור בהישג יד, כדי לתת תקווה לשני מיליון הישראלים שגרים בשכירות.

     

    עו"ד גיל גן-מור הוא מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח בישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים