שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    ערן באמריקה
    צורך שמטריד את העומד בראש עמותת ער"ן בישראל הביא אותו למציאת פתרון בשיטת ה"אאוט סורסינג". אלה שיקבלו את האפשרות להצטרף לארגון החשוב, מדברים באותה שפה. קריאה לנכס הכי חשוב בעמותה: מתנדבים

    "הבדידות היא מצב חוצה חברה" אומר מנכ"ל ער"ן (עזרה ראשונית נפשית בטלפון) בישראל דוד קורן "ילדים, נוער, חיילים, מבוגרים, זקנים, גברים ונשים. כולם חווים בדידות וזו אחת הסיבות העיקריות בגללן מתקשרים לקו הסיוע של ער"ן. בישראל שירותי רפואת חרום שונים, אנחנו השירות לעזרה ראשונה נפשית".  

     

    ער"ן הוא הגוף הגדול במדינת ישראל למתן מענה למצוקות נפשיות בזמן אמת. הוא גם נחשב לאחד הגופים הגדולים בעולם באופן יחסי. קורן: "באירופה

    קיים גוף גדול, שם יש מספר טלפון אחד לכל היבשת, מתנדבים והרבה מאוד עובדים. בארה"ב הדברים עובדים בצורה שונה". בשנת 2017 התקבלו בקוי החרום של ער"ן כ-180,000 שיחות שמגיעות לקו 24 שעות ביממה. את הקוים מאיישים בישראל כ-1,200 מתנדבים בכל רחבי הארץ. ניתן למנות כאן סטטיסטיקות שונות שהארגון אוסף ובינהן התפלגות הפונים לפי גיל ומין, פילוח אזורי ועוד. מעניין לראות שאחוז הנשים הפונות גדול כמעט פי שניים מאחוז הגברים (נכון ל-2017). בני 50-64 הם קבוצת הגילאים שמתקבלות ממנה מרבית הפניות. הנתונים מתייחסים גם לנושאי הפנייה ומראים כי באופן יחסי מגיעות הכי הרבה פניות שקשורות ב'לבד'. מתוך כ-153 אלף פניות טלפוניות, 35,000 הוגדרו כפניות שנושאן היה בדידות. "כל הפניות מתועדות במערכת CRM שנבנתה בשביל הארגון. השיחות בער"ן מתועדות, אך לא מוקלטות. גם אין מידע על זהות הפונה חוץ מאשר במקרים קיצוניים בהם מופעל נוהל חרום שקשור בשיחות אובדניות" מסביר קורן. "אנחנו מקבלים שיחות שקשורות במצוקות נפשיות, חרדות, טראומות, השפעת המצב הבטחוני, יחסים בין בני זוג, מחלות פיזיות ועוד. תחשבי על בעיה, ולפני שאת אומרת, אני אגיד לך שפנו אלינו בנושא".

     

    ומה לגבי שיימינג והתמודדות עם רשתות חברתיות שנראה כי רבים כל כך נפגעים מהם? "אני יודעת שזה מאוד פופולארי להאשים את הרשתות החברתיות. יש סכנות רבות שטמונות בעולם החדש הזה. הרשתות החברתיות הם סוג של קטליזטור שמעלה דברים למודעות. פעמים רבות הן גם מקור לתמיכה. לאנשים שסובלים מבדידות כזו או אחרת, ונחשפים לחיים של החברים ברשתות, שמפרסמים רק את הכיף והטוב, הדיסוסנס מתעצם. אנחנו עוסקים בנושא ומקיימים פעילויות שונות בבתי הספר שם אנחנו נותנים כלים להתמודדות. צריך לזכור שמה שעולה לרשת לא נמחק, ולכל אחד יש קונוטציה שונה בהקשר של מה שראה. כשאנחנו שולחים תמונה לחבר, אנחנו לא בהכרח יכולים לדעת לאן היא תגיע, וכשהיא ממשיכה הלאה בניגוד לציפייה שלנו, כיצד מתמודדים".

     

    דויד קורן (במרכז) עם מיכל לב ארי מתנדבת שרותי האינטרט ועוז רשף מלייב-פרסון ()
    דויד קורן (במרכז) עם מיכל לב ארי מתנדבת שרותי האינטרט ועוז רשף מלייב-פרסון

     

    דוד קורן חי בקיבוץ העוגן. יש לו חמישה ילדים. ברקע המקצועי הוא מגיע מתחום העבודה הסוציאלית. בין השאר הוא מאמן נבחרת ישראל בכדורסל על כסאות גלגלים. בעבר ניהל ארגונים חברתיים וביניהם גבעת חביבה ומרכז ספיבק. הוא לא בדיוק נח. את ער"ן ניהל בעבר ונקרא לשוב לכסא. הארגון הוא עמותה רשומה ומתנהל עם ועד מנהל של מתנדבים. בראש הועד המנהל עומד גיורא בר-דעה והצוות המקצועי שעובד בארגון מונה עשרה אנשים בתחום. עיקר העבודה של הארגון מתמקד בגיוס מתנדבים, הכשרתם והדרכתם לאורך כל השנה. המתנדבים נמצאים כל העת בתהליך לימודי. "בארץ התהליך ארוך. מתנדב עובר תהליך מיון שלוקח בערך חודשיים, ראיון אישי, ראיון קבוצתי ובסיומו הצוות שכולל אנשי מקצוע ומתנדבים מנוסים מאוד מקבל החלטה אם להעביר אותו לקורס. יש מתנדבים שמתברר במהלך הקורס שהם לא מתאימים. ראשי הארגון משתדלים שמספרם יהיה מועט. בהכשרה מקנים למתנדבים משאבים לתמיכה בפונים לסיוע. המשתתפים נחשפים למגוון רגשות אנושיים שבהם הם יתקלו אח"כ. הם מפתחים מיומנויות תקשורת בין-אישית בכלל, ובמצבי מצוקה בפרט". התחומים שבהם צריך לגעת עם המתנדבים פרוסים ברמות שונות ונוגעים באתיקה מקצועית, התמודדות עם מצבי סיכון, יכולת הקשבה ואמפתיה, חרדות והמאפיינים שלה, התמודדות עם ביקורת והערכה ועוד. "הצוות המקצועי שלנו זמין בכל שעות היממה ויש כוננים בכל משמרת. במצבים שמוגדרים כמסכני חיים המתנדב יכול להעלות לשיחה איש מקצוע שבשלב ראשון מדבר רק איתו ויכול להאזין לשיחה. בשלב שני המתנדב יבקש מהפונה לצרף לשיחה את איש המקצוע. ער"ן יודעת גם להפעיל כוחות הצלה במקרי קיצון כשהאיום בהתאבדות ממשי ולאתר את המתקשר. בשנה שעברה הוגדרו כ-700 פניות כשיחות בסיכון, קרי אובדניות, שהצריכו הפעלת נוהל חרום מציל חיים. זה ממוצע של שתי שיחות ביום. 7,000 פניות בקירוב כללו תוכן אובדני שהתבטא במחשבות וכוונות אובדניות. המספרים עולים משנה לשנה".

     

    דויד קורן ותמי מרוז ממשרד הרווחה והשותפה של ערן לשירות לניצולי שואה ()
    דויד קורן ותמי מרוז ממשרד הרווחה והשותפה של ערן לשירות לניצולי שואה

     

    נראה כי כמות המתנדבים בישראל לא יכולה לספק מענה לכל השיחות. כ-65,000 שיחות לא נענות בגלל המחסור. הקושי הגדול של הארגון הוא בגיוס מתנדבים למשמרות הלילה. משמרת מוגדרת ב-8 שעות, אבל יכולה להיות גם 4 שעות. אנשים שמתנדבים בלילות בין חצות ל-8 בבוקר לא יכולים לעבוד למחרת. "המחשבה לגייס מתנדבים שיענו לשיחות בשעות היום והערב של ארה"ב באה לפתור את המצוקה שיש לנו בלילות. הפער בין הצרכים למה שקורה בפועל מטריד ומדאיג. לא ניתן להשאיר הודעות מהסיבה שלא יהיה מי שיחזור אליהם. אנחנו נדרשים לפחות לשישה מתנדבים בלילה. כיום יש לנו בקושי שניים. גיוס של כוחות עם רצון טוב בארה"ב ישנה את כללי המשחק. אנחנו נרגשים מאוד מהמהלך" הוא מציין בחום "אנחנו חושבים שאנחנו נותנים הזדמנות לישראלים שיושבים מעבר לים ורוצים לתרום לישראל פעילות מצילת חיים. יש צורך מובהק. מי שיכנס לתהליך יודע שהוא צריך להעשות ברגישות גבוהה".

     

    עמותת ער"ן מבוססת מתנדבים. בלעדיהם היא לא יכולה להתקיים. "הרבה יותר מהיר לגייס עובדים ולהכשיר אותם, אבל למתנדבים יש יתרון גדון מאוד. הם מחוייבים. המתנדבים באים לעבוד מהלב. בהתנדבות שלהם יש מימד של שליחות. הם יודעים לחבק את הפונים. צריך לזכור שגם המתנדבים נשחקים, ולכן אנשי המקצוע נמצאים שם לתמוך בהם, כשהם נשחקים בעצמם. לשם השוואה, באירופה יש איש מקצוע על כל 40-50 מתנדבים. אצלנו אנשי המקצוע והכוננים עובדים בקצב מטורף ונמצאים בלחץ מתמיד. אין לדעת איך תשמע השיחה הבאה ומה יהיו הצרכים של הפונה או המתנדב. לכן יש המון תמיכה, קבוצות ווטצאפ, מפגשים והדרכות מתמידות".

     

     

    מתנדבים בסדנא ()
    מתנדבים בסדנא

    היכן מגוייסים מתנדבים? "בשלב זה ישנם מספר מוקדים בארה"ב וקנדה. הקבוצה הראשונה שתפתח בה הדרכה במרץ הקרוב נמצאת בפאלו אלטו, קליפורניה. קבוצות נוספות מתגבשות בטורונטו, בלונג איילנד, ניו יורק, בבוסטון ובניו ג'רזי לשם עוברת להתגורר מתנדבת שלנו בשם דבורה פורת שמרכזת את הנושא. חשוב לנו שהמתנדבים יבינו היטב את הסיטואציה. אנחנו לא רוצים שיעברו את הקורס שאנחנו משקיעים בו משאבים רבים ויגידו שחשבו שמדובר במשהו אחר. לקורס יש עלות שאת חלקה משלם המתנדב, והיא סימלית באופן יחסי ומהווה דמי רצינות מעבר לזה שאין לנו ברירה אלא לגבות אותה. בארה"ב הקורס יעשה במחצית מהזמן שהוא לוקח בישראל ויתנהל באינטנסיביות".

     

    האם המתנדבים אנונימיים לקהילה? בעבר המתנדבים נדרשו להשאר חסויים. כיום אנחנו לא דורשים. האנשים שאנחנו מחפשים נדרשים לנסיון חיים, לכן כמעט ואין אנשים מאוד צעירים. אנחנו מחפשים אנשים שיודעים ומוכנים להקשיב, ומוכנים גם ללמוד להקשיב, שלא יהיו שיפוטיים ויהיו מוכנים ללמוד לא רק בקורס הראשוני אלא גם אחר כך. אספקט נוסף בהתנדבות בער"ן הוא ה'מתן בסתר'. המפגש הוא טלפוני. לא רואים את הצד השני, ולרב לא יודעים עליו פרטים מזהים. המתנדב עוזר לאדם שהוא לא רואה ולא מכיר אותו. רבות הפעמים שהמתנדב צמא לדעת מה קורה עם מי שהוא דיבר איתו, ואין מספר לחזור אליו. הסקרנות הטיבעית הזו מגיעה בעיקר כשמדובר במצבי קיצון. יש אפשרות לבקש מהפונה להתקשר שוב למחרת ולהשאיר הודעה למתנדב. המתנדב מצידו שמתעד את כל השיחות במערכת שלנו משאיר גם הוא הודעה בקשר לפונה המסויים. עם הזמן מתרגלים לעובדה שזה שרות עם גבולות ברורים מאוד. אנחנו מחפשים לעבודה הזו אנשים שהם 'מענטש'.

     

    שני מפגשי היכרות למתנדבים יתקיימו בניו ג'רזי בתאריכים 24 בינואר ו-29 בינואר.

    לפרטים והרשמה יש לפנות לדבורה פורת באימייל dvoraporat@gmail.com .

    פורת תעביר גם פניות מאזורים אחרים לפי הרלוונטיות.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים