שתף קטע נבחר

שופט קבע: "לא ניתן לתבוע פיצוי על בגידה"

גבר דרש מיליון שקל מאשתו לשעבר בטענה שניהלה רומן. בית המשפט דחה אותו בטענה שמוטב לא להגביר את ה"משפטיזציה" של הנישואים

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה לאחרונה תביעת פיצויים על סך מיליון שקל שהגיש גבר נגד אשתו לשעבר, בין השאר משום שלטענתו ניהלה רומן עם גבר אחר. השופט אסף זגורי פסק כי אין לייבא את האיסור "לא תנאף" אל תוך המשפט.

 

בני הזוג נישאו ב-2002 ונולד להם בן. ב-2006 פרץ משבר ביחסים לאחר שהבעל חשד שאשתו מנהלת רומן עם גבר אחר. בני הזוג נפרדו סופית שנתיים מאוחר יותר. ב-2012 הגישה האישה תביעה לאיזון משאבים שבה ביקשה לקבל חצי מהכספים שצבר הבעל בחשבונו האישי ובחשבונם המשותף וכן חצי מערך המוניטין שלו כעורך דין.

 

הבעל התנגד וטען שמאז גילוי הבגידה הפסיק השיתוף הכלכלי, מה גם שב-2006 הם חילקו בהסכמה את הכספים שהיו בחשבונם המשותף, כך שהאישה קיבלה 50 אלף שקל והוא קיבל את היתרה – 220 אלף שקל. הוא הוסיף שלאישה אין כל חלק או תרומה למוניטין שצבר ובעבר היא אף פגעה בשמו הטוב מול לקוחותיו כשהגישה נגדו תלונה במשטרה.

 

הוא לא הסתפק בכך וב-2014 הגיש תביעה מטעמו שבה עתר לחייב את האישה לפצות אותו במיליון שקל על בגידה והונאה. הוא טען שהאישה רימתה אותו כשהשיגה את הסכמתו להתחתן איתה בנישואים קתוליים שקשה מאוד להתיר, תוך הסתרת קשר שהיה לה עם מאהב מבוגר שהמשיך גם לאחר שנישאו.

 

אבל השופט אסף זגורי סילק את התביעה הכספית של הבעל על הסף. הוא הזכיר פסק דין מכונן של בית המשפט העליון מלפני כשלוש שנים, שדן בתביעה כספית נזיקית של גבר נשוי נגד גבר שקיים יחסים עם אשתו. השופטים קבעו אז נחרצות שלא קיימת עילת תביעה בנזיקין בין אחד מבני הזוג לבין צד שלישי שנאף.

 

קביעה זו התבססה על שיקולי מדיניות משפטית: "ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של 'לא תנאף' היא במישור החברתי-מוסרי-דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט. הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים".

 

לדברי השופט זגורי, שיקולי מדיניות אלה חלים ביתר שאת גם בתביעה לפיצוי רגשי בגין ניאוף בין בני זוג נשואים. הוא הדגיש שהשיקולים בבסיס המדיניות הם הרצון לחסום אכיפת מוסר באמצעות המשפט ומניעת "משפטיזציה" של הנישואים והצפת בתי המשפט בתביעות על בגידה.

 

הוא הוסיף שסילוק על הסף של התביעה מוצדק גם כדי להגן על ערכים חשובים שנקבעו בדיני המשפחה הישראליים, כמו עיקרון הגירושים ללא אשם וחלוקת רכוש שוויונית ללא קשר לסיבת הקרע. "יש להיזהר מהכנסת עיקרון האשם 'בדלת האחורית' של הסכסוך הרכושי באמצעות טענות הבגידה", כתב השופט, והוסיף שממילא קשה עד מאוד להגדיר את המונח "בגידה" בימינו.

 

השופט זגורי קיבל חלקית את תביעת האישה וקבע שחלוקת הכספים ב-2006 לא הייתה מוסכמת ו"הוכתבה" לאישה על ידי בעלה. בסיכומו של דבר חויב הבעל לשלם לאישה 114,452 שקל. נקבע שהתביעה שהגיש הבעל היא תביעת סרק שגרמה נזקים קשים לאישה, בעיקר בהשפלתה, וכן בזבוז זמן שיפוטי, ולכן הוא חויב בהוצאות לדוגמה של 20 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
  • עו"ד אלינור ברגר עוסקת בדיני משפחה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים