HOT תשלם 9,400 ש' ללקוח שתבע על ספאם
לקוח של HOT ו-HOT מובייל, שהוא גם עו"ד, תבע את שתי החברות על משלוח 23 הודעות ספאם. בית המשפט קבע ש-11 מהן אכן היו הודעות פרסומת שנשלחו ללא אישורו. בנוסף, פסק השופט כי החתמת אמו של התובע על טופס התקנת כבלים אינה מהווה הסכמה לקבלת פרסומות
עו"ד תבע את HOT ו-HOT מובייל על משלוח הודעות פרסומת ללא אישורו, וזכה. עו"ד איתי סלמן היה לקוח של שתי החברות, דרש מהן פיצוי לפי חוק של 23 אלף שקל על משלוח 23 הודעות פרסומיות שנשלחו אליו, לטענתו, ללא בקשתו והסכמתו בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים). עוד טען, שביקש הפסקת משלוח ההודעות אך השולחות לא חדלו לשלוח אותן.
בית-המשפט השלום בהרצליה קבע כי 11 הודעות מתוך 23 ההודעות היו הודעות פרסומת. HOT תשלם לו 800 שקל על כל הודעה, סך הכל 6,400 שקל. HOT מובייל, מצידה, תשלם לו 1,000 שקל על כל הודעה, סך הכל 3,000 שקל.
אמא של הלקוח לא יכולה לאשר בשמו קבלת פרסומות
נלחמים בספאם
הסוף לשיחות מקברי צדיקים? אושר תיקון לחוק הספאם
גד ליאור ואיריס ליפשיץ־קליגר
קיבלתם שיחת טלפון עבור גיוס תרומות לעמותה? בקרוב הטלפון הזה יהיה בלתי חוקי. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול להחיל דין רציפות על הצעה של ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) לתקן את חוק התקשורת במטרה להילחם בתופעה של דואר זבל מכל גוף שהוא, לרבות עמותות ומוסדות שלא לכוונת רווח.
HOT טענה שבמועד הצטרפות הלקוח לתשתית האינטרנט שלה, ב-2014, החברה הודיעה לו במפורש שפרטי הקשר שלו ישמשו למשלוח הודעות שיווקיות, אלא אם יודיע על סירובו לקבל הודעות כאלה. בנוסף טענה, כי חלק מההודעות אותן צירף לתביעה הן הודעות שירותיות. מנגד, התובע טען שכשטכנאי HOT התקין בביתו את הכבלים, אמו היא זו שחתמה על המסמכים, אבל אישרה רק את קבלתם ולא את תוכנם.
ביהמ"ש קבע, כי לפי חוק התקשורת וחוק השליחות, אין לקבל הסכמה לקבלת הודעות בשם אדם אחר. זכות הפרטיות הינה זכות אישית. ההודעות נשלחות לטלפון האישי של התובע, ועל כן על ההסכמה להיות חתומה על ידי התובע עצמו.
בנוסף הוחלט, כי סעיף ההסכמה לקבלת פרסומות כלול משום מה בטופס לאישור התקנת כבלים בבית הלקוח. הלקוח לא מצפה למצוא סעיף כזה בטופס מנהלי כזה. פסקת ההסכמה גם מודפסת באותיות קטנות, כאשר על הקורא הסביר לעשות מאמץ על מנת לקרוא אותן, היא אינה ברורה דיה ומנוסחת על דרך ברירת המחדל. "יש בכך כדי לחזק את מסקנתי כי לא ניתן לראות בחתימת האם על טופס ההתקנה כהסכמה לקבלת הודעות", קבעה הרשמת הבכירה, ענת דבי.
לחילופין, HOT טענה כי במועד ההתקשרות נשלחו לכתובות הדואר והדואר האלקטרוני של הלקוח סיכום מכירה ותקנון מבצע, הכוללים פסקה לפיה ישלחו אליו הודעות פרסומת והלקוח לא הגיב בסירוב. החברה אף הוכיחה לכאורה שההודעה נקראה (למרות שהתובע הכחיש זאת).
בית המשפט דחה טענה זו, שכן היא "עומדת בניגוד ללשונו הברורה של החוק כי נדרשת הסכמה מפורשת בכתב ומראש. אין לראות במחדלו של התובע להשיב למייל כהסכמה מצידו לקבלת הודעות", נכתב. לגבי הטענה שהמייל נקרא, נקבע כי זו לא הוכחה שהנתבעת ידעה את התובע כי הפרטים ישמשו לקבלת פרסומות.
התובע אף טען ששלח 5 הודעות "הסר מרשימת התפוצה" לחברות, אך הראה לבית המשפט שתי הודעות כאלה בלבד. HOT טענה שלפי צילום המסך של אחת ההודעות כלל לא היה כרטיס סים במכשיר. ההודעה השנייה שהוצגה, נשלחה ל-HOT מובייל והתקבלה.
HOT מובייל לא הציגה חוזה חתום
כמו כן, HOT מובייל הודתה ששלחה לו 4 הודעות: אחת אינפורמטיבית והשאר פרסומת, אבל החל מדצמבר 2014, אז ביקש התובע להסירו מרשימת התפוצה, לא נשלחו אליו עוד הודעות, כך טענה החברה.גם לגבי HOT מובייל בית המשפט טען כי לא היתה הסכמה מפורשת. החברה טענה ששלחה ללקוח טפסים במייל בהם הוזכרה עובדת משלוח הפרסומות והוא היה אמור להשיבם חתומים, אך החברה לא הוכיחה שיש בידה טפסים כאלה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
