תתפלאו, הילד השלישי לא מגדל את עצמו

כשנולד הילד הראשון אנחנו קונים המון צעצועים חדשים, יושבים איתו שעות על פאזלים וכשהמוצץ נופל אנחנו מזדרזים לנקות ומרתיחים. עם הילד השני מסתפקים בזרם קל מתחת למים, ובשלישי? הוא כבר כנראה יקבל את המוצץ כמו שהוא. האם באמת ילד שלישי "מגדל את עצמו" כמו שהרבה הורים אוהבים לספר? החלטנו לבדוק את הסוגיה אחת ולתמיד.

"ילד שלישי לא מגדל את עצמו", טוענת רונית ש' דינצמן מרמת גן, אימא לשלושה ילדים (12, 16 ו-18.5). "הוא צריך חצי שנה הנקה מלאה, צריך אותה תשומת לב, סיפור לפני שינה שמיועד לגיל שלו וחיבוק. לפעמים דווקא הגדולים הם אלו שמוותרים. כשהוא היה קטן למשל ורצינו לבלות יחד בסרט אז הלכנו לסרט שמתאימים לגילו ולא הפוך. היינו צריכים להתחשב בקטן יותר.

"עם ילד שלישי ההורים צריכים לתמרן בין שלושה ולהתפצל אבל מסתדרים. אם למשל בבית ספר הייתה פעילות ביום שבעלי עובד, הייתי רצה מכיתה לכיתה".

רונית ש' דינצמן: "כל ילד צריך את הזמן שלו"(צילום: תמי פורת)

היו לך כוחות לגדל את הקטן?

"נעזרתי מעט באחים הגדולים משום שלא נראה לי הוגן להטיל עליהם את העזרה, בייחוד כשההפרש בינהם לא גדול במיוחד, כך שהגדולים היו עדין ילדים בעצמם. לא ויתרתי לעצמי, הייתי צעירה יותר והיו לי הרבה אנרגיות. עבורו הכול היה חדש ורציתי לבלות איתו בדרך שמעניינת אותו".

"אני לא מרגישה שאף אחד מגדל את הילד יותר מפיני בעלי וממני", אומרת מיכל שרגיל בן סירה מפתח תקווה, אימא לשלושה ילדים (שנה, 9 ו-21). "אין אף אחד שמחליף חיתול במקומנו ואף אחד גם לא קם במקומנו בלילה".

שרגיל בן סירה מחדדת: "יש משהו במרווחים הגדולים בין הילדים, אין תחרות ואין ריבים. אמנם הפסדנו שהם לא גדלו יחד, אבל נוצר קשר מדהים, שהתחרות היא לא רכיב בו. אלה היא תינוקת קטנטנה שזקוקה להמון תשומת לב, אבל היא לא תופסת את המקום של אחיה. פעם אחת הלכתי עם יהלי, בני האמצעי, לסרט. אלה הייתה במנשא עליי לאורך הסרט, זה איפשר לי להיות לגמרי איתו. שאלתי אותו אם הוא מרגיש שהיא שולטת, אז הוא ענה שלא, שיש לנו מספיק זמן אליו. הוא לא צריך לחלוק איתה משחקים, כי זו פעילות שונה".

מיכל שרגיל בו סירה: "הילדה מקבלת הורים מנוסים ובטוחים יותר"(צילום: הילה לוצקי)

את מרגישה שונה בגידול של אלה?

"היא מקבלת אימא מנוסה ובטוחה יותר. לא פחות חרדה משום שאני חרדה בעיקר כשהם חולים. מההתחלה ידעתי מה נכון ולא נכון לי, אבל עם אלה, אני מצליחה להתמודד יותר עם הקולות וההערות מבחוץ, יש לי עמוד שדרה מגובש יותר. היא יכולה למשל ללבוש את הבגד שלבשה בלילה, אם הוא נקי. בחורף אם לא מזיעים והיא לא רוצה להתקלח אני לא בהיסטריה. במסיבת סיום בתינוקיה, היא הייתה היחידה שלא באה עם סרט לבן, הבן האמצעי שלי היה מגיע חגיגי יותר למסיבות הסיום. אני הרבה יותר זורמת".

שרגיל בן סירה מסכמת: "לגדל ילד זה דבר מקסים, מרגש ותובעני אבל הילדים לא גדלים לבד, גם לא השלישי, אני מרגישה שיש לנו יותר אנרגיה ולא פחות".

"ילד שלישי לא גדל לבד. זה המון עבודה, בדיוק כמו ילד ראשון ושני, אם לא יותר. הגדולים רוצים ודורשים תשומת לב והוא בדיוק כמוהם, רוצה ויודע לקבל", כך משתפת קרן דניאלי קאסנר מתל מונד, אימא לתאומות בנות 4 וחצי וילדה בת שנתיים וחצי.

רוצה להיות כמו האחיות שלה(צילום: קרן דניאלי - סטודיול'ה צילום)

"נעמי יודעת שהיא ילדה שלישית והיא רוצה להיות גדולה כמו האחיות שלה", מספרת דניאלי קאסנר. "היא מאוד עקשנית ועומדת על שלה, מחקה את האחיות שלה. הן למשל מלמדות את עצמן לקרוא ולכתוב והיא רוצה גם. נעמי מתעקשת לקבל את מה שהיא רוצה בזמן שהיא רוצה. יודעת לתמרן את כל הבית לרצונות שלה. אני זוכרת פעם אחת למשל, כשהאחיות שלה לבשו שמלה, זו הייתה תקופת גמילה ופחות נוח ללבוש שמלות. אבל היא לא ויתרה, לא הסכימה ללבוש חולצה ומכנסיים. הלכה לכביסה הנקייה ולקחה שמלה. היא גם רוצה הכול לבד: להתלבש לבד, לנעול נעליים, לא מוכנה שאעזור לה".

איך את מגיבה?

"הפסקתי להילחם איתה. אני מבינה שהיא מחפשת את המקום שלה ואני נותנת לה אותו. היא מקבלת המון פינוק ותשומת לב. אני משתדלת מאוד אחת לשבועיים-שלושה לבלות זמן רק איתה. מבלה איתה כשהגדולות בחוגים, מנצלת אותו לזמן איכות. בשבת בבוקר למשל, היא אוהבת לשכב עליי ולא נותנת לאף אחד להתקרב, עבורה זה עוד זמן איכות עם אימא. שלושתן משאבה של תשומת לב ונעמי קצת יותר אבל אני נותנת את המקסימום, מצליחה לתמרן בין שלושתן".

נעמי קרן מרמת גן מרגישה דווקא ההפך, והיא מסכימה עם המיתוס כי ילד שלישי גדל לבד. קרן גדלה כילדה שלישית וחוותה חוויה אחרת. "לא הייתה לי ילדות עשוקה ואין בי כעס כלפי ההורים שלי, אבל בחוויה האישית, כשהגיע תורי ההורים שלי מעט התעייפו. הייתה לי למשל הפרעת קשב שלא אובחנה. אחי הגדול אובחן ולקחו אותו לטיפולים, כך שזה לא נבע מחוסר מודעות לנושא".

נעמי קרן: "ככל שמחלקים יותר, כל ילד מקבל נתח קטן יותר"(צילום: אורן כהן)

איך זה משפיע עליך כאימא?

"לבת הזוג שלי ולי יש ילדה אחת. אם יהיה ילד שלישי, אוכל לתת לה שליש ממה שאני נותנת היום. כיום, אני יכולה להרשות לעצמי לקחת אותה להצגה, יש לי סבלנות וכוח. אני יכולה לתת לה הכול ולא רוצה להגיע למצב שלא נוכל לאפשר לה דברים כי אין אפשרות. זה חשבון פשוט - ככל שמחלקים יותר, כל ילד מקבל נתח קטן יותר והתחושה שלי שהקטנים מקבלים הכי פחות. ההורים לא עושים את זה בכוונה, טכנית, הם פשוט לא יכולים. למרות שאני חייבת לציין שמסביבי יש חברות עם 3-4 ילדים ואני רואה שכל הילדים מקבלים את מלוא תשומת הלב".

"לכאורה, במבחן המציאות כשמדיע הילד השלישי הורים מרגישים עמוסים יותר ויכולים להשקיע פחות זמן בכל ילד. מבחינת טכנית הם צריכים לפצל את המשאבים בין כמה ילדים", מסבירה ד"ר שמרית תלרז כהן, פסיכולוגית קלינית המתמחה בילדים ונוער.

"יחד עם זאת, ילד שלישי מקבל דברים אחרים בפן הריגשי: הוא חשוף לאחים גדולים המהווים מודל עבורו, הוא מקבל הורים מנוסים ופחות חרדים שסומכים ונאמנים לעצמם ולאינטואיציות שלהם, אשר צברו ניסיון שלפעמים מאפשר לעבור קשיים בצורה חלקה יותר.

"בנוסף, בפסיכולוגיה, מלבד מיקומו של הילד במשפחה, מתייחסים לגורמים שונים כמו אופי הילד ,אירועי החיים והאינטראקציה מול ההורה - הרגישויות והכוחות שלו. למשל, יכול להיות ילד עם מזג סוער והורה שמזהה את עצמו ככזה והם יסתדרו, הורה רגוע יותר שמצליח לאזן ילד אנרגטי וכו'. כלומר, הטמפרמנט של הילד ואיך הוא מפנים את האופי של ההורה משפיעה לא פחות".