חברת בנייה הסתירה מידע מהדיירים – ותפצה

זוג התקשר עם יזמית שהבטיחה פנטהאוז של 126 מ"ר במקום דירת קרקע בחולון. אלא שלבסוף הם קיבלו דירה קטנה בהרבה. הפיצוי: 270 אלף ש'

עו"ד נתן קמינסקיפורסם: 28.02.17 , 07:10

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שבני זוג שהתקשרו בעסקת קומבינציה עם חברת נדל"ן לגבי דירתם בחולון, יפוצו על ידה ב-270 אלף שקל בשל מידע שהוסתר מהם והוביל לכך שקיבלו לבסוף דירה קטנה מהמתוכנן. בכך קיבל השופט יונה אטדגי ערעור שהגישו בני הזוג על פסיקה קודמת, וקבע כי החברה הטעתה את בני הזוג.

התובעים היו בעלי דירת קרקע בבניין בן שתי קומות וארבע דירות החולון. ב-2007 הם התקשרו עם חברת "קוטלר את יחזקאל בנייה ויזמות" בעסקת קומבינציה, שלפיה יקבלו פנטהאוז של 126 מ"ר בקומה השישית והאחרונה בבניין החדש שיוקם, בנוסף לחדר על הגג. אלא שבמקום זאת, לימים הם קיבלו דירה של 74 מ"ר בלבד וללא חדר הגג.

תביעה

קנו בית חדש עם ליקויים - ויפוצו ב-45 אלף ש'

עו"ד כרם רוזנברג

בני זוג רכשו מחברת "משהב" דירה בגבעת זאב, אבל אז גילו בה בעיות ריצוף, איטום ועובש. בית המשפט קבע שמגיע להם פיצוי גם על עוגמת הנפש

קנו בית חדש עם ליקויים - ויפוצו ב-45 אלף ש'

בשלב מסוים עדכן מנהל החברה את בני הזוג שהוועדה המקומית לא אישרה בניית שש קומות עם חדרים על הגג. אלא שככל הנראה החברה לא סיפרה שהוועדה הציעה גם אופציה שבה ייבנה בניין בן חמש קומות עם חדרי יציאה לגג. בעקבות זאת, ב-2010 חתמו בני הזוג והחברה על מסמך בן שתי שורות, שבו אושר שהדירה לא כוללת חדר על הגג (המסמך נחתם לפני שניתנה ההחלטה הרשמית מפי הוועדה).

בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בתל אביב טענו בני הזוג שחברת הבנייה הטעתה אותם במידע שנמסר להם, ולפיו לא ניתן היה לבנות חדר על הגג. עוד נטען כי בהסכמה המאוחרת מ-2010 הובטחה להם דירה בגודל שעליו הוסכם מלכתחילה – 126 מ"ר. בית המשפט דחה את התביעה בנימוק שבני הזוג קיבלו דירה שערכה גבוה בהרבה מזו שנתנו, מה גם שהסכימו למה שהוצע להם. בני הזוג לא התייאשו והגישו ערעור למחוזי.

השופט יונה אטדגי, הבהיר כי לפי תוכנית הבנייה המקורית שהוגשה לוועדה המקומית, גודל הדירה שהייתה צריכה להימסר למערערים הוא כ-126 מ"ר, מתוכם כ-87 מ"ר בקומה השישית ו-40 מ"ר שטח החדר שעל הגג. משכך, הוסיף, החברה הטעתה אותם כשטענה בפניהם שהוועדה המקומית שללה לחלוטין אפשרות להקמת חדר על הגג, ולכל הפחות בכך שלא גילתה להם את האופציה המאפשרת הקמת חדר על הגג.

"אם המערערים היו יודעים על קיומה של אופציה זו, יכולים היו, לכל הפחות, לשקול אם ברצונם לבטל את ההסכם, לבקש לאוכפו על המשיבה או להתקשר התקשרות אחרת", כתב בפסק הדין. "האפשרות לשקול בין הדרכים השונות נשללה מהם, כשהוצגה להם אופציה אחת בלבד".

לאחר מכן השופט דן בכמה אפשרויות לפתרון, ולבסוף קבע כי הפיצוי הראוי בנסיבות שנוצרו הוא בגין הפרש שטח הדירה בקומה השישית – ללא שטח החדר שעל הגג (87 מ"ר), לבין הפרש שטח הדירה שנמסרה להם (74 מ"ר). בנוסף נקבע כי המערערים זכאים להחזר סכום הפיקדון שהועבר למשיבה בסך כ-142 אלף שקל.

בתוך כך השופט הבהיר כי השאלה האם בני הזוג קיבלו דירה שערכה גבוה מהדירה הישנה שהייתה להם אינה רלוונטית. בהקשר זה הוא ציין כי "משנחתם ההסכם, שני הצדדים מחויבים לפעול לפיו, ללא קשר לשאלה מי מהם מרוויח יותר או מרוויח פחות מהעסקה שנעשתה".

סגנית הנשיא, השופטת יהודית שבח, והשופט שאול שוחט, הצטרפו לפסק הדין. הערעור התקבל והחברה חויבה לשלם לבני הזוג כ-270 אלף שקל וכן שכר טרחת בסך 50 אלף שקל.