שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    יוזמות עלייך ישראל

    הזירה הבינלאומית לא תמתין עוד זמן רב בטרם תכפה על ישראל הסדר כפוי שלא יתחשב באינטרסים חיוניים לישראל. לשם כך צריכה הממשלה ליזום, ולהפסיק להגיב לכל יוזמה, שעשויה להוביל למציאות - הטובה לישראל - של שתי מדינות לשני עמים, כמי שמסלק זבוב טורדני מעל פניו

    טרם נרגענו ממסרי השלום ו"שתי מדינות" בטקסי ההחלפה במשרד הביטחון של יעלון בליברמן, וכבר התרגשה עלינו יוזמת השלום הצרפתית. זו קוראת ל"סיום מלא של הכיבוש", ואליה נוספה מפריז קריאתו של שר החוץ הסעודי עדל אל-ג'ובייר לישראל לקבל את יוזמת השלום הערבית.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    העיר שאבדה לה

    האקרים לא עוצרים באדום

    להתקרב למדינות ערב המתונות

    מצעד הגאווה האמיתי בירושלים

    כמעט בן 50 ועדיין לא יודעים איך לקרוא לילד

     

    14 שנים חלפו מאז הגיחה יוזמת השלום הסעודית לזירה המזרח-תיכונית ב-2002, ומאז היא אושררה שוב ושוב בוועידות הליגה הערבית ובפי ראשיהן של מדינות חשובות החברות בה.

     

    וממשלת ישראל? ללא שום דיון מסודר בממשלות ובקבינטים לדורותיהם, נתניהו רואה בה (לפתע) "אלמנטים חיוביים", אך "שום יוזמה אינה תחליף למו"מ בלי תנאים מוקדמים", ואבו-מאזן מתבקש להניע את רכבו ולהגיע לרחוב בלפור. 20 דקות נסיעה, נטו, בניכוי המעברים. אגב, בדיוק משך הנסיעה ממעון ראש הממשלה ברחוב בלפור למוקטעה ברמאללה.

     

    בבסיס היוזמה הכרה בכך שכוח צבאי לא יוכל לישראל, ולכן מוצע לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי בתמורה להקמת מדינה פלסטינית בשטחי הגדה והרצועה, שבירתה מזרח ירושלים, ופתרון מוסכם וצודק לבעיית הפליטים. ברור שיש ביוזמת השלום הערבית, כמות-שהיא, גם סיכונים מדיניים וביטחוניים לישראל. אין להקל בהם ראש, במיוחד בעידן אי-הוודאות בעולם הערבי. ואולם, ניתן לצפות כי עם פתיחתו של הליך הידברות, שבמסגרתו יתקיים משא-ומתן, ובמהלכו, תוכל ישראל לפעול לביצור עתידה כמדינתו הדמוקרטית והבטוחה של העם היהודי.

     

    רק לבחון 

    ישראל יכולה להודיע כי היא נכונה - תוך הסתייגויות קונקרטיות - לבחון את עקרונות היוזמה כחלק מהמסגרת למשא ומתן לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי בכלל, והישראלי-פלסטיני בפרט. הרי שום מהלך אזורי לא יתאפשר ללא התקדמות ממשית במו"מ הישראלי-פלסטיני. בהקשר זה, תקרא ישראל להסכים על פתרונות מדורגים לסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לרבות צעדים עצמאיים בדרך לשתי מדינות לשני עמים.

     

    לטוענים כי מדובר בתכתיב ערבי לישראל נזכיר כי הליגה הערבית וכמה ממדינאיה היו מוכנים בעבר לדון בשינויים בה. שרי החוץ של הליגה הגמישו ב-2013 באוזני מזכיר המדינה קרי את הדרישות בענייני גבולות 1967, כך שיכללו תיקוני גבול מוסכמים וחילופי שטחים. יש אומרים כי באחרונה נדונה בחשאי הצעה שלא לדון לפי שעה בגבול בין ישראל לסוריה כחלק מההידברות במסגרת היוזמה הערבית, וכן להקדים את צעדי הנורמליזציה לפני סיכום מלא של כל הסוגיות שבמחלוקת, במקום להמתין עד סיום המשא-ומתן.

     

    לבסוף, אין להתעלם גם מלשון הטקסט, המדבר על פתרון מוסכם, ומרמז כי האמור בו אינו בבחינת תנאים מוכתבים.

     

    התומכים ביוזמה אזורית סבורים שהיא ממנפת את האינטרסים המשותפים לישראל ולחלק ממדינות ערב המובילות והמתונות-יחסית (מצרים, סעודיה, ירדן ואיחוד האמירויות). יחד עם זאת היחס ליוזמה מצד ישראל הרשמית - למעט הצהרות חגיגיות שאין בהן דבר - נותר ספקני למדי, ורבים עדיין רואים בה תכתיב לכניעה יותר מהזמנה למשא-ומתן.

     

    אנחת הרווחה שנשמעה בסביבת ראש הממשלה נתניהו בסיומה של הוועידה בפריז אין לה שום מקום. הזירה הבינלאומית לא תמתין עוד זמן רב בטרם תכפה על ישראל הסדר כפוי שלא יתחשב באינטרסים חיוניים לישראל. תחת זאת, ישראל יכולה ליזום הסדרים אזוריים - ביטחוניים וכלכליים - וכך לסייע לגבש ציר אזורי המבוסס על אינטרסים משותפים בינה ובין מצרים, סעודיה ונסיכויות המפרץ ובתמיכת הקוורטט וארה"ב. לשם כך צריכה הממשלה ליזום, ולהפסיק להגיב לכל יוזמה, שעשויה להוביל למציאות - הטובה לישראל - של שתי מדינות לשני עמים, כמי שמסלק זבוב טורדני מעל פניו.

     

    גלעד שר, יו"ר משותף "עתיד כחול לבן" וחוקר בכיר, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים