הדרך אל הכסף: כך תגיעו לחיסכון שהשאיר יקירכם

אביו של משה נפטר לפני כשנה, בגיל 68. לאחרונה התוודע משה לכך שייתכן ולאביו היו חסכונות שונים שטרם פדה. משה החליט לבדוק את העניין ולאחר בירור שעשה גילה כי על שם אביו רשומה קופת גמל וכן קרן השתלמות.

בעקבות שינויים שחלו בשנים האחרונות בתחום החיסכון הפנסיוני ונועדו להקל במעט את החיפוש, איתור החסכונות דרש מאמץ סביר, אולם כאשר פנה משה לגוף הפיננסי המנהל את החסכונות, גילה כי הדרך אל הכסף עוד ארוכה.

בגוף המנהל הקפידו להערים עליו כמה שיותר קשיים תוך דרישות להציג בפניהם מסמכים שונים ואישורים, שספק אם אכן הם נדרשים על פי התקנות. גם שעשה כל מה שהתבקש, כולל הגעה פיזית מספר פעמים למשרדי החברה כדי לממש את זכותו, לקח זמן רב עד שהגוף המנהל הסכים להציג בפניו - כמה כסף יש בחיסכון, שלא לדבר על להעביר לו את הכסף.

משה גילה כי הדרך אל הכסף, אותו חסך בעמל רב אביו, ארוכה ומפרכת ובלי סיבה אמתית. אם לא די בכך, גם רשות המסים נגסה נתח נכבד מהחיסכון.

כמו משה, גם רבים אחרים נתקלו בוודאי במציאות המקוממת הזו. כדי לנסות לעשות לכם קצת יותר קל בחיים, השבנו לשאלות המטרידות - מה חשוב לדעת ולעשות, בכל הקשור למשיכת כספי נפטר.

המשימה: איתור החיסכון

השלב הראשון הוא לאתר את החיסכון. ספק גדול אם אתם או יקירכם שנפטר שמרתם את הניירת הנשלחת הביתה מעת לעת מהגוף המנהל עם פירוט החסכונות. ספק גם אם אותו גוף שלח בכלל דוחות כאלו במרוצת השנים.

כדי לפתור את הבעיה הזו, לפני שלוש שנים הוקם ממשק אינטרנטי, בפיקוח משרד האוצר, המאפשר בעזרת הקלדת פרטים מזהים, לאתר חסכונות לא פעילים (כאלו שלא בוצעו בהם הפקדות זמן ממושך).

(צילום: shutterstock)

בהנחה שקיים חיסכון, הממשק מציג רשימה הכוללת – איזה סוג חיסכון קיים (קופת גמל, פוליסת ביטוח, קרן פנסיה) ובאיזה חברה (גוף מוסדי) מנוהל החיסכון.

למרות השיפור, קיימים גם כמה חסרונות. הממשק לא מציין מה הסכום הקיים בחיסכון. לשם כך עליכם לפנות לגוף הפיננסי ולברר מולו. חיסרון נוסף הוא שניתן להפנות שאילתא לממשק לכל היותר 5 פעמים. מעבר לכך לא יינתן מענה.

אולי החיסרון הגדול ביותר הוא שייתכן ועדיין קיים חיסכון על שם יקירכם שלא מופיע במאגר. אם אתם מאמינים כי יש חיסכון כזה ולא הצלחתם למצוא שום הוכחה לכך, אין מנוס מלפנות בכתב לכל הגופים הפוטנציאליים ולברר מולם, תוך ציון שם הנפטר ופרטיו.

כמה כסף יש בחיסכון?

כאמור, לשם בירור יתרת הכספים יש לפנות לגוף הפיננסי ולהציג בפניו את פרטי הנפטר ואת הקשר שלכם לנפטר. כאן צפויים לדרוש מכם מסמכים המוכיחים את הקשר שלכם למנוח ואת זכאותכם לקבל מידע.

מי זכאי לקבל את הכסף?

בקופות גמל וקרנות השתלמות, אם נפטר עמית אך טרם נסתיימו יחסי עובד מעסיק, ישולמו כספי הפיצויים לשאיריו כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים (בן/בת זוג וילדים עד גיל 21). אם נפטר עמית לאחר שנסתיימו יחסי עובד מעסיק והנפטר זכאי לקבל את הכספים אך טרם הספיק למשוך אותם, ישולמו כספי הפיצויים למוטבים (מי שהוגדרו על ידי העמית מראש כזכאים לקבל את הכסף) ובאין מוטבים - ליורשים.

איך אני יודע אם רשומים מוטבים?

מומלץ לפנות למנהלי החיסכון ולברר, עם זאת, לעיתים הם אינם משתפים פעולה בעניין הזה ואין דרך אמתית לדעת אלא אם הנפטר יידע אותנו בחייו, או שמסר לידינו עותק מהטופס של מינוי המוטבים. אולי זה יפתיע את חלקנו, אך יש כאלה שמכינים לבני המשפחה מראש תיק של "אחרי 120" שבו יש פירוט מלא וברור של כל התוכניות / חשבונות, מי זכאי וכו'.

למשוך את הכסף

אלו מסמכים נדרשים להציג למנהלי החיסכון כדי למשוך את הכסף?

המסמכים הנדרשים בדרך כלל הם תעודת פטירה, טופס בקשה לפדיון בחתימת היורש (טופס נפרד לכל זכאי), צילום תעודת זהות של היורש, צילום צ'ק או אישור על ניהול חשבון על שם היורש וכן צו ירושה או צוואה וצו קיום צוואה.

גם כאן יש שוני מסויים כאשר מדובר גם בכספי פיצויים. במידה וקיימים כספי פיצויים יש להוסיף תצהיר שאירים רלוונטי, שחרור מעסיק וטופס 161 או אישור פקיד שומה.

מהו טופס 161 אותו דורשים שאציג כדי למשוך את כספי הנפטר, האם זה הכרחי?

טופס 161 ממלא המעסיק בעת פרישת עובד ממקום עבודתו או פטירתו. הטופס מפרט בין היתר את תקופת העבודה, השכר והפיצויים שקיבל העובד והפיצויים המגיעים לו. טופס זה הכרחי למשיכת כספי פיצויים. לחילופין – ניתן להעביר לקופת הגמל אישור מפקיד שומה, בו מצוין דין הכספים בהיבט המיסוי.

בהקשר זה מציין אייל סיאני, ממונה ציות ואכיפה בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה כי "בעקבות תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, מוטבים/יורשים של כספי נפטר בקופות גמל אינם חייבים למשוך את הכספים אלא רשאים להעביר את הכספים לחשבון אישי על שמם בקופת הגמל ולהמשיך ליהנות מהיתרונות שבניהול כספים בקופות גמל כגון דמי ניהול נמוכים, קבלת הלוואות, אפיקי השקעה ייחודיים ועוד. יודגש כי כספים אלו יהיו ניתנים למשיכה בכל עת".

מה ניתן לעשות לגבי הטופס הזה כאשר מדובר במקום עבודה מהעבר הרחוק של היקיר שנפטר - מקום שאולי כבר לא קיים (נסגר, פשט רגל וכו) ולא ניתן להשיג את הטופס?

לדברי סיאני, אין הנחיה ברורה בנושא מרשות המיסים בנושא זה. "בפרקטיקה, ניתן להגיש בקשה למחלקת קופות גמל בנציבות מס הכנסה. מומלץ לצרף לבקשה הצהרה בפני עו"ד נוטריון שמאשרת את תאריך תחילת העבודה, תאריך סיום העבודה, המשכורת האחרונה, האם נתקבלו פיצויים פטורים ממס, מתי וכמה". (כמו כן, באם ניתן, רצוי לצרף אסמכתאות על כך שהמקום אכן נסגר ולא קיים עוד.)

האם אני אתחייב במס על כספים שמשכתי מקופה של יקיר שנפטר?

בכל הנוגע לקופות גמל וקרנות השתלמות: לגבי כספי פיצויים – כספי פיצויים שנתקבלו אצל שאירי הנפטר מקבלים פטור מיוחד וגבוה בשווי של עד 24,480 שקל (נכון ל-2016) לכל שנת עבודה של הנפטר (במקום 12,230 שקל לשנה לעמית "חי").

כמו כן, ככלל, שיעור המס שחל על כספי פיצויים הגבוהים מתקרת הפטור כאמור יחויבו לפי המס השולי(אך עד 40%) של כל שאיר בשנת המס בה קיבל את הכספים. לדוגמה: אם הצטברו בחשבון עמית שנפטר 300 אלף שקל כספי פיצויים בגין 10 שנות עבודה, במקרה זה , 244,800 שקל יהיו פטורים כליל ממס הכנסה ואילו 55,200 שקל יחויבו במס הכנסה לפי המס השולי של הזוכה (שאירים).

לגבי כספי תגמולים בקופת גמל וקרן השתלמות - אין מס הכנסה. "למרות שישנם היבטי מיסוי רבים, ככלל, כספים אלה יחויבו במס רווח הון רק אם היו בחשבון העמית כספים שממילא, גם אם היה חי, היו חייבים במס רווח הון, למעט מקרים חריגים כגון פטירת עמית בקופת גמל עד גיל 75". אומר סיאני.

האם יש שוני בתהליך, אם יש בקופה 100 אלף שקל או 300 שקל בלבד, האם הוא תמיד זהה?

במקרה כזה, על המבקש למלא טופס משיכת כספים ובנוסף להגיש טופס הצהרה שהוא היורש לפי דין של כספי העמית וכן חתימה על התחייבות לשיפוי החברה המנהלת במידה והיא תחויב לשלם לגורם אחר את הכספים.

תוך כמה זמן מקבלים את הכסף?

יש שוני בין סוגי החסכונות השונים. כעיקרון, יש חברות למשל (חלק מקופות הגמל) המצהירות כי הן מעבירות כספים מקופה של נפטר תוך ימים ספורים. מנגד במקרה של פוליסת ביטוח חיים, משך הזמן המחייב עומד על עד 30 יום. במקרים רבים ספירת הימים מתחילה רק מהרגע שבו החברה קיבלה את כל המסמכים והיא סיימה מבחינתה את "תהליך הבירור".

עוד כמה דברים שכדאי וחשוב לדעת

• בהתאם לחוק, החברות נדרשות לעשות מאמץ כדי לאתר בעלי חסכונות בלתי פעילים וכשנודע להם כי בעל החיסכון נפטר, עליהם לעשות מאמץ כדי לאתר את היורשים. 
  

• במקרים רבים אנו קובעים מוטבים כשהיינו צעירים מאוד ויתכן שאף בהיותנו רווקים. או כשהיינו במצב משפחתי שונה בזמן מסוים ובהווה המצב השתנה. מומלץ בכל אותם פעמים של שינוי בחיים, לרענן את מינוי המוטבים מחדש, להעבירם לגוף המנהל ולוודא שהבקשה התקבלה. כך תימנע הרבה עגמת נפש.
  

• "יש רבים המציינים ברשימת המוטבים את "יורשיי החוקיים" מתוך הנחה שככה הם פוטרים עצמם מלהתאמץ ולציין מיהם בדיוק אותם יורשים להם רוצים להוריש כספם אחרי פטירתם, או שבכך חוסכים לעצמם את הצורך לפרט ספציפית שמותיהם", אומר היועץ הפנסיוני אבי אייכלר. "רישום זה למעשה לא רק שלא מקל אלא אף מסרבל ליורשים את היכולת לקבל את החסכונות. הסיבה היא שייתכן ו"ביקום" יש עוד אי אלו  יורשים חוקיים (כגון בת אבודה, שפתאום צצה וטוענת שהיא יורשת), זה פתח להתנגדויות וגרירה ודאית לבית משפט".
  

• משרד האוצר מחייב את החברות המנהלות כספים לפרסם באתר האינטרנט שלהם תיאור של הליך בדיקת הזכאות המלא של הזכאים לכספים בחשבון של נפטר. לכן, כנסו לאתר האינטרנט החברה בה חסך יקיריכם ובררו פרטים על התהליך לקבלת הכספים, הטפסים שנדרש להגיש ועוד.
  

• כל מה שפירטנו בכתבה עוסק בכספים הנמצאים בחסכונות הפנסיונים. לגבי חשבונות ופיקדונות של נפטר בבנקים, התהליך קצת שונה וגם תהליך איתור הכספים מורכב הרבה יותר, שכן כיום אין שום ממשק המאפשר לאתר חשבונות כאלו. (בבנק ישראל הצהירו בעבר כי ממשק כזה עתיד לקום בקרוב).