צוואה בוטלה: "האב היה כשיר רק אם אירע נס"
בן 87 הלך לעולמו ובתו הגישה מסמך שבו נקבע כי תקבל את רוב הרכוש. אבל ביהמ"ש קיבל את טענת אחיה על מצבו של האב עקב אירוע מוחי
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הורה לאחרונה לבטל צוואה
שהותיר אב לארבעה שהלך לעולמו בגיל 87, ובה השאיר את רוב רכושו לבתו. השופטת הילה גורביץ שינפלד קבעה שהמנוח, שעבר אירוע מוחי קשה זמן מה לפני עריכת הצוואה, לא היה כשיר לערוך אותה.
האחים המתנגדים סיפרו שאביהם היה ניצול מחנות עבודה שעבר חיים קשים ואומללים. הם סיפרו שגדלו באווירת ניכור, עוני ואלימות, ומאוחר יותר האב לא היה בקשר משמעותי עם אף אחד מילדיו. הם טענו שהאב לא הבין את טיבה של הצוואה בשל מצבו בעת עריכתה, והוסיפו שהיא לא משקפת את רצונו האמיתי בשל מעורבות פסולה.
ב-2010, כחודש לאחר שהאב הלך לעולמו, הגישה בתו לרשם לענייני ירושה בקשה לצו קיום צוואה מ-2008, שבה הוריש לה חצי מביתו, ואת החצי השני עם יתר הרכוש חילק בינה לבין שלושת אחיה בחלקים שווים. אחד האחים תמך בבקשה אולם שני האחרים הגישו התנגדות והעניין הועבר להכרעת בית המשפט.
תביעה
צוואה נפסלה: המנוחה בקושי יכלה להחזיק עט
מערכת PsakDin
אישה ללא ילדים הורישה לכאורה את כל רכושה לשני אחיה ולאחיינה. אבל ביהמ"ש קיבל את עמדת בן זוגה וקבע: היא לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה
הם הפנו לכך שכשבעה שבועות לפני עריכת הצוואה עבר האב אירוע מוחי שני במספר, שהפך אותו ל"קליפה ריקה", מרותק למיטתו או לכיסא גלגלים, במצב פיזי ומנטלי ירוד. לטענתם, מאז ועד פטירתו, הוא נותק מאנשים למעט אחיהם (התובע 2) ועובד זר, והיה "כחומר ביד היוצר".
מנגד טענו האחות והאח שלא הוכח כי בזמן עריכת הצוואה האב היה בלתי כשיר לצוות. האח טען שמעורבותו בעריכת הצוואה, שהתבטאה בכך שהזמין עורך דין, אינה בגדר מעורבות פסולה שכן היא לא פגעה בשיקול דעתו של אביו.
לא ידע להבחין
אולם השופטת הילה גורביץ שינפלד השתכנעה שהוכח שהאב לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה בזמן עריכתה. היא התבססה על שלושה כללים: מודעות המצווה לכך שהוא עורך צוואה, ידיעה על היקף רכושו ועל זהות יורשיו, ומודעות לתוצאות של הוראות הצוואה.
שני דברים שכנעו את השופטת: הראשון, דעתה של מומחית רפואית מטעם בית המשפט שסברה שהמנוח לא היה כשיר אלא אם בזמן עריכת הצוואה אירע "נס". השני היה עדותה של אחות במוסד לביטוח לאומי, שבדקה את המנוח במסגרת "הערכת תלות" כחודש לפני שחתם על הצוואה, וציינה שהוא תשוש מאד ובקושי מתקשר.
חיזוקים למסקנתה מצאה השופטת גם בעדויות נוספות, ובהן עדות של אדם שהכיר את המנוח והעיד שאחרי האירוע המוחי הוא "השתנה לגמרי", קרא לאנשים בשמות אחרים, והיה "לגמרי לא בן אדם".
לנוכח עדות של עורך הדין שהיה מעורב בעריכת הצוואה, ציינה השופטת גורביץ שינפלד שייתכן שהמנוח לא ידע שמדובר בצוואה, וחשב שמדובר במסמכים למכירת ביתו. לפיכך ההתנגדות התקבלה והצוואה לא תקוים.
לפסק הדין המלא - לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ התובעת/המבקשת 1: עו"ד אוריאל שילה
ב"כ התובע/המבקש 2: עו"ד אורי שרם
ב"כ הנתבעים/המתנגדים: עו"ד שלומי אביטן
עו"ד אור עזריה עוסקת בדיני משפחה
הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
