שתף קטע נבחר

גילה שהילד לא בנו. אשתו תפצה ב-64 אלף ש'

גבר תבע מאשתו לשעבר 400 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. מאחר שלא הוכיח נזקים נפשיים הפוגעים בתפקודו, נפסק לו סכום נמוך

בית המשפט המחוזי בנצרת קבע לאחרונה שאישה תפצה ב-64 אלף שקל את בעלה לשעבר, על עוגמת נפש שנגרמה לו לאחר שגילה שאחד מילדיהם אינו בנו הביולוגי. בכך קיבל הרכב שופטים בראשות זיאד הווארי ערעור שהגיש הגבר על פסיקת בית המשפט לענייני משפחה, שקבע לו כמחצית הסכום בלבד.

 

במהלך נישואיהם, עד לגירושים בשנת 2002, נולדו לבני הזוג שני ילדים. לגבי הבן שני, שנולד בשנת 2000, הגיש הגבר תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת שבה התכחש לאבהותו. בדיקה גנטית גילתה שהוא דובר אמת. בתביעה הוא טען שאשתו לשעבר גרמה לו לחשוב מדובר בבנו ושידלה אותו לחתום על הסכם גירושים שמחייב אותו במזונות ובקיום קשר עם הילד. הוא דרש ממנה פיצוי של 400 אלף שקל.

 

האם הציגה גרסה אחרת. היא טענה כי שבעלה לשעבר ידע שהילד אינו בנו כבר בזמן הלידה, אבל התעקש להירשם כאביו במשרד הפנים רק כדי שישמש לו "קלף מיקוח" בהליכים המשפטיים שסבבו את פרידתם, כאשר בפועל מעולם לא דאג לצרכי הילד.

 

לפני כשנתיים קבע השופט אסף זגורי, בפסק דין ארוך ומפורט, שהגבר יפוצה על ידי אשתו לשעבר רק ב-37,500 בגין עוגמת נפש, וכן ב-6,500 שקל על המזונות ששילם.

 

את הפיצוי המקורי על הנזק הנפשי השופט העמיד על 75 אלף שקל, אך מסכום זה הפחית 50% בגין "אשם תורם" של התובע, שלשיטתו לא עשה דבר כדי להפריך ספקות שקיננו בו לאורך שנים בנוגע לאבהות, ולא בירר את העניין מוקדם יותר.

 

השופט דחה את טענות האישה שנראו לו מופרכות, וציין כי אדם שחושש שילד אינו בנו "לא ירה לעצמו ברגל", יציין בהסכם גירושים שהוא האב החב במזונותיו, ולפתע כעבור שנים "יחשוף" את האמת. מנגד, הוא ציין שהתובע לא הוכיח נכות או נזקים נפשיים הפוגעים בתפקודו, ולכן לא פסק לו את הפיצוי הגבוה שדרש.

 

נקבע שהאם נהגה ברשלנות בכך שהסכימה לחתום על הסכם הגירושים ולאשר אותו, ודחה את טענתה שהדבר נעשה בניגוד לרצונה. השופט אף התחשב בעובדה שלמרות הספקות שהיו לתובע בעניין אבהותו, הוא טיפל בקטין היטב בתקופת הגיל הרך והיה קשור אליו מאוד עד שהיה בן 4 לערך.

 

בהמשך ערער הבעל לשעבר לבית המשפט מחוזי ודרש להגדיל את הפיצוי. הרכב השופטים, שכלל את זיאד הווארי, אסתר הלמן ושאהר אטרש, עיין בראיות והחליט להפחית את שיעור האשם התורם של המערער ל-15%.

 

התוצאה הייתה שהפיצוי הוגדל ל-63,750 שקל. כמו כן, השופטים פסקו הוצאות משפט של 8,500 שקל במקום 7,500 שקל. הפיצוי בגין המזונות נותר בעינו.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים