שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האב לא ידע: תינוק שעבר לאימוץ יוחזר להוריו
    לאחר פרידתם של צעירים לפני צבא גילתה הנערה שהיא בהיריון. לאחר הלידה נשלח התינוק לאימוץ, אולם כשהדבר התגלה לאב, החל הליך משפטי סבוך
    בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבע לאחרונה שתינוק שהועבר לאימוץ יוחזר להוריו הביולוגים – צעירה כבת 17 ובן זוגה לשעבר. השופטת עפרה גיא הסתמכה על כך שהאב כלל לא ידע שחברתו לשעבר נכנסה להיריון, וניתחה בפסק הדין את הסוגיה הסבוכה של הזמנים המפורטים בהליכי האימוץ.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    לפי חוק אימוץ ילדים, בקשה לביטול הכרזה על קטין כבר אימוץ ניתן להגיש רק תוך 60 יום מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו. במקרה הנוכחי, שני צעירים לפני צבא היו בזוגיות במשך כשישה חודשים לפני שנפרדו. חודשים לאחר מכן היא גילתה שהיא בהריון מתקדם, מאוחר מדי להפלה. היא סירבה למסור פרטים על האב וחתמה על טופס הסכמה לאימוץ.

     

    בינואר 2016, בהיותו בן שמונה ימים, שוחרר התינוק מבית החולים והועבר לבית תינוקות בהשגחת השירות למען הילד. לבקשת גורמי הרווחה הכריז עליו בית המשפט כבר אימוץ, כלפי "אב לא ידוע", והוא הועבר למשפחה המיועדת לאמצו.

     

    אולם כארבעה חודשים לאחר מכן הגישו ההורים הצעירים בקשה לביטול ההכרזה. האב טען שלא ידע דבר על ההיריון ועל הלידה, ויחד טענו ההורים הצעירים שברצונם לגדל את בנם במשותף במסגרת משפחתית אוהבת. בתוך כך אישר בית המשפט בדיקת רקמות שבה התברר כי המבקש הוא אכן האב.

     

    מנגד, נציגת היועץ המשפטי לממשלה ביקשה לדחות את הבקשה על הסף בטענה שחלף המועד להגיש בקשה לביטול הכרזת התינוק כבר אימוץ. אולם השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד דחתה את עמדה זו, ובהמשך קבעו כך גם המחוזי והעליון. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין קבע כי אמנם בית המשפט אינו רשאי להאריך את המועדים שבחוק, אולם יש מקרים חריגים ומתאימים שבהם יש "לפתוח את הדלת".

     

    לא עשו מאמצים

    ההכרעה בתיק חזרה לבית המשפט באשדוד והשופטת גיא קבעה בפסק דין ארוך ויסודי כי "נוכח זכותו הטבעית והבסיסית של האב לגדל את בנו הקטין, מצופה היה מהעובדת הסוציאלית לעשות מאמצים מוגברים לאתר האב ולהסביר לאם על זכויותיו הבסיסיות".

     

    היא מתחה ביקורת על כך שהקטין הוכרז בר אימוץ 25 יום בלבד לאחר לידתו: "המדובר בפרק זמן קצר, בלתי סביר ובלתי הגיוני שבו אמור אב לא ידוע לחפש את בנו שנולד. לא ברור מדוע אצה לרשויות הדרך". כמו כן, השופטת גיא לא השתכנעה שהעובדת הסוציאלית שטיפלה במקרה עשתה ניסיון אמיתי להבין את פשר סירובה של האם למסור את פרטי האב.

     

    בסיכומו של דבר נקבע שלא התקיימה עילת אימוץ בשל העובדה שהייתה אפשרות סבירה לאתר את האב, והשופטת הזכירה שלא חלפו 60 יום מעת שנודע לו על קיומו של בנו ועד פנייתו בעניין. לפיכך נקבע שהתינוק יוחזר לידי הוריו הביולוגים, אם כי רק כעבור 30 יום, שבמהלכם יוכל היועמ"ש לשקול את צעדיו.

     

    "כאשר מדובר בבקשה להכריז על קטין כבר אימוץ, טוב יעשו מחלקות הרווחה באם ימתינו 60 יום במקרה שבו אב יודע על קיום הקטין ו-90 יום, בטרם ינקטו בהליך דרקוני כל כך כלפי אב לא ידוע", כתבה השופטת בפסק הדין. "ככל שלא יעשו כן רשויות הרווחה, הרי שמדובר בפגם בהליך המצדיק ביטולו, דהיינו ביטול ההכרזה על הקטין כבר אימוץ".

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המבקשים: עו"ד מתן חודורוב
    • ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד בראון מרים
    • עו"ד הראל סיל עוסק בדיני משפחה
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים