הקלה בדרך לאזרחות ליטאית ולדרכון האירופי

החלטה שקיבל לאחרונה הפרלמנט במדינה מאפשר לקבל בה אזרחות בלי לוותר על האזרחות הנוכחית. אז מתי עזבה משפחתכם את ליטא, ולמה? מדריך

עו"ד זאב ליסוןפורסם: 06.07.16 , 08:01

(צילום: gettyimages)

החלטה שהתקבלה לאחרונה בפרלמנט הליטאי מאפשרת למבקשים בכלל וליהודים מישראל בפרט, לקבל אזרחות במדינה בלי לוותר על אזרחותם הנוכחית. ליטא היא כידוע חברה מלאה באיחוד האירופאי, ולכן אזרחיה רשאים להחזיק בדרכון אירופאי, על כל יתרונותיו וזכויותיו. בישראל חיים כיום אלפי ישראלים שהם צאצאים ליהודי ליטא שעלו לארץ, ומשכך גם הם זכאים לאזרחות - בכפוף לקריטריונים בחוק הליטאי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

עד לפני כמה חודשים לא נמנע ממי שזכאים לאזרחות ליטאית (וביקשו לממשה) להחזיק באזרחות כפולה. אולם לאורך תקופה מסוימת ועד לאחרונה נקטו הרשויות בליטא מדיניות, שלא עוגנה בחוק, אשר למעשה מנעה מזכאי ומבקשי האזרחות הליטאית מלממש את זכותם מבלי לוותר על אזרחותם הנוספת. זאת לנוכח דרישה חדשה להוכיח לא רק את עצם הזכאות לאזרחות, אלא גם את נסיבות עזיבת ליטא של מי שמכוחו ביקשו צאצאיו להשיב את אזרחותם הליטאית.

תיקון חוק:

האם אתם זכאים לאזרחות לטבית?

עו"ד רון כהנא

שינויים שבוצעו בחוק במדינה הבלטית מאפשרים לישראלים וצאצאיהם לקבל אזרחות ולהיכנס לאיחוד האירופי. איך עושים זאת? מדריך

תיקון חוק: האם אתם זכאים לאזרחות לטבית?

מדיניות זו בעיקר השפיעה על צאצאיהם של יהודי ליטא שעזבו בין מלחמות העולם, בין השנים 1919 ל-1940, תקופה שבמהלכה הייתה ליטא מדינה עצמאית עד לכיבוש הנאצי ולאחריו המשטר הסובייטי.

הנימוק לדרישה זו נאחז בטענה (הלא מבוססת) שבתקופה זו כביכול לא שררו בליטא נסיבות שהצדיקו "מנוסה" ממנה, כגון רדיפה פוליטית או אנטישמיות, ולכן אלו שכביכול "עזבו" באותה תקופה, עשו זאת מרצונם החופשי ולא בלית ברירה.

לפיכך, במקרים של עזיבת ליטא לפני 1940 כאמור, נשמטה ההצדקה החוקית למימוש הזכאות לאזרחות ליטאית מבלי לוותר על האזרחות הנוספת של המבקש, ובמלים אחרות – בנסיבות אלו לא ניתן היה להחזיק בליטא באזרחות כפולה.

להבדיל, הזכות להחזיק באזרחות כפולה דווקא לא נשמטה אם העזיבה בוצעה בין השנים 1990-1940 (בזמן המשטר הסובייטי), שהיווה בעיני משרד ההגירה שלטון כובש המצדיק "מנוסה". מדיניות זו התבססה על פסק דין של בית משפט בליטא, שנתן פרשנות מצמצמת מאוד לחוק האזרחות הליטאי בכל הקשור לזכות להחזיק באזרחות כפולה.

ודאות רבה יותר

מטבע הדברים, מדיניות זו יצרה בליטא מצב של חוסר ודאות משפטית, שלמעשה מנע את האפשרות מחלק ניכר ממבקשי האזרחות הליטאית, ובעיקרם יהודים מישראל ומדרום אפריקה, מלהחזיק באזרחות כפולה. לכן האופציה להשגת אזרחות ליטאית הפכה עבורם לפחות כדאית.

אולם בצל ביקורת נוקבת בתוך ליטא ומחוצה לה, במהלך יוני 2016 התקבלה בפרלמנט הליטאי החלטת בזק ששינתה את חוק האזרחות הליטאית. מדובר בהחלטה בעלת משמעות דרמטית לאלה שעומדים בתנאי הזכאות.

במסגרת החלטה זו נקבע כי ממועד כניסתה לתוקף, עם חתימת הנשיאה, מבקשי אזרחות ליטאית שמעוניינים גם לשמור על אזרחותם הנוספת לא יצטרכו עוד לנמק ולהוכיח את נסיבות עזיבת הוריהם או סביהם. כלומר, שוב יתאפשר להם להחזיק באזרחות כפולה, כל עוד מדובר בעזיבה שאירעה לפני מרס 1990 – מועד קבלת עצמאותה המחודשת של ליטא.

החלטה זו משפיעה בעיקר על יהודי ליטא וצאצאיהם, שכאמור רבים מהם חיים בישראל, באופן שמקנה להם גם ודאות רבה יותר באשר לתוצאות התהליך להשגת אזרחות, שעודנו תהליך מורכב. על מנת לזכות באזרחות ליטאית יש להוכיח, באמצעות מסמכים רשמיים שונים מישראל ומליטא, זיקה משפחתית של כל מבקש – צאצאים ישירים עד שלושה דורות לאחור – למי שהיה אזרח ליטא לפני 1940.

הבקשות לאזרחות ליטאית צריכות לכלול את המסמכים הנ"ל בצירוף תרגומים לליטאית, אישורי אפוסטיל ואישורים נוטריוניים, והן מוגשות לשגרירות ליטא בישראל או ישירות למשרד ההגירה בווילנה הבירה.