שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הסיכוי של אישה בדואית למצוא עבודה - קלוש
    אני אישה ערביה, משכילה ומנהלת, אבל נאבקת על זכותי אפילו בתוך החברות הממשלתיות, שמעסיקות אחוז נמוך של נשים וערבים. אם המדינה שאחראית למשרות האלו תיתן בנו אמון - היא רק תרוויח. דעה

    לאישה כמוני קשה להשיג עבודה ראויה בשוק הפרטי ואפילו במגזר הציבורי, שם החברות מפוקחות ושקופות, שיעור הערבים והנשים קטן הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה.

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה

    עובדי בי"ח פדה-פוריה עברו להעסקה ישירה

    מועמדים לעבודה רוצים תשובה, אפילו שלילית

    השנה שחלפה בהיי-טק: החברות נכנסו לדיאטה

     

    למרות שהערבים מהווים כ-20% מתושבי המדינה ונשים מהוות מחצית מהאוכלוסייה, שיעור העסקתם בשוק הפרטי הוא קצת יותר מ-9%, ולגבי ייצוג נשי במשרות ניהוליות, השוויון עדיין רחוק. היה אפשר לחשוב שבמגזר הציבורי ידאגו לייצוג הולם, כי הרי במאה ה-21 כבר אין תקרת זכוכית לנשים, אך לצערנו, מסתבר שתקרת הזכוכית עוד נמצאת מעל ראשנו.

     

    בואו נסתכל על החברות הממשלתיות, יש לא מעט מהן, הן באחריות משרדי ממשלה והן מפוקחות, שקופות, ואף יושב בדירקטוריון שלהן נציג מרשות החברות. למרות זאת, על פי נתוני רשות החברות הממשלתיות שפורסמו השנה, שיעור הנשים בדרגים בכירים בחברות הממשלתיות הוא 18.9% ורק 1.35% מעובדי החברות הממשלתיות הם ערבים. ייצוג הולם? מניעה וצמצום אפליה? לא תמצאו את זה כאן.

    נשים בתפקידים בכירים? לא בחברות הממשלתיות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    נשים בתפקידים בכירים? לא בחברות הממשלתיות(צילום: shutterstock)

     

    זו תהיה טעות להאשים רק את החברות הממשלתיות בנתונים העגומים האלו. לחברה הערבית עצמה יש עדיין לאן להתקדם בכל הנוגע לחשיבות שפרטיה מקנים להשכלה הגבוהה, ובוודאי בכל הנוגע למעמד האשה, מדרבון ילדות ונערות להישגים ועד האופן בו מביטים על נשות קריירה, אך כאשר רק עובד אחד ממאה הוא ערבי - יש כאן אפליה ברורה, הרבה מעבר לצורך בשיפור בתחום זה בחברה הערבית עצמה.

     

    לא כל החברות הממשלתיות מפלות, אני גאה לעבוד בחברה ממשלתית שפועלת רבות בחברה הערבית, עם החברה הערבית ולמען החברה הערבית -החברה למתנ"סים הארצית שעומדת בראש הטבלה בכל הנוגע לשיעור נשים בכירות ושיעור עובדים ערבים. 40% מהעובדים הבכירים בחברה למתנ"סים הן נשים ויותר מ-9% מהעובדים הם מהחברה הערבית. כמחצית ממנהלי המרכזים הקהילתיים הם נשים, כשבשנים האחרונות נכנסו יותר נשים מגברים מהחברה הערבית לתפקידי ניהול.

     

    הסיפור הוא פשוט. חברה ממשלתית משרתת את כל החברה הישראלית, נשים וערבים הם חלק מהחברה הישראלית, ולכן צריך להינתן לכך ביטוי במדיניות התעסוקה של החברות. כל מה שצריך לעשות כדי לשנות הוא להביט באותן חברות, בודדות שמצליחות בכך.

     

    אני יודעת שחלק מתפקידי כמנהלת בחברה למתנ"סים הארצית שמגיעה מהמגזר הבדואי המסורתי הוא להכין את הדור הבא של הנערות וגם הנערים ללימודים, להשתלבות בעבודה ולקידום לתפקידים בכירים.

     

    כמי שעובדת בתוך החברה הערבית המסורתית, עם קודים גבריים, אני מתמודדת עם לא מעט קשיים. לעתים אני חשה, ולעתים גורמים לי להרגיש, כמו עוף מוזר בעצם היותי אשה, חזקה ומנהלת.

     

    בחברה הבדואית השמרנית עדיין מעדיפים נשים כנועות, וברוב המקרים הצלחת האשה נמדדת יותר בנישואים וילדים, ופחות בהצלחה מקצועית. ההתמודדות שלי קשה לעיתים, אך כזו שיש בה גם הנאה גדולה כשקוטפים את הפירות וכשמרגישים שיש שינוי, בעיקר בדור הצעיר.

     

    הצעירות והצעירים המוכשרים מהחברה הבדואית שואפים להשתלב בכלכלה ובחברה הישראלית, רק צריך לעזור להם קצת, ולפתוח בפניהם דלתות. אני מנסה לעשות זאת, ולעתים גם מצליחה, הודות לאמון שניתן בי על ידי החברה למתנ"סים הארצית. תארו לעצמכם מה יקרה אם כל ההנהלות בכל החברות הממשלתיות יתנו בנשים כמוני יותר אמון.

     

    הכותבת היא מנהלת מרכז קהילתי מבית החברה למתנ"סים הארצית, ביישוב בדואי בצפון 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ShutterStock
    צילום: ShutterStock
    באדיבות החברה למתנ"סים הארצית
    ראניה פראירה
    באדיבות החברה למתנ"סים הארצית
    מומלצים