שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אפלייה בישראל 2017: פערי השכר נחשפים
    נשים סובלות מפערי השכר הכי גבוהים דווקא בענפים בהם לא נדרשת עבודה פיזית, ערבים מרוויחים שני שליש משכרם של יהודים באותן תעשיות, ויוצאי אתיופיה חווים את פערי השכר הגדולים מכולם. מדד הגיוון התעסוקתי שהוצג היום מציב תמונה לא כל כך נעימה של האפליה בישראל 2017

    האפליה עדיין כאן: נשים חוות את הפערים הגדולים ביותר בייצוג ובשכר דווקא בענפים בהם לא נדרשת עבודה פיזית, ערבים אקדמאים מרוויחים פחות משני שלישים משכרם של יהודים בעלי השכלה אקדמית באותן תעשיות, ויוצאי אתיופיה מקבלים ייצוג אפסי בענפים בהם השכר גבוה, וחווים את פערי השכר בגבוהים ביותר באופן כללי.

     

    נשים יחכו 217 שנה לסגירת פערי השכר מגברים - בישראל אפילו יותר

    האוצר: פער השכר המגדרי גדול יותר בקרב העשירים

     

    אלו רק חלק מהממצאים הבולטים העולים ממדד הגיוון התעסוקתי ל-2017, אשר מפורסם על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד העבודה והרווחה, ובוחן את הייצוג (כמות המועסקים ביחס לחלקם באוכלוסיה) ורמות השכר של נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני +45 ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים. המדד הוצג היום (ד') לנשיא המדינה רובי ריבלין על ידי שר העבודה והרווחה, חיים כץ. 

     

    כך מפלים נשים על בסיס מראה    (צילום:אלי סגל)

    כך מפלים נשים על בסיס מראה    (צילום:אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המדד, אשר פותח על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, התמקד השנה בהשפעתה של השכלה אקדמית על הייצוג ופערי השכר של קבוצות המיעוט.

     

    הפערים הגדולים ביותר לרעת הנשים - דווקא בענפי ה"צווארון הלבן"

    לפי הנתונים, שיעור הנשים האקדמאיות מתוך אוכלוסיית האקדמאים בגילאי העבודה עומד על 55%, בעוד שיעור הנשים הלא אקדמאיות מתוך אוכלוסיית הלא אקדמאים בכוח העבודה עומד על 48.3%. למרות זאת שיעור הנשים בשוק העבודה עדיין נמוך ממספרן באוכלוסיה, ופערי השכר שלהן בהשוואה לגברים גבוהים.

     

    דפוס הייצוג של נשים בשוק העבודה מצביע על בידול מגדרי: בענפים מסוימים, כמו ענף שירותי התקשורת, שירותי תעסוקה, שירותים פיננסיים ועוד יש לנשים ייצוג יתר, ובענפים אחרים ייצוג חסר משמעותי. עם זאת, ייצוג היתר בענפים רבים מלווה בפערי שכר מגדריים גבוהים מאד.

     

     (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה) (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה)
    (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה)

     

    לנשים אקדמאיות יש ייצוג נמוך ופערי שכר גבוהים יותר בענפי הצווארון הלבן שבהם אחוז האקדמאים והשכר גבוהים. פערי השכר מצביעים על בידול תעסוקתי בתוך הענף, שבו גברים מועסקים בעבודות הליבה והניהול בעלות השכר הגבוה בעוד הנשים מועסקות בעבודות ששכרן נמוך יותר.

     

    השוואה בין נתוני הייצוג ופערי השכר של אקדמאיות ולא אקדמאיות מלמדת שהשכלה גבוהה אינה מעלה את הייצוג בענפים החזקים או מקטינה את פערי השכר המגדריים.

     

    פערי השכר שחווים יוצאי אתיופיה - הגבוהים ביותר

    לפי נתוני המדד, במחצית מהענפים שנבחנו מועסקים פחות מארבעים שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה בכל ענף. לעומת זאת הם מיוצגים ייצוג יתר בשלושת הענפים עם שכר האקדמאים הנמוך ביותר במשק -שירותי תחזוקה, שירותי תעסוקה ומכירה קמעונאית, וכן בענפים של שירותי משפטים וחשבונאות, שירותים פיננסיים וענף ביטוח, שבהם רמת ההשתכרות בינונית וגבוהה.

     

    בענפים שבהם רמת ההשתכרות היא הגבוהה במשק, הייצוג שלהם נמוך ביותר גם בהשוואה לשיעורם מקרב בעלי ההשכלה האקדמית בתחום. פערי השכר שחווה אוכלוסיה זאת הם הגבוהים ביותר מבין כל פערי השכר של הקבוצות שנבחנו במדד.

      

    ערבי מרוויח שני שליש מיהודי באותה תעשיה

    בקרב שכירים ערבים, השכלה לרוב אינה מקושרת לייצוג ולשוויוניות שכר גבוהים יותר. לערבים אקדמאים יש ציוני ייצוג נמוכים משל ערבים לא-אקדמאים ופערי שכר גבוהים יותר. ב-16 מתוך 20 הענפים שנבחנו שיעור הערבים האקדמאים עומד על פחות מ-50% משיעורם בגילאי העבודה. ב-12 מתוך עשרים הענפים הם מרוויחים פחות משני שלישים משכרם של יהודים בעלי השכלה אקדמית באותן תעשיות.

     

     (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה) (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה)
    (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה)

    ייצוג הערבים האקדמאים נמוך גם הוא בהשוואה לשיעורם בקרב בעלי ההשכלה האקדמית בתחום. השכירים הערבים האקדמאים סובלים מפערי שכר גבוהים יותר ממקביליהם הלא אקדמאים ב-12 מ-20 הענפים הבולטים במגזר העסקי.

     

    בענף הביטוח, למשל, שכירים אקדמאים ערבים מרוויחים 46% משכר השכירים האקדמאים היהודים (זהו פער השכר הגבוה ביותר לאקדמאים מבין הענפים שנבחנו), בעוד השכירים הערבים הלא אקדמאים מרוויחים 59% משכר היהודים הלא אקדמאים בענף.  

     

    בני 45 ומעלה: מרוויחים יותר אך מועסקים פחות

    נתוני המדד מראים כי פערי הייצוג של בני 45 ומעלה גדולים יותר בקרב קבוצת הלא אקדמאים בהשוואה לקבוצת האקדמאים, ושכרם של בני 45 ומעלה לרוב גבוה משל קבוצת ההשוואה - בני 44 ומטה. 

     

    עבור גילאי 45 ומעלה פערי ייצוג שכיחים יותר מפערי שכר. הענפים שבהם קיים ייצוג נמוך יחסית של עובדים אקדמאים בני 45 ומעלה, הם ענפים שבהם משולם שכר ממוצע גבוה עד גבוה מאוד, כגון תכנות מחשבים, ביטוח ושירותי תקשורת. בענפי פרסום, שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות ייצוגם הוא פחות מ-40% משיעורם באוכלוסייה.

     

    בניגוד לכל שאר הקבוצות שנבחנו במדד, פערי הייצוג של בני 45 ומעלה גדולים יותר בקרב קבוצת הלא אקדמאים בהשוואה לקבוצת האקדמאים. על פי דפוסים אלו של שכר גבוה וייצוג נמוך, ניתן להסיק שבני 45 ומעלה אשר משולבים בשוק העבודה, מועסקים במשרות המשלמות שכר גבוה, ואולם לבני 45 ומעלה שנמצאים במצב של חיפוש עבודה יש חסמי כניסה, בייחוד בענפים החזקים במגזר העסקי ובענפי הטכנולוגיה העילית. 

     

    החרדים האקדמאים נהנים משוויוניות גבוהה בשכר

    לפי נתוני המדד, שכירים חרדים אקדמאים משולבים בשוק העבודה באופן מבודל.  בארבעה ענפים ייצוגם הוא מתחת לארבעים שכירים לענף, אולם דפוס בידול זה מתון יותר מאשר בקרב יוצאי אתיופיה.

     

    במרבית הענפים ייצוגם של חרדים אקדמאים נמוך ועומד על פחות מ-0.5, כלומר, פחות מ-50% משיעורם בגילאי העבודה. לעומת זאת, ייצוגם של חרדים לא אקדמאים גבוה יותר במרבית ענפי המשק. גם מבחינת שוויוניות השכר ניתן לראות כי שוויוניות השכר גבוהה יותר בקרב חרדים לא אקדמאים.

     

    לחרדים אקדמאים יש ייצוג גבוה יחסית בהשוואה לשכירים האקדמאים הערבים ובמרבית הענפים גם שוויוניות שכר גבוהה יותר. בדומה לאקדמאים יוצאי אתיופיה, לחרדים יש ייצוג יתר בענף שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות. בהשוואה לערבים וליוצאי אתיופיה הם נהנים משוויוניות השכר הגבוהה ביותר בענף זה.

     

    ארגונים גדולים: ייצוג גבוה אך פערי שכר גדולים יותר

    המדד מצביע על כך שארגונים גדולים אינם מובילים במגמת השוויון בשכר, בייחוד בקרב עובדים אקדמאים. בארגונים גדולים פערי השכר גבוהים יותר לרוב בגלל ששכר קבוצת הרוב נוסק בקרב אקדמאים וזה של קבוצת המיעוט עולה אך במעט.

     

    בענפים רבים ניכר דפוס ולפיו אחוז הנשים הינו גבוה יותר בארגונים גדולים. זה המצב בכל ענפי המסחר, בשירותי הפקה, תקשורת, תכנות מחשבים, שירותים פיננסיים וכן בשירותי תעסוקה. ברוב הענפים, אחוז השכירים הערבים והחרדים האקדמאים הינו גבוה יותר בארגונים קטנים, ואילו אחוז יוצאי אתיופיה האקדמאים גבוה יותר בארגונים הגדולים.

     

     

     (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה) (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה)
    (מקור: נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה)

     

    דפוס שונה מעט ניתן למצוא בענפי ייצור מחשבים ותכנות מחשבים. שיעורן של הנשים החרדיות הלא אקדמאיות גבוה בענפים אלה בארגונים הגדולים, וככל הנראה הוא תוצר של מדיניות שילוב של עובדים מקבוצות מיעוט. עם זאת הן סובלות מפערי שכר גבוהים בארגונים אלה.

     

    דפוסי הייצוג בארגונים בגדלים שונים בקרב עובדים אקדמאים ולא אקדמאים מעידים על שילוב מבודל. קבוצות שונות משתלבות בארגונים שונים ולא עובדות כתף אל כתף באותם ארגונים.

     

    "הסתכלות מפוכחת בראי"

    נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר באירוע היום: "גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים, ערבים, ויוצאי אתיופיה בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים".

     

    "אני בוחר לשאוב אופטימיות משני דברים: הראשון, מהעובדה שאנחנו מתכנסים כאן זו השנה השנייה. כשנגיע לשלישית, נוכל לומר בבטחה שביססנו מסורת. מסורת של הסתכלות מפוכחת בראי, כדי לשנות את התמונה המשתקפת ממנו".

     

    שר העבודה והרווחה חיים כץ הוסיף: "המדד מספק לנו תמונת מצב עדכנית לגבי הפערים בין הקבוצות השונות ומאפשר לתכנן את הקצאת המשאבים ליצירת השוויון המתבקש. ניתן לראות שינוי מבורך ופתיחות לגיוון מצד המעסיקים ועדיין לפנינו עבודה רבה. אני מאמין שתוך שנים ספורות נראה שוק עבודה שוויוני יותר".

     

    נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה עו"ד מרים כבהא מסרה: "פרסום המדד בשנה שעברה יצר תהודה, והביא לכך שמעסיקים פועלים יחד עם הנציבות בקידום תהליכי שוויון וגיוון. הנתונים מראים כי יש פערים משמעותיים גם בייצוג וגם בשכר לאקדמאים מהקבוצות במדד, כאשר השכלה אקדמאית לא מצליחה לצמצם לבדה את הפערים בשוק העבודה. אנו בנציבות מאמינים כי כולנו, ובכלל זה גם האקדמיה צריכים להתגייס לטובת שינוי המצב. שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי הוא האינטרס של כולנו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים