התושבים נדחו: תוגבל הבנייה במתחם אסותא בת"א

דיירים בין הרחובות אבן גבירול, ארבע ארצות, ארלוזורוב וז'בוטינסקי רצו לנצל את הזכויות שמעניקה תמ"א 38. אבל ביהמ"ש קבע: זה יכביד על התשתיות

עו"ד זיו לוטןפורסם: 15.03.17 , 19:34

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה עתירה שהגישו תושבים במתחם אסותא בצפון-מרכז העיר, וקבע שלא ניתן יהיה לנצל את מלוא זכויות הבנייה שניתנות על פי תמ"א 38, משום שהדבר יכביד על התשתיות באזור. בכך אישרה השופטת צילה צפת את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

"עמותת תושבי מתחם אסותא" מייצגת בעלי נכסים בין הרחובות ז'בוטינסקי בצפון, ארלוזורוב בדרום, ארבע ארצות במערב ואבן גבירול במזרח. לפני כשנה היא הגישה עתירה נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בנוגע לרובע 3 (שהמתחם הוא חלק ממנו) שלא ניתן יהיה לנצל את מלוא זכויות הבנייה שניתנות בדרך כלל לפי תמ"א 38, ומספר הקומות המרבי לא יעלה על שש קומות.

עתירה

תושבי שיכון דן נדחו: תמ"א 38 תימשך בת"א

עו"ד אילן גלזר

קבוצת תושבים עתרו נגד הקמת בית מגורים בן 4 קומות ברחוב רומנלי, בטענה שהוא ישנה את הצביון של השכונה. בית המשפט חשב אחרת

תושבי שיכון דן נדחו: תמ"א 38 תימשך בת"א

העמותה טענה שב-2003 מחצית מרובע 3 הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית של "העיר הלבנה". אלא שלדבריה, המתחם נמצא מחוץ לאזור ההכרזה ולא הייתה הצדקה להחיל עליו את המגבלות.

לטענתה, ההגבלה פוגעת בזכויות הקנייניות של בעלי הנכסים במתחם בכך שהיא גורעת מהזכויות השגרתיות הניתנות למבנים המבצעים חיזוק לפי תמ"א 38, ולא מאפשרת את מיגון הבתים הקיימים. העותרת הדגישה שההחלטה מונעת התחדשות עירונית משמעותית באזור שכן המגבלה הופכת את הפרויקט ללא כדאי כלכלית.

אבל השופטת צילה צפת לא השתכנעה וציינה שהחלטת מוסדות התכנון לתת משקל גבוה לשימור האזור היא סבירה. לדבריה, אף שהמתחם נמצא מחוץ להכרזה, הוא דומה לו ומהווה את "טבורה ההיסטורי" של העיר.

היא גם קיבלה את טענת ועדות התכנון שלפיה תשתיות הרובע אינן ערוכות לתמוך באוכלוסייה שתתווסף אם תותר בנייה גבוהה יותר, וציינה שמדובר בשיקול תכנוני מובהק המצוי באחריותן.

נקבע שהתוצאה שאליה הגיעו מוסדות התכנון מאזנת מחד בין הצורך בהתחדשות עירונית ויישום תמ"א 38 ברובע 3, לבין השיקולים התכנוניים והרצון לשמור על אופי השכונה ומרקמה מאידך.

בתוך כך הבהירה השופטת צפת שאמנם תמ"א 38 מעניקה תמריצים כלכליים כדי לעודד את חיזוק הבניינים ומיגונם מפני רעידות אדמה, אבל התמריצים הללו אינם חזות הכול, ועל מוסדות התכנון לא חלה חובה להעניק בכל מקרה את סל הזכויות המרבי.

"לא מן הנמנע שיהיו מקרים שבהם שיקולים תכנוניים אחרים יכתיבו בחירה בחלופת של תוספת על מבנה קיים על פני הריסה ובנייה מחדש", כתבה השופטת צפת בפסק הדין והוסיפה שמדובר באחד מאזורי הנדל"ן היקרים בארץ, ולכן סביר להניח שלמרות המגבלה בזכויות הבנייה, עדיין תהיה כדאיות כלכלית בביצוע החיזוק.