היה תמרור? 13 נהגים זוכו ממהירות מופרזת

כתבי אישום הוגשו נגד נהגים שנסעו בכביש בין נצרת לנצרת עילית במהירות גבוהה מ-50 קמ"ש. אבל בביהמ"ש נקבע: לא הוכח שהתמרור הוצב במקום

עו"ד איתן קנולפורסם: 19.07.16 , 07:42

בית המשפט לתעבורה בנצרת זיכה לאחרונה 13 נהגים שהואשמו בנהיגה במהירות מופרזת בקטע כביש בעיר לאחר שהמדינה לא הצליחה להוכיח שתמרור המורה על הגבלת מהירות היה מוצב במקום בזמן ביצוע העבירות לכאורה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במהלך השנתיים האחרונות הגישה המדינה 13 כתבי אישום נגד נהגים שצולמו במהירות העולה על 50 קמ"ש בכביש 75. לטענתה, הם תועדו במצלמה הממוקמת בצומת חאלת אל-דיר בנצרת, ומכאן שיש להרשיע אותם בעבירה של נהיגה מופרזת בדרך עירונית.

מהירות מופרזת

הנהגים חגגו בגלל תמרור קלוקל בצומת ג'וליס

עו"ד ליאור ליברמן

בית המשפט ביטל 4 כתבי אישום על מהירות מופרזת בגלל הצבה לא נכונה של תמרור מהירות. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי. מה נקבע?

הנהגים חגגו בגלל תמרור קלוקל בצומת ג'וליס

כל הנאשמים לא הכחישו שנסעו במהירות העולה על 50 קמ"ש, אך טענו שלא יכלו לדעת שמדובר בדרך עירונית, כיוון שלא הוצב בכניסה לכביש תמרור "כניסה לתחום דרך עירונית". לדבריהם, מדובר בכביש רחב עם שטח הפרדה בנוי ושני נתיבים לכל כיוון נסיעה, שנראה כדרך לא עירונית שבה המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.

הדיון בעניינם אוחד והובא בפני השופט בסאם קנדלפת, שדחה בתחילה את טענת הנאשמים, ולפיה התרשמו כי מדובר בדרך בין עירונית בעקבות מראה הכביש ועיצובו. לדבריו השופט, לא "הנוף" ואף לא תחושת הנהג ביחס למהירות המרבית המותרת קובעת מהי, כי אם הוראות החוק הברורות.

עם זאת, השופט הבהיר כי כעקרון, בהעדר כל תמרור או שלט המורה אחרת, כל דרך היא "דרך בין-עירונית", וכי כדי להרשיע את הנאשמים על המדינה להוכיח כי הוצב תמרור מתאים בכניסה לנצרת, האזור שבו נעברו לכאורה עבירות התנועה. אלא שהמדינה לא הציגה ראיות ישירות או עקיפות לקיומו של תמרור כזה במועדים הרלוונטיים.

אמנם בדיקות התמרורים התקופתיות שערכה המשטרה העלו כי הוצב תמרור המעיד על כניסה לדרך עירונית, אך באותה מידה הם הראו כי מיקום התמרור הוזז מפעם לפעם, בהבדלים משמעותיים של עד 200 מטר.

במצב כזה אי אפשר להגיע למסקנה שהתמרור הוצב כהלכה בזמן תיעוד הנאשמים. לדברי השופט קנדלפת, האפשרות שהתמרור נפגם או נעקר ממקומו מסיבות שונות ולא היה מוצב כדין ביום הספציפי של העבירות – אינה אפשרות תאורטית, ולטעמו יש סיכוי שבזמני תפיסת הנהגים התמרור נלקח לתיקון על ידי "נתיבי ישראל", ללא ידיעת המשטרה.

בהתחשב בכך שבהליך פלילי יש להוכיח את עובדות כתב האישום מעל לכל ספק סביר, נקבע שהמדינה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת קיומו של התמרור ביום העבירות. משכך זוכו כלל הנאשמים מהעבירות המיוחסות להם.

לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ המאשימה: עו"ד עלא שאהין
ב"כ הנאשמים: עו"ד תומר גונן, עו"ד אלבר מני, עו"ד הייתם דראושה, עו"ד מארון אבו נסאר, עו"ד זיאד נסאר
עו"ד איתן קנול עוסק בתחום התעבורה
הכותב לא ייצג בתיק