שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בוטלה תוכנית לבניית 500 דירות ליד גן החיות התנכ"י
    התקבלה עתירת "תנו לחיות לחיות" נגד פרויקט נדל"ן בפאתי שכונת משואה בירושלים. השופט דראל הסכים שלא נבחנו ההשלכות על בעלי החיים
    בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה עתירה של עמותת "תנו לחיות לחיות" והורה לבטל תוכנית לבניית 500 דירות ליד גן החיות התנכ"י בעיר, משום שלא נבחנו השלכות הרעש, התאורה וזיהום האוויר על בעלי החיים.

     

    הוועדה לדיור לאומי – שהוקמה ב-2011 כדי לתת מענה למצוקת הדיור – החליטה באפריל 2016 לאשר בניית 493 יחידות דיור בפאתי שכונת משואה בירושלים. התכנית אושרה בגלגול קודם לפני כחמש שנים אך עתירות שהוגשו נגדה התקבלו והדיון הוחזר לוועדה כדי שתבחן את השלכותיה על בעלי החיים ומידת הפגיעה בהם בהיבטים של רעש, תאורה ואבק.

     

    לאחר שהדיון הוחזר אליה ב-2014, הגישה רשות מקרקעי ישראל (שיזמה את התכנית) לוועדה חוות דעת ממנהל גן החיות של לונדון שנתן כמה המלצות. העיקרית הייתה ביצוע ניטור מתמיד של השפעת הבנייה על בעלי החיים תוך מדידת הורמוני סטרס והפסקת הבנייה במידת הצורך. הוא המליץ בנוסף על הקמת קיר אקוסטי בין השכונה המתוכננת לבין גן החיות וכן על קבלת ייעוץ ממומחה תאורה בשאלת האפשרות לתכנן את השכונה כך שלא תופנה תאורה ישירה כלפי הגן. הוועדה החליטה לאמץ את חוות הדעת ולאשר את התוכנית בשנית תוך הוספת תיקונים ומגבלות מסוימות.

     

    בעתירה שהגישה עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד התוכנית המתוקנת היא טענה שהוועדה הסתמכה על חוות הדעת באופן עיוור מבלי לבצע בדיקה רצינית של ההשלכות על בעלי החיים הכלואים בגן. לטענתה, גם לאחר הפעלת כל המיגונים האקוסטיים, בעלי החיים יסבלו מתנאי רעש של מפעל תעשייה. כמו כן, הוועדה לא יישמה את המלצת המומחה לקבל ייעוץ תאורה ולנוכח מבנה השכונה ובנייתה כמבנים מדורגים על מדרון, לא ניתן יהיה בפועל לאכוף על התושבים את האיסור על שימוש בתאורה המופנית כלפי הגן.

     

    עוד לדבריה, גישת המומחה שלפיה "הכול ניתן לנטר ולפתור" בעייתית והופכת את התכנית לניסוי ענק ואת בעלי החיים בגן לחיות מעבדה.

     

    הוועדה ורמ"י ציינו שהתוכנית אושרה על סמך דיון מעמיק בחוות הדעת המקצועית, וההחלטה כוללת הוראות ברורות שיבטיחו הגנה מפני הרעש וכן מגבלות ותנאים למתן היתר בנייה ובהם התייעצות עם מומחה תאורה.

     

    שאלה מהותית

    השופט ארנון דראל בירך על השינויים שהכניסה הוועדה לתוכנית אך קבע שהמהלך אינו שלם שכן לא כל המלצותיו של המומחה יושמו בצורה מספקת. לדבריו, המומחה קבע חד משמעית שהפגיעה האפשרית בבעלי החיים מהתאורה במהלך הבנייה ובשלב האכלוס היא מהותית ולכן יש להתייעץ עם מומחה תאורה.

     

    לדברי השופט, מדובר בשאלה מרכזית שצריכה להיבחן עוד בשלב התכנוני. לפיכך, הוועדה עצמה הייתה צריכה לקבל חוות דעת של מומחה תאורה בטרם אישור התוכנית, על מנת לבחון אם בכלל ניתן לאזן בין הרצון לאפשר לתושבי השכונה העתידית אורח חיים תקין וסביר לבין הפגיעה בבעלי החיים.

     

    השופט גם מתח ביקורת על כך שהוועדה לא הסתייעה בחוות דעת אקוסטית לבחינה אם האמצעים שנקבעו בתוכנית להקטנת הרעש נותנים מענה לסיכונים הצפויים לבעלי החיים בהיבט זה.

     

    בנסיבות אלה קיבל השופט את העתירה וקבע שהתוכנית כפי שהיא מבוטלת ועל הוועדה לדון בה מחדש לאחר שיהיה בפניה מלוא המידע הנדרש. הוועדה לדיור לאומי ורמ"י חויבו בשכר טרחת עו"ד והוצאות של 30,000 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרים: עו"ד גלעד ברנע, עו"ד יוסי וולפסון
    • ב"כ המשיבות: עו"ד מורן בראון, עו"ד ענבל וילנר, עו"ד הדס יצחקי, עו"ד סטפני שילו
    • עו"ד עמרי ארז עוסק בחוקתי ומנהלי
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים