שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תושבי שיכון דן נדחו: תמ"א 38 תימשך בת"א
    קבוצת תושבים עתרו נגד הקמת בית מגורים בן 4 קומות ברחוב רומנלי, בטענה שהוא ישנה את הצביון של השכונה. בית המשפט חשב אחרת
    בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה לאחרונה עתירה שהגישו שכנים מרחוב רומנלי בשיכון דן בעיר, נגד יישום פרויקט תמ"א 38 והקמת בניין מגורים בן 4 קומות, בניגוד לאופי השכונה. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קבעה כי חרף רצונם של הדיירים לשמור על צביון הבתים הפרטיים בשכונה, ההתחדשות העירונית לא תיעצר.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    ראשית הפרשה בבית פרטי ברחוב, שנמכר ולבעליו החדשים ניתן היתר להריסתו ולהקמת בניין חדש בן ארבע קומות ושבע יחידות דיור. שלושה מתושבי הרחוב עתרו באפריל 2015 לבית המשפט לאחר שנדחה ערר שהגישו לוועדה המקומית ולוועדת הערר. בעקבות בקשת העותרים הסכים בית המשפט לעכב את היתר הבנייה עד להכרעה בעתירה.

     

    השכנים טענו שבניין בן ארבע קומות בשכונה שבה ניתן לבנות לכל היותר שתי קומות ישנה באופן מהותי את אופי האזור. הם הביעו חשש מצבירת תאוצה של פרויקטים דומים, שתביא לפגיעה באיכות חייהם בשל עומס בלתי סביר על התשתיות, שנועדו במקור לשכונה עם בתים צמודי קרקע וכבישי גישה צרים. כמו כן טענו העותרים כי מתן היתר הבנייה יוריד את ערך הנכסים שלהם.

     

    המשיבים לעתירה היו רוכשי הנכס, הוועדה המקומית ו-ועדת הערר. הם טענו שהחלטותיהם מתבססות על מסמך מדיניות של הוועדה המקומית הנוגעת למימוש תמ"א 38 בכל תחום תל אביב-יפו, שמן הסתם גם הביאה בחשבון את נושא העומסים על התשתיות.

     

    השופטת אגמון-גונן דחתה את העתירה של השכנים וקבעה שוועדת הערר הפעילה שיקול דעת כדין כשהתבססה על המדיניות הקיימת של הוועדה המקומית. בגיבוש המדיניות האמורה נלקחו בחשבון כל השיקולים עליהם יש לשים את הדעת, בהם מגמות של ציפוף והתחדשות עירונית ליד התחשבות בעקרונות שימור, קיימות וסביבה, והצורך בחיזוק של מבנים מרעידות אדמה ליד זכויות התושבים ואיכות חייהם.

     

    לדעתה, למתן ההיתר יש גם השפעה גם על הפן החברתי: אם היתר הבנייה יבוטל עולה החשש כי תושבי שכונות חזקות, כמו שיכון דן, יעשו שימוש בכוח שלהם כדי למנוע את ההתחדשות העירונית בשכונותיהם. כך, שרק השכונות שלהם יישארו ירוקות יותר וצפופות פחות, וימנעו מאוכלוסיות מגוונות שיכולות להרשות לעצמן לקנות רק דירות קטנות בבית משותף, לרכוש בית באזוריהן.

     

    מתן כוח יתר לשכונות בשל מעמד האוכלוסייה המתגוררת בהן אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות השוויון של מדינה דמוקרטית, כתבה השופטת בפסק הדין. היא הוסיפה כי מן הסתם נעים יותר לחיות בשכונה ירוקה ולא צפופה, אולם עיר מתפתחת כמו תל אביב אינה מאפשרת זאת. לכן יש לוודא כי המגמות העירוניות, לפי חזון "ניו יורק הארצישראלית", יחולו בכל העיר, ולא רק בחלקים ממנה.

     

    גם לנושא התשתיות התייחסה השופטת והסבירה שגם אם ימומשו מלוא זכויות הבנייה בשכונה, הדבר ייעשה בהדרגה ולאורך זמן, כך שהרשות המקומית תוכל לפתח בהדרגה את התשתיות, בהן פיתוח תכניות להסעת המונים, תחבורה ציבורית, ומעבר לתנועה ירוקה.

     

    לפיכך היא ביטלה את צו הביניים שעיכב את היתר הבנייה, וחייבה את השכנים בהוצאות המשפט של הוועדות בסך 30 אלף שקל, ושל היזמים בסך 70 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרים: עו"ד ענת לוי, עו"ד אפרת רוגל
    • ב"כ המשיבים: עו"ד תמר עיני ורדון, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), עו"ד לירון שחר, עו"ד ענת בירן, עו"ד גליה בן שוהם
    • עו"ד אילן גלזר עוסק בתמ"א 38, פינוי-בינוי, קבוצות רכישה ונדל"ן
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים