"צוואת" הצעיר תמומש: יהפוך לאב לאחר מותו

לפני מותו מסרטן הפקיד בן 27 תאי זרע בבית החולים וביקש לעשות בהם שימוש. הוריו וידידה שלו עתרו למימוש הבקשה, ובית המשפט הסכים

עו"ד נירה בן דודפורסם: 16.02.17 , 07:00

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל לאחרונה עתירה שהגישו הוריו של צעיר שמת מסרטן וידידתו, ואישר לה לעשות שימוש בזרע שהפקיד לפני שהלך לעולמו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני מותו בגיל 27 הפקיד המנוח את זרעו בבית החולים איכילוב ואישר לעשות בו שימוש לאחר מותו. זמן מה לאחר שהלך לעולמו נרקמה מערכת יחסים קרובה בין הוריו לבין ידידתו, שהביעה בפניהם את רצונה להפוך לאם. בין הצדדים נחתם ביולי 2015 הסכם המסדיר את תהליך ההפריה, ההיריון והלידה.

תביעה

למרות האלמנה: זרע המנוח יפרה אישה אחרת

עו"ד לין קורזינר

כעשור לאחר מות בעלה, כשהיא נשואה בשנית ואם לילדים, התנגדה אישה לבקשת הוריו לשימוש בזרע שנשאב ממנו. בית המשפט דחה אותה

למרות האלמנה: זרע המנוח יפרה אישה אחרת

לפני כחצי שנה הם פנו לבית המשפט בבקשה לאשר את ההסכם ולהורות לבית החולים איכילוב לאפשר את השימוש בתאי הזרע של בנם. הם ציינו שהמנוח פעל אקטיבית להפקדת זרעו מתוך רצון ברור וצלול להעמיד צאצאים, בין אם יחיה ובין אם ימות. לדבריהם, זמן קצר לפני מותו הוא ביקש מאמו לדאוג שייעשה שימוש במנות הזרע המוקפאות שלו לצורך הבאת ילדים.

מאחר שלצעיר לא הייתה בת זוג - שתיאורטית הייתה יכולה להתנגד למהלך – הותיר היועץ המשפטי לממשלה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

השופט אלון גביזון ציין שההתפתחויות הטכנולוגיות מביאות לפתחו מקרים סבוכים המערבים לצד ההיבטים המשפטיים גם היבטים חברתיים, מוסריים, פילוסופיים, דתיים, פסיכולוגיים ועוד. לדבריו, הוא חש אי נוחות להכריע בשאלת השימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו ללא חקיקה מפורשת, ויש לנסות ככל הניתן להימנע ממתן מענה שהוא בבחינת "חקיקה שיפוטית".

הוא הבהיר שבית המשפט העליון פסק לאחרונה בסוגיה מורכבת זו וקבע ברוב דעות שיש לצמצם את השימוש בזרע של מת רק למקרים שבהם הוכח רצונו המשוער להמשכיות, על פי בקשת בת זוגו ולצורך הפרייתה שלה. במקרה זה, המנוח הביע רצון ברור לשימוש בזרעו לאחר מותו אך לא הייתה לו בת זוג קבועה. עם זאת, ניכר שהאם המיועדת קיבלה את ההחלטה להשתמש בזרעו מתוך רצון חופשי ותוך הבנה מושכלת של משמעות התהליך.

בנוסף נקבע שההסכם בין הצדדים לא פוגע בשיקול דעתה החופשי של האם ואינו מקנה להורי המנוח מעמד מיוחד כלפי הקטין שייוולד, למעט כסבים. בנסיבות אלה הורה השופט גביזון לבית החולים לאפשר לידידה לעשות שימוש בזרעו של המנוח. עוד נקבע שלאחר הלידה והצגת המסמכים המתאימים הילד יירשם במשרד הפנים כבנו של המנוח.

לבסוף אישר השופט את ההסכם שנחתם בין ההורים לבין הידידה, נתן לו תוקף של פסק דין ואיחל להם הצלחה בהליך.

ראוי לציין כי יום קודם להכרעתו של השופט גביזון הפך בית המשפט המחוזי מרכז לוד פסק דין של בית המשפט למשפחה בפתח תקווה, שאישר להורים לעשות שימוש בזרעו של בנם שנהרג בתאונת דרכים לצורך הפריית אם פונדקאית באמצעות תרומת ביצית. בפסק הדין המקיף כתבו השופטים שעם כל הצער שבדבר, האינטרס הציבורי וטובת הילד מוליכים למסקנה שאין לאפשר הבאת ילד יתום משני הוריו לעולם.