כך הזניחה מערכת הביטחון את הטיפול באיום המנהרות

אנשי הזרוע הצבאית של חמאס במנהרה(צילום: רויטרס)

רק בסוף שנת 2013, מצא מבקר המדינה, לאחר שנחשפו בתוך כשנה שלוש מנהרות התקפיות בשטחנו, הגביר אמ"ן משמעותית את ההתמודדות שלו עם איום המנהרות, וזאת על אף שמנהרות אלה החלו להיחפר שנים רבות קודם לכן, וחומרת האיום הייתה ידועה, דבר שהביא להצלחה מודיעינית חלקית. כמו כן, משנת 2012 ועד למבצע "צוק איתן", ככלל, לא נעשה מאמץ מודיעיני איסופי ומחקרי מספק כנגד המנהרות ההגנתיות ברצועה, דבר שהביא לפערי מידע משמעותיים לכוחות שפעלו שם במהלך המבצע בקיץ 2014.

המבקר מצביע על חוסר שיתוף פעולה בין שב"כ לאמ"ן. גם שב"כ השקיע מאמץ מודיעיני רב בהתמודדות עם איום המנהרות ההתקפיות, כתב מבקר המדינה, אולם הוא הגביר את מאמציו בנושא, והחל לפעול בצורה כוללת ומתואמת רק משנת 2013, אף על פי שהיה בידיו מידע על היקף ועוצמת האיום זמן רב קודם לכן, ובדגשיו של ראש השב"כ למרחב דרום, הדבר הופיע לראשונה רק בשנת 2014. "כמו כן, לא פעל השב"כ לשילוב האיום במובנו הרחב כאמור בצי"ח הלאומי עד לשנת 2015". 

הן לאמ"ן והן לשב"כ היו "פערי מודיעין משמעותיים" במידע המודיעיני שהעבירו לכוחות ביחס למנהרות ברצועה, כותב המבקר, במיוחד ביחס למנהרות ההגנתיות של חמאס. "היעדרו של כלל המידע המודיעיני האמור הקשה על הכוחות המתמרנים להשיג את אחד היעדים המרכזיים של מבצע 'צוק איתן' - השמדה ונטרול כלל המנהרות ההתקפיות, והאריך את הזמן שנדרש להם לעשות זאת".

מפת הדרכים נותרה על הנייר

גם הדרג המדיני לא חף מביקורת בדו"ח זה. המבקר כתב כי על הדרג המדיני - ראש הממשלה ושר הביטחון - ועל הרמטכ"ל, מוטלת האחריות להכוונה של גיבוש הצי"ח הלאומי, לפיקוח ולבקרה עליו. "מצב הדברים המתואר בדו"ח זה, שלפיו מחד גיסא, הולך ומתפתח איום אסטרטגי, שמוגדר על ידיהם ככזה, ומאידך גיסא, איום זה אינו מוכנס לצי"ח הלאומי על ידי אף לא אחד מראשי קהילת המודיעין, ואף אינו מוסף לצי"ח על ידי אף לא אחד מהגורמים הנוספים המעורבים בתהליך, וכך הדבר מאושר על ידיהם ולבסוף גם על ידי ראש הממשלה במשך שנים - הוא תהליך לקוי, המחייב בדק בית מעמיק על ידי כלל הגורמים הנוגעים בדבר, לגבי אופן קביעת הצי"ח הלאומי המשפיע מהותית על מאמצי המודיעין כמענה לאיומים השונים", כתב המבקר.

היו אומנם תוכניות בנושא, אולם רובן נשארו על הנייר. המבקר העיר כי כבר בשנת 2008 פרסם אגף התכנון בצה"ל מפת דרכים ללחימה במנהרות. בפועל, למרות חשיבותה הרבה של מפת הדרכים ולמרות איום המנהרות, שהיו אמורים להיות מקודמים לפי מפת הדרכים ללחימה בתת"ק (תת-קרקעי) ומתוקף אחריות האגפים, הזרועות והפיקודים הרלוונטיים, קודמו במידה מעטה או לא קודמו כלל. אגף התכנון לא קיים בקרה ומעקב על מימושה של מפת הדרכים ולמעשה נותרה מפת הדרכים הזו כ"אבן שאין לה הופכין", כתב המבקר.

אותה תוכנית של אגף התכנון לא השיגה את מטרתה ולא הביאה לקידום הטיפול הבין-זרועי בבניין הכוח בתחום ההתמודדות עם איום המנהרות. המבקר מעיר כי היעדרה של תפיסה מבצעית מטכ"לית בנושא איום המנהרות – איום שהוגדר כאסטרטגי פעמים רבות מאז שנת 2008 על-ידי גורמים רבים בדרג המדיני והצבאי, לרבות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל – הוא ליקוי בסיסי מתמשך שפגע ביכולת לשלבה בתורות הרב-זרועיות, הזרועיות והחיליות הרלוונטיות להתמודות עם איום המנהרות.

אמ"ן, כך נכתב, לא פיקח על איסוף מודיעין בפיקוד הדרום בנוגע למנהרות "הגנתיות" של חמאס. גם קביעתו של ראש חטיבת המחקר באמ"ן בראשית שנת 2013 כי איום המנהרות הוא "אתגר מודיעיני משמעותי" המצוי בתחום של "'עיוורון' יחסי במטכ"ל", וכי "תוחלת הנזק הגבוהה מחייבת עיסוק משמעותי יותר בו בחטיבת המחקר", לא קיבלה מענה הלכה למעשה, משום שחטיבת המחקר המשיכה להישען על מחקר המנהרות של אוגדת עזה ופיקוד דרום.

חיל האוויר בלי כלים

בסיכום מציין המבקר כי למרות העיסוק באיום המנהרות מאז מבצע "עופרת יצוקה", למרות הידע והניסיון שנצבר בנוגע לקיומן של המנהרות ההתקפיות החודרות לשטחנו והמנהרות ההגנתיות ברצועת עזה, ולמרות הסבירות הגבוהה לסבב לחימה נוסף בתוך הרצועה, לא היה בידי הכוחות הלוחמים, שנתנו מענה בעיקר להגנה ולביטחון השוטף, מענה התקפי למצב שבו יידרשו לתמרן בשטח לחימה רווי מנהרות ברצועת עזה במקרה של לחימה ולהתמודד איתן.

לזרועות צה"ל לא היו תפיסות מוגדרות להתמודד עם מנהרות. פיקוד הדרום לא הכין תוכנית מבצעית להתמודדות עם המנהרות "ולא נמצא כי אגף המבצעים יזם תוכנית שכזאת". כמו כן, נכתב על כך שבזרוע היבשה ניכר חוסר בציוד, הכשרה ואימונים, וחיל האוויר מצא עצמו עם יכולת התמודדות מצומצמת ביותר, כשחסרים לו ידע, מודיעין, תוכניות מבצעיות מתאימות, כשירויות ויכולות רלוונטיות.

הדברים ניכרו באלתור של לוחמי ההנדסה שמתואר בדו"ח. עד ליולי 2014 - באמצע המלחמה - "במקרים שבהם נדרשו כוחות הנדסה להשמיד מנהרות התקפיות כדוגמת הקיימות ברצועת עזה, הם עשו זאת תוך גיבוש טכניקה אד-הוק לאותו מבצע השמדה, או בהסתמכות על טכניקות ישנות שפותחו למנהרות ההברחה של ציר 'פילדלפי' בשנת 2006. טכניקות אלה לא התאימו לצרכים ההתקפיים שנדרשו במבצע 'צוק איתן'".

האיום נותר

גם בתחום ההתמודדות במישור הטכנולוגי עם איום המנהרות נמצאו ליקויים. המבקר כתב כי תגובת מערכת הביטחון להתפתחות איום המנהרות ברצועת עזה ולבנון הייתה חסרה ואיטית ולא צלחה במבחן התוצאה. מראשית שנות ה-2000 ועד לשנת 2010, התמודדו גופי המחקר והפיתוח, בהם מפא"ת במשרד הביטחון, עם האיום באופן צר, ללא בניית ידע מספק, אתרי ניסויים, יכולות סימולציה רלוונטיים ועוד, תוך שימת דגש בעיקר על יכולת הגילוי והאיתור, ועל מערכת מרכזית אחת לגילוי מנהרות.

לאחר כישלונה של מערכת זו, הוסיף המבקר, משנת 2010 ועד למבצע "צוק איתן" החלו גופי המחקר והפיתוח בצה"ל ובמשרד הביטחון לפתח מענה רחב ועמוק יותר לאיום, אך בקצב שלא תאם את התפתחות האיום ואת הצורך המבצעי, וכן תוך מתן קשב מועט, אם בכלל, לתחומים מרכזיים בהתמודדות, כגון תחום המיפוי, ההשמדה והאמל"ח הטקטי לכוחות המתמרנים.

הדו"ח מוצא כי עדיין מותרו מנהרות התקפיות החודרות לשטח ישראל(צילום: דובר צה"ל)

אחרי מבצע "צוק איתן" נערך בצה"ל תחקיר ממנו עלה כי העמידה במשימת ההשמדה של המנהרות הייתה חלקית וכי נותרו מנהרות התקפיות החודרות לשטחנו. עוד עולה מהתחקיר כי השימוש הנרחב והיעיל שעשו המחבלים הפלסטינים במנהרות הלחימה במערכי ההגנה שלו הפתיעו את צה"ל, וחידדו את ההבנה שמדובר במרכיב שיאפיין את המערכות הבאות ביתר שאת. הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט אמר בדצמבר 2015 כי איום התת"ק (תת קרקעי) הוא החמור ביותר בטווח הקרוב.

התחילו לבנות גדר, והפסיקו

המבקר עוסק גם בתקציב הביטחון ליישובים בעוטף עזה. "בשנים שלפני מבצע 'צוק איתן' שחק משרד הביטחון את תקציב האחזקה של מרכיבי הביטחון באופן משמעותי, ואת תקציב ההתעצמות בהם שחק עד שהגיע לאפס בשנים 2013 ו-2014", כתב שפירא, "וזאת אף על פי שהצורך בהתעצמות במרכיבים אלה ובאחזקת הקיימים, הן ביישובים בעוטף עזה והן בשאר היישובים הזכאים למרכיבים אלה, הלך וגבר עם השנים". בכך היה כדי "לפגוע בצורך לתת מענה הגנתי ראשוני ליישובי עוטף עזה כנגד המחבלים שיחדרו לשטחנו באמצעות המנהרות".

שורת מהלכים, מציין המבקר "ערערו את תחושת הביטחון" של התושבים - ביטול האבטחה באמצעות חיילי הגנת היישובים; הוצאת מוצבי צה"ל מיישובים; הפסקת המימון של אימון כיתות כוננות באמצעות ימי מילואים; שינוי בהגדרות השכר של חלק מרכזי הביטחון השוטף-צבאי (רבש"צים); ואימונים לא מספקים לרבש"צים ולכיתות הכוננות.

"תחושת הביטחון של תושבי העוטף נפגעה לאחר המבצע"(צילום: עידו ארז)

אחרי המבצע, ועקב ההתקפות ממנהרות, "עוד יותר", וכדי לטפל בכך הוקצו תקציבים - אבל הם הועברו רק בחלקם ותוכניות לא הושלמו. "בביקורת התברר כי בנובמבר 2014 היו חסרים ליישובי עוטף עזה כ-120-100 מיליון שקל כדי להביאם ל'רמה סבירה' מול הצורך. הדבר עלה באופן בולט בפגישות שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה עם ראשי מועצות בעוטף עזה בנובמבר 2014, אשר ציינו כי התנהלות זאת של משרד הביטחון הביאה לכך שבאותה תקופה בכמה יישובים אף נעצרה באמצע בנייתה של גדר חדשה ליישוב, וכי התנהלות זאת החריפה את הפגיעה בתחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה ופגעה באמונם במערכת הביטחון".

משרד הביטחון: "כל כיוון טכנולוגי נבחן, המענה שפותח משמעותי"

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדו"ח שעסק בנושא המנהרות: "מפא"ת במשרד הביטחון הובילה, פיתחה והכניסה לשימוש, לאורך השנים, יכולות טכנולוגיות, אשר סיפקו ומספקות כיום מענה משמעותי בכל מעגלי ההתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, מענה שכמוהו לא פותח על ידי אף מדינה בעולם.

אמצעי הלחימה והמענים הטכנולוגיים, המשמשים כיום את כוחות צה''ל בהתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, הינם תוצרי מאמץ המחקר והפיתוח שבוצעו במפא''ת. הישגים אלה הינם תוצר של השקעה, לאורך שנים רבות, שבהן פותחה תשתית טכנולוגית פורצת דרך.

מפא''ת תיעדפה את הנושא באופן משמעותי, ביחס לנושאי מו''פ אחרים, בהיבטי כ''א ותקציב. במסגרת זו הונבטו תהליכי מחקר רבים, הוקמו מוקדי מחקר אקדמאיים ואתרי תשתית לניסויים, במטרה לקדם תהליכי מו''פ מהר ככל שניתן וליצור הלכה למעשה יכולות טכנולוגיות להתמודדות עם איום המנהרות. כחלק ממדיניות מפא"ת ומשרד הביטחון לבחון כל כיוון טכנולוגי רלוונטי בתחום ההתמודדות עם אתגרי המנהרות, בחנה מפא''ת מאות הצעות שהגישו גורמים שונים מהארץ ומהעולם.

היקף המשאבים והישגי המו''פ הוצגו במהלך הביקורת למבקר המדינה, שראה לנכון להביע את הערכתו ולציין כי ''משרד מבקר המדינה מודע למאמץ הרב ולעבודה הקשה שמשקיעים גורמי המו''פ השונים והגורמים המבצעיים, בהתמודדות עם איום המנהרות בתחום הטכנולוגי'".

מצה"ל נמסר: "צה"ל קיבל את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראייה, במבחן התוצאה, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן.

"בתחום בניין הכוח השקיע צה"ל מאמצים גדולים באימונים ובטכנולוגיה כדי לצייד את הכוחות באמצעים הטובים ביותר הקיימים. נדגיש כי אין אמצעי או פתרון טכנולוגי שלא נבחן בידי צה"ל במסגרת ההכנות להתמודדות עם המנהרות.

"צה"ל מקיים הערכת מצב שוטפת שעל בסיסה מושקעים משאבים ומאמצים תוך הסתכלות כוללת על מכלול האיומים וניהול סיכונים מושכל. יודגש כי נושא תת הקרקע מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדו"ח, כחלק מתוכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות.

"בין היתר הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום, בהגדרת האיום ותרחיש הייחוס ובכתיבת תפיסה מטכ"לית בנושא. הדו"ח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים אשר היו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום גם בימים אלו לצד איום המנהרות אשר לא ירד ממפת האיומים של מדינת ישראל. צה"ל נושא באחריות על ביטחון מדינת ישראל ובמומחיות הנדרשת לשם מימוש אחריות זו וימשיך לעמוד במשימה זו על כל ההשלכות הנגזרות ממנה".