ההסבר הרפואי: למה לנשיא ריבלין אסור לענוב עניבה?
נשיא המדינה ראובן ריבלין עבר השתלת קוצב עקב הפרעות בקצב הלב. רופאיו הורו לו מעתה שלא לענוב עניבה. הנה הסיבה לכך
נשיא לא מעונב: לאחר שעבר השתלת קוצב בשבוע שעבר, הורו רופאיו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, להימנע מעניבת עניבה מעתה ואילך. אבל מה הקשר בין החליפה המעונבת לבין הבעיה בלבו?
קוצבי לב מושתלים בגוף בשל הפרעות בקצב לב שכוללות ירידת דופק קיצונית (ברדיקרדיה) של מתחת ל-30 בדקה, שאינה מאפשרת אספקת דם תקינה לאברי הגוף ובמיוחד למוח, או במקרים של פרפור עליות, כאשר קיימת הפרעה בקצב הלב בפרוזדורי הלב והתרופות שניתנות עלולות להוריד את הדופק לערך קיצוני.
קוצבים מסוג אחר הנקראים דפיברילטורים, משמשים במצבים של אי ספיקת לב או לאחר התקף לב, כאשר קיימות הפרעות קצב מסוג טכיקרדיה או פרפור חדרים. במצב כזה הקוצב מעביר זרם חשמלי המשתק את הפעילות החשמלית בלב ומאפשר לו להפעיל מחדש את הפעילות התקינה.
לחץ עלול לגרום לירידת לחץ דם ודופק
קוצב הלב שהושתל אצל ריבלין שסבל מפרפור פרוזדורים, מורכב ממכשיר זעיר בעל סוללה שתוחלת חייה 7 עד 15 שנים. הקוצב מושתל מתחת לעור סמוך לכתף. לאחר השתלת הקוצב נדרש המושתל להגיע לביקורות 10 ימים לאחר ההשתלה, חצי שנה אחריה ולאחר מכן אחת לשנה.מדוע אם כן נדרש הנשיא להימנע מעניבה? "בתקופת ההסתגלות של עד 3 חודשים מהשתלת הקוצב קיימת רגישות באזור", מסביר ד"ר מרק קזצקר, קרדיולוג ומנהל שירות קוצבי לב בביה"ח הלל יפה, "עד להחלמת הפצע באיזור שתחתיו הושתל הקוצב, יש צורך לנקוט במשנה זהירות, לא לשפשף את האזור ולא ללחוץ. זו הסיבה שעדיף ללבוש חולצה שאינה לוחצת".
ד"ר קזצקר מסביר, כי במקרים מסוימים, קיימת הפרעת "רגישות יתר של עורק התרדמה". עורק זה המכונה "העורק הקרוטי", נמצא בצוואר, ובו מעין "חיישנים" המייצבים בין היתר את לחץ הדם והדופק. אצל חולים אלה, לחץ באזור העורק הצווארי, עלול להוביל לירידת לחץ דם ודופק, עד לאיבוד הכרה. מסיבה זו חלק מהחולים מתבקשים להימנע מחולצות ועניבות הלוחצות על הצוואר.
בינתיים מדווח כתבנו איתמר אייכנר, כי אורחיו של ריבלין שהתבשרו על האיסור, הגיעו לאחרונה לפגישה עמו כשאינם מעונבים. ביניהם היו ראש ממשלת קרואטיה, נשיא הפרלמנט היווני, ושגריר אסיה בישראל.
ומהי הדרך הנכונה לקרוא א.ק. ג
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
