שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מבקר המדינה: באב"ד מנע בחינת חלופות לקצא"א
    בדו"ח שפורסם היום נקבע כי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, גרם לכך שצוות ההיערכות יימנע מלבחון חלופות אחרות להפעלת מתקני קצא"א בתום תקופת הזיכיון שלה. האוצר: "קביעה משוללת כל יסוד"

    הממשלה הייתה צריכה להיערך מוקדם ככל הניתן לתום זיכיון המשנה של חברת קצא"א לעסוק בנפט בפברואר 2017, אבל דרך הפעולה של משרד האוצר בנושא הייתה לא תקינה ולא הבטיחה את מירב התועלת למשק. כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח המבקר שפורסם היום (ד').

     

    אסון נחל צין: קצא"א תובעת את רשות הטבע והגנים

     

    קצא"א (חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ) היתה בעלת זיכיון משנה לעסוק בנפט מכוח חוק זיכיון צינור הנפט. על ביצוע חוק זה ממונה שר האוצר. הזיכיון, שהסתיים בסוף פברואר 2017, כלל היתרים, זכויות ורישיונות הקשורים להקמתם, הפעלתם ותחזוקתם של קווי צינור הנפט וכן פטור ממסים ומהיטלים.

     

    "מנכ"ל האוצר מנע בחינת חלופות לקצא"א"

    המבקר שפירא בדק את היערכותם של הגורמים הממשלתיים שנוגעים לתום תקופת הזיכיון של קצא"א, והביקורת נערכה בעיקרה במשרד האוצר. בספטמבר 2015 מינה שר האוצר, משה כחלון, את מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, לנציג האוצר לעניין ההיערכות לתום הזיכיון של קצא"א. לפי ממצאי המבקר, עד סוף יוני 2016 לא הגיש באב"ד את המלצותיו בעניין ההיערכות לתום הזיכיון לשר כחלון.

     

    באוגוסט 2016 החליטה הממשלה להטיל על כחלון להפיץ תזכיר עד ספטמבר באותה השנה, לגבי תיקוני החקיקה שנדרשים להסדרת פעילות הגורם שיפעיל את נכסי הזיכיון, לאחר תום תקופת הזיכיון. היועץ המשפטי לממשלה הגיש בספטמבר 2016 תזכיר של הצעת חוק בנושא תום הזיכיון ובאוקטובר 2016 קיימה ועדת שרים דיון בנושא.

    שי באב"ד (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    שי באב"ד(צילום: גיל יוחנן)
     

    במרץ 2017 אושרה בכנסת הצעת חוק לאישור גורם מפעיל, ובהתאם לו רשם משרד האוצר למחרת האישור בכנסת את חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ כגורם המפעיל שאליו יועברו נכסי זיכיון המשנה. בסוף יוני 2017 עדיין התנהל משא ומתן בין החברה החדשה לקצא"א בעניין הרשאת השימוש של המקרקעין, והאוצר מסר למבקר כי קצא"א המשיכה לפעול עד העברת האחריות לתחומי החברה החדשה.

     

    משרד המבקר טוען שקצא"א היא דומיננטית בענף תשתיות הדלק במשק, ועם זאת קבע מנכ"ל האוצר באב"ד שמטרת צוות ההיערכות הבין-משרדי שהוקם לקראת

    תום הזיכיון, היא הסדרת הפעילות לאחר תום הזיכיון. לטענת המבקר, בקביעת מטרה זו הכתיב באב"ד למעשה לצוות ההיערכות את תוצאות עבודתו, וגרם לכך שהצוות יימנע מלבחון חלופות אחרות לחברה, כמו פיצול קצא"א במקטעים ובאתרים שונים בענף תשתיות הדלק, לשם השגת התועלת המירבית למשק.  

     

    לפרקים נוספים בדוח המבקר:

    מבקר המדינה: האוצר מאשר מיליארדי שקלים כרזרבות - מבלי ליידע את הכנסת והציבור

    הממשלה לא עומדת ביעד גיוס החרדים והפער גדל עם השנים

    אש אחרי חטיפה: הבלבול בפקודת "חניבעל" בצוק איתן

     

    בין היתר מצא שפירא, כי משרד האוצר לא העביר את תזכיר הצעת החוק לרשות ההגבלים, הגוף המופקד על שמירת התחרות במשק. עוד נמצא על סמך טענות תש"ן, חברה ממשלתית מרכזית בענף תשתיות הדלק, כי לא עודכן בעניין תזכיר הצעת החוק, על אף שהצעת חוק זו היא בעלת השפעה רבה על ענף תשתיות הדלק ועל אף שהיא נוגעת ישירות לתחומי פעילותה של תש"ן.

     

    תש"ן טענה בפני מבקר המדינה, כי הסתפקותו של משרד האוצר בהפצת תזכיר הצעת החוק באתר "קשרי ממשל" בלבד, היא "כלעג לרש".

     

    עוד טענה תש"ן בפני המבקר, כי יש לה עניין בהסדרת הפעילות לאחר תום הזיכיון בהינתן שהיא חברה ממשלתית ופועלת בתחומים דומים לתחומי הפעילות שהיו לקצא"א, ובחלקם היא אף מתחרה בה. אך עם זאת, לא נמסר לה על ידי אף משרד ממשלתי מידע על ההסדרים שהוגשו בנושא והיא אף לא זומנה להביע את עמדתה בנוגע להסדרים אלה.

    צינור קצא"א (צילום: AP) (צילום: AP)
    צינור קצא"א(צילום: AP)
     

    קרקעות קצא"א באילת לא נרשמו כחכורות

    בדו"ח צוין, כי על אף שלפי חוק היתה אמורה המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), להעניק לעיריית אילת זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין שבהם החזיקה קצא"א באילת, הרי שנכון לסוף אוקטובר 2017 לא היו לרמ"י מסמכים לפיהם קרקעות קצא"א נרשמו בחכירה לעיריית אילת, לחברה החדשה או למי מגורמי הציבור.

     

    זאת, בהתחשב בכך שקצא"א החזיקה בשטחים באילת, כולל כ-480 דונם המשתרעים על 1.3 קילומטרים מרצועת החוף של העיר, שאורכה כ-11.3 קילומטר. השטחים הופקעו על ידי האוצר ב-1968 ונמסרו לקצא"א לתקופה מוגבלת, שמשכה לאורך תקופת הזיכיון. המבקר כבר טען בדו"ח קודם כי בשל מיעוט שטחי החוף שמיועדים לשימוש הציבור ובשל אורכה של רצועת החוף שמחזיקה קצא"א, חובה על משרד האוצר ורמ"י לבדוק כיצד להעביר שטחים רבים ככל האפשר לשימוש הציבור לפני תום הזיכיון.

     

    מקצא"א נמסר בתגובה: "בנושא סיום הזיכיון - "כשנתיים טרם מועד פקיעת הזיכיו,ן הגישה קצא"א לממונים דוח הערכות מפורט, בו הסבירה כיצד בכוונתה להערך לתום תקופת הזיכיון. עם זאת, ההחלטה הסופית בדבר עתידה של החברה נתונה בידי הממשלה והיא שקבעה גם בסוגיית תום הזיכיון, והכנסת גיבתה החלטתה בחוק. בנושא החוף האקולוגי באילת - מאז כניסתו לתפקיד פעל יו"ר קצא"א לפי הנחייתו של שר האוצר, משה כחלון, להחזרת רצועת חוף בת חצי קילומטר לציבור, ולשמחתנו המהלך הושלם עוד בקיץ שעבר".

     

    ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במהלך השנים נערכה עבודת מטה יסודית ומעמיקה לצורך היערכות לתום הזיכיון על ידי אגפי החשב הכללי ורשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר. לצורך העברת הנושא לפן המעשי ועל מנת להבטיח את התועלת המשקית למדינה, הקים מנכ"ל משרד האוצר צוות ובו נציגים בכירים מכלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. מכיוון שעבודת המטה המקצועית שנערכה בעבר על ידי הגורמים כאמור העלתה שאין כל טעם בפיצול מקטעי הפעילות, הוחלט שהצוות יתייחס למתכונת של פעילות אחודה".

     

    "האמירה כי מנכ"ל משרד האוצר מנע מהצוות לבחון חלופות אחרות משוללת כל בסיס ואינה עולה בקנה אחד עם ההמלצות המקצועיות של אגפי המשרד. ראייה להיערכות המוצלחת של המדינה לתום הזיכיון היא העובדה שהחוק שמסדיר את הנושא אושר לפני תום הזיכיון ואף החברה החדשה שתקבל לידיה את הפעילות הוקמה בהצלחה במועד.

     

    "הערות משרד האנרגיה לתזכיר החוק נשקלו בכובד ראש על ידי משרד האוצר, ולראיה התזכיר שונה בעקבות הערות משרד האנרגיה, כמו גם הערות משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה. הערות משרד האנרגיה כמו גם יתר המשרדים בנוגע לתזכיר החוק פורטו בהרחבה במצע הכתוב שנשלח לוועדת השרים כמקובל, שעמד בפני השרים באופן גלוי ומלא. באשר להסתייגות משרד האנרגיה בנוגע לסמכות שר האנרגיה, הרי שהנושא נפתר בשיח בין מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה דאז עוד לפני הדיון בוועדה ועל כן לא היה צורך להציג הסתייגות זו בדיון. הניסיון להטיל דופי בדבריו של המנכ"ל בדיון ועדת השרים מקומם וחוטא לאמת.

     

    "באשר להפצת התזכיר לרשות להגבלים עסקיים ולגורמים שונים במשק הדלק וביניהם תש"ן, הרי שתזכיר החוק הופץ כמקובל באתר "קשרי ממשל" לצורך קבלת הערות. על כל גורם להתעדכן באתר אודות תזכירים שרלוונטיים לו. על משרדי הממשלה השונים, ועל משרד האוצר בפרט לא מוטלת חובה להסב את תשומת הלב של גורם זה או אחר לתזכירים שמופצים באתר. בניגוד לנטען, לא הייתה כוונה להחיל את הוראות החוק על תש"ן. יובהר כי החוק נועד להתמודד עם תום הזיכיון של קצא"א ולא להסדיר את משק הדלק כולו אשר בתוכו נכללת תש"ן, נושא אשר נמצא בסמכות שר האנרגיה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים