גם היום: מנהרות חודרות מעזה בשטח ישראל

מנהרת חמאס. האיום עדיין קיים(צילום: רויטרס)

במקביל חמאס חזר לחפור ביתר שאת, אך הפתרון הטכנולוגי שעליו הכריזו אשתקד בצמרת מערכת הביטחון בהשקעה של מיליארדים, נתקל בעיכובים בין זרועות הצבא לבין עצמן ובין הגורמים המקבילים במשרד הביטחון. במלחמה הבאה, העיכוב בהפעלת המערכת לאיתור וטיפול במנהרות שהחלה חלקית להיפרס אשתקד, עלול להתגלות שוב בעוכריו של צה"ל וברווח נקי של שנת חפירות לחמאס.

על פי דו"ח המבקר, רק בסוף מרס 2015, באיחור של שנה, החלה פריסת המערכת בגבול הרצועה, שנוגעת לאחד משני הפרויקטים הטכנולוגיים שפותחו נגד המנהרות, בתום מאמצים של מערכת הביטחון שנמשכו 17 שנים. אלא שמחלוקת לגבי בשלות המערכת בין אנשי מחלקת פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון למפקד פיקוד דרום הקודם אלוף סמי תורג'מן, שהטיל ספק ביכולת המערכת, מנעה מהפיקוד למצות את השימוש במערכת מוקדם מהנעשה בפועל, כך לפי המבקר.

מחלוקת ואי מימוש ההוראות נרשמה גם בין האלוף תורג'מן למפקדיו – הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט וסגנו אלוף יאיר גולן. לטענת המבקר, ביולי 2015, שנה אחרי צוק איתן, תורג'מן הנחה את כוחותיו לפרוס רק בחלק מהגבול את המערכת נגד המנהרות (שכוללת שני פרויקטים), אף שהרמטכ"ל וסגנו הורו על פריסתה באורך כפול. אלוף גולן העיר על כך לאלוף תורג'מן והורה לו להמשיך במימוש הפריסה בתיאום עם זרוע היבשה ומשרד הביטחון.

התוצאה בפועל – המערכת נפרסה לפי גישת פיקוד הדרום בקטעים נבחרים בלבד, בניגוד למתווה של הרמטכ"ל. "נוצרה אי בהירות שביטאה את ריבוי הרעיונות והטכנולוגיות שהקשו על יישום ומיקוד הפתרונות", כתב המבקר, "זו תופעה שעליה הצביע ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים (אלוף אהרון חליווה) באפריל 2015".

פארסה בצמרת צה"ל

באמצע 2015 הנחה נתניהו לבחון את קיצור לוחות הזמנים, וזה תורגם להנחיית זירוז מצד איזנקוט. גם לאחר הנחיה זו התעכבו בפיקוד בביצוע בשטח, ומנהלי החברה האזרחית שביצעו את הפרויקט הזהירו בספטמבר 2015 את משרד הביטחון כי העיכובים הללו יגרמו לדחיית הפרויקט בחודשים נוספים: "היו החלטות ברורות שסיכם סגן הרמטכ"ל, אך החיים בשטח שונים לפעמים", כתב ראש מפא"ת דאז.

המבקר כתב: "הפיקוח והבקרה של הרמטכ"ל וסגנו על מימוש הנחיותיהם לפרוס את המערכת היוו ליקוי. האלוף גולן העיר על כך לפיקוד הדרום גם בדצמבר 2015, אך העיכובים נמשכו גם לאחר מכן". הרמטכ"ל הודה בתגובתו למבקר: "למרות שהוגדרו תאריכי יעד שונים טרם הושג היעד ולא עמדנו במשימה. כעת נדרש לבחון כיצד ממשיכים מהנקודה בה הגענו, לצמצם פערים ולשכלל שיטות פעולה".

המתווה שהציג יושם באופן חלקי בשל חילוקי דעות. הרמטכ"ל איזנקוט(צילום: דובר צה''ל)

הפארסה נמשכה בעימות בין סגן הרמטכ"ל לפיקוד הדרום בדיון שנערך בסוף 2015, אז הצביע האלוף גולן על "חוסר החלטיות בנוגע להמשך הפרויקט. סוכם שפריסת המערכת תימשך ברצף כפי שנקבע, אולם בפועל דעת הפיקוד השתנתה מספר פעמים ללא קבלת אישור סגן הרמטכ"ל". הסוף לפרשה הגיע בינואר אשתקד, בהחלטה חריגה של גולן לגבש "אמנה בין זרוע היבשה לפיקוד הדרום למימוש הפרויקט. על האמנה יחתמו מפקדי הזרועות (האלופים אייל זמיר וגיא צור) וסגן הרמטכ"ל כצד שלישי. האמנה תחייב את הצדדים וחריגה ממה תינתן רק מצורך מבצעי מובהק ובאישור אלוף גולן". המבקר הגדיר את הצורך באמנה כ"ביטוי לחולשה המתמשכת ביישום פריסת המערכת".

במחצית הראשונה של 2016 המערכת נפרסה חלקית, ורק לאחרונה הוחלט לפרוס אותה לכל אורך גבול הרצועה. לא צוין בדוח כמה מנהרות ולאיזה אורך חפר חמאס בשנת הוויכוחים והעיכובים על מימוש פריסת המערכת – 2015. חרף שורת לקחים שצה"ל הפיק בנוגע ללחימה עצמה נגד התווך התת קרקעי מאז צוק איתן, שכללו בין היתר אימוני היחידות והגדודים בצבא נגד המנהרות ורכישת אמצעים ייעודיים עבורן, המבקר טוען כי עדיין צה"ל לא ריכז ושכלל באופן אפקטיבי ומיטבי ברמות הגבוהות את דרכי ההתמודדות עם המנהרות.

בשבוע שעבר אמר הרמטכ"ל איזנקוט בוועדת חוץ וביטחון בכנסת כי המאמץ במענה לסוגיית תת הקרקע ממשיך כל העת מאז אוקטובר 2013, והשנה הושקעו בנושא 2.4 מיליארד שקל. בכל מקרה, חזית עזה נמצאת בראש סדר העדיפויות של צה"ל לשנה הנוכחית, אמר איזנקוט.

לזכותו של צה"ל ייאמר שהפתרונות למנהרות של חמאס אינם רק טכנולוגיים. צה"ל שינה בשנה האחרונה את תפיסתו המבצעית בכל הקשור לתקיפות תגובה על שיגור רקטות מהרצועה, והנחית עשרות טונות של פצצות מהאוויר על נכסים אסטרטגיים של חמאס, כולל בחודשים האחרונים. מבחן התוצאה של תקיפות אלה יגיע רק בחודשים הבאים, אם בכלל – או במערכה הבאה.

מנהרות בצפון

המבקר מקדיש פסקאות בודדות בדו"ח לאיום המנהרות גם בזירה הצפונית. גולן צוטט בדבריו מתוך דיון שעסק בנושא: "איני מתכוון לחזור על ההתנהלות הלקויה בה טיפל צה"ל באיום המנהרות בדרום עד לצוק איתן".

לפי בכירים בצה"ל, בשנים האחרונות לא ידוע לצבא על מנהרות חודרות לישראל שחיזבאללה חפר, מודיעינית ומעשית, משתי סיבות: הקושי לחפור באדמה ההררית שבגליל וחוסר הצורך המבצעי מבחינתו, בשל הסבך במרחבי הגבול, ששימש בעבר וישמש בעתיד לפעילי חיזבאללה ציר נסתר לחדור לישראל. איום המנהרות בדרום לבנון יפגוש את הכוחות בלחימה עצמה, במערך תת-קרקעי בכפרים ובסביבתם, שאותו חיזבאללה העצים בשנים האחרונות. בעקבות צוק איתן, ציין המבקר, חלה התקדמות בהכנות פיקוד הצפון לאיום התת קרקעי בגזרתו, יחד עם משרד הביטחון.

תגובת צה"ל: איום אחד מתוך איומים רבים

מצה"ל נמסר: "צה"ל קיבל את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראייה, במבחן התוצאה, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן.

"בתחום בניין הכוח השקיע צה"ל מאמצים גדולים באימונים ובטכנולוגיה כדי לצייד את הכוחות באמצעים הטובים ביותר הקיימים. נדגיש כי אין אמצעי או פתרון טכנולוגי שלא נבחן בידי צה"ל במסגרת ההכנות להתמודדות עם המנהרות.

"צה"ל מקיים הערכת מצב שוטפת שעל בסיסה מושקעים משאבים ומאמצים תוך הסתכלות כוללת על מכלול האיומים וניהול סיכונים מושכל. יודגש כי נושא תת הקרקע מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדו"ח, כחלק מתוכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות.

"בין היתר הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום, בהגדרת האיום ותרחיש הייחוס ובכתיבת תפיסה מטכ"לית בנושא. הדו"ח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים אשר היו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום גם בימים אלו לצד איום המנהרות אשר לא ירד ממפת האיומים של מדינת ישראל. צה"ל נושא באחריות על ביטחון מדינת ישראל ובמומחיות הנדרשת לשם מימוש אחריות זו וימשיך לעמוד במשימה זו על כל ההשלכות הנגזרות ממנה".