שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המבקר קובע: הממשלה לא עומדת ביעד גיוס החרדים והפער גדל עם השנים
    דו"ח המבקר קובע כי הפער בין היקפי הגיוס של תלמידי ישיבות לצה"ל לבין יעדי הממשלה צמח פי שמונה תוך שלוש שנים. אין אכיפה יעילה ומעקב אחר משתמטים שגם לא לומדים. עוד בדו"ח: הבדואים מתרחקים מצה"ל ומסלול הנח"ל לא רלוונטי

     

     

    חרדים בבקו"ם. המבקר: "הממשלה פוגעת ביעדים שהיא עצמה קבעה" (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
    חרדים בבקו"ם. המבקר: "הממשלה פוגעת ביעדים שהיא עצמה קבעה"(צילום: יובל חן)

    מספר המתגייסים החרדים עלה בצורה הדרגתית, אולם הפער בין היקף גיוס תלמידי הישיבות ליעדי הגיוס שהוצבו גדל פי שמונה תוך שלוש שנים. כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (ד') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, למחרת סיומו של משבר חוק הפטור מגיוס שאיים על יציבות ממשלתו של בנימין נתניהו. "הפער הולך וגדל עם השנים ובהיעדר דיון בממשלה לקידום יעדי גיוס של תלמידי ישיבות - יש כדי לפגוע ביעדים שהיא עצמה קבעה", מציין המבקר.

     

    לדו"ח המלא - לחצו כאן

    ההפקרות בשירות האזרחי: תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות"

     

    בפרק שעניינו "פעילות משרד הביטחון לחיזוק הקשר בין הנוער לצה"ל ועם המיועדים לגיוס", טען המבקר כי נמצאו עיכובים בפעילות מערכת הביטחון בקידום העמידה ביעדי הגיוס של תלמידי ישיבו לצה"ל, זאת חרף גידול בהיקף המתגייסים החרדים מדי שנה. לדבריו, בין השנים 2016-2013 הפער בין היקפי הגיוס בפועל של תלמידי ישיבות לצה"ל לבין יעדי הגיוס גדל פי שמונה – מפער של 1.4% בשנת 2013 (1972 מתגייסים מול יעד של 2,000) לפער של 11% כעבור שלוש שנים (2,850 לעומת 3,200).

     

    עוד מציין המבקר כי בינואר 2016 הקימה הממשלה צוות בין משרדי לנושא קידום העמידה ביעדי הגיוס של תלמידי ישיבות ונקבע כי שר הביטחון יגבש הצעת החלטה לתוכנית העמידה ביעדים אלו – ויביאה לאישור הממשלה בתוך 40 ימים מיום הגשת התוכנית. בפועל, שר הביטחון הביא הצעת החלטה לאישור הממשלה רק בפברואר 2017, אף שהצוות הבין משרדי הגיש לו תוכנית רב שנתית כבר באפריל 2016.

     

    "הפער בין היעדים שקבעה הממשלה לגיוס תלמידי ישיבות לצה"ל ובין הגיוס בפועל הולך וגדל עם השנים", מציין מבקר המדינה ומוסיף כי "בהיעדר דיון בממשלה בנוגע לתכנית הרב-שנתית לקידום העמידה ביעדי גיוס של תלמידי ישיבות לצה"ל שהגיש שר הביטחון, יש כדי לפגוע ביעדים שהיא עצמה קבעה".

     

    בהמשך לכך מציין המבקר שפירא כי חרף החלטת מנכ"ל משרד הביטחון מינואר 2015 על הקמת מערך הכרה, פיקוח ואכיפה על תלמידי הישיבות, הליך הקמת הגוף בפועל נעשה בעצלתיים ורק במאי 2017 אושרה הקמתו. עם זאת, בשטח הוא טרם החל לפעול.

     

    באשר לכך קובע המבקר כי הדיווח בדבר המצב הלקוי "חסר משמעותי במנגנוני אכיפה יעילים ומשמעותיים, שיאפשרו מעקב ראוי אחר תלמידי ישיבות דחויי השירות והבאתם של מי שאינו נושא בנטל הלימוד בישיבה, באופן שמחייב החוק לגיוס", עדיין שריר וקיים.

     

    על כן משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הביטחון ולצה"ל כי "מגמת הגידול בפער בין יעדי גיוס תלמידי ישיבות ובין הגיוס בפועל עלולה להימשך גם בשנים הקרובות אם הגורמים הרלוונטיים לא יפעלו כנדרש לקידום העמידה ביעדי גיוס לצה"ל".

     

    תחושות קיפוח ואי שייכות מרחיקות את הבדואים מצה"ל

    תופעה נוספת שעולה בדו"ח היא חסמים בעידוד המגזר הבדואי להתנדב לשירות בצה"ל. "לא נעשה די בעידוד בני המיעוטים בכלל ובני הנוער הבדואים בפרט להתנדב לשירות הצבאי", קובע המבקר.

     

    בדו"ח מצוין כי "מערכת הביטחון פועלת רבות לעידוד האוכלוסייה הבדואית להתנדב לצה"ל ולהגדלת שיעור המתנדבים, ובכלל זה מקיים האגף ימי מורשת וסמינרים", אולם באותה נשימה נכתב כי סוגיות משמעותיות נוספות שהטיפול בהן חיוני להגדלת שיעור הגיוס במגזר (פערים בחינוך, אי הסדרת סוגיית ההתיישבות, תחושת קיפוח והיעדר תחושת שייכות, אי תגמול של מתגייסים והקושי להשתלב בחברה הישראלית) – ושאינן בשליטתה של מערכת הביטחון, משפיעות על נכונותם של בני המגזר הבדואי להתנדב לשירות בצה"ל.

     

    עם זאת, צוין כי נציגי צה"ל לא העלו בפני נציגי משרד החינוך סוגיות חשובות שאי טיפול בהן עלול לגרום להקטנת שיעור ההתנדבות של הנוער הבדואי לצה"ל, כגון פערי ההשכלה בין תלמידי התיכון הבדואי לכלל תלמידי התיכון בארץ ומדיניות של חלק מבתי הספר הבדואים למנוע את כניסת נציגי משרד הביטחון אל הכיתות.

     

    המבקר מוסיף כי בחוזר משרד החינוך בנושא "נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל", שאגף הביטחון היה שותף בכתיבתו, בסעיף "עידוד הגיוס בקרב בני נוער שחוק שירות ביטחון אינו חל עליהם" יש התייחסות הצהרתית בלבד לעידוד בני מיעוטים - ובכלל זה הבדואים - להתגייס כמתנדבים לצה"ל, ומעבר לאמירה כללית, כי יש "לטפח בתלמידים אלה את תחושת הקשר למדינת ישראל... ולעודד את בני הנוער האלה לגלות נכונות להתנדב לצה"ל", החוזר לא מפרט דבר בנוגע לפעילות הנדרשת לעידוד התנדבות לגיוס של בני הנוער הבדואים.

     

    בין היתר ממליץ המבקר כי "על משרד החינוך, בשיתוף האגף וצה"ל, להתוות בחוזר מנכ"ל תוכנית לעידוד בני הנוער הבדואים להתנדב לשירות בצה"ל".

     

    כפר בדואי בנגב. אי הסדרת ההתיישבות משפיעה על הרצון להתנדב לצה"ל ()
    כפר בדואי בנגב. אי הסדרת ההתיישבות משפיעה על הרצון להתנדב לצה"ל

    עוד מתייחס הדו"ח לתפקוד האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון בסוגיית הכנת נוער לשירות בצה"ל וקובע כי על על אף פעילותו הענפה – הוא אינו מבצע הערכה מעמיקה ומשוב – וכל כן, אין בידי ראש האגף מידע שאפשר ללמוד ממנו אם עליו לבצע שיפורים, ואם כן – אילו שיפורים עליו לבצע. "עקב כך נבצר מראש האגף לדעת אם פעילות האגף תורמת להגברה של נכונות הנוער להתגייס ושל מוכנותו לשרת בצה"ל".

     

    מסלול הנח"ל: עדיין רלוונטי ל-2018?

    נקודה נוספת בדו"ח עוסקת בפעילות האזרחית שבמסגרת מסלול הנח"ל, שלדברי המבקר אינה מתיישבת עם הוראות החוק והתקנות שהוצאו מכוחו. "זאת כיוון שחברי הגרעינים מבצעים פעילות חינוכית-חברתית בבתי הספר ובמסגרות אחרות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ, והם אינם פעילים עוד בנושאי התיישבות ובהקמת האחזויות ואינם יוצאים להכשרות שנקבעו בחוק".

     

    בדו"ח מצוטטים דבריו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה באוגוסט 2017, לפיהם: "מסלול הנח"ל סיים את תפקידו ההיסטורי במתכונתו הנוכחית ואינו רלוונטי עוד. יש להפסיק את פרק המשימה שבמסלול הנח"ל, ולעבור לשירות צבאי מלא של שלוש שנים".

     

    הרמטכ"ל איזנקוט: "מסלול הנח"ל סיים את תפקידו ההיסטורי" (צילום: יאיר שגיא) (צילום: יאיר שגיא)
    הרמטכ"ל איזנקוט: "מסלול הנח"ל סיים את תפקידו ההיסטורי"(צילום: יאיר שגיא)

    בהמשך לכך טוען המבקר כי "השינויים שחלו במסלול הנח"ל כמעט מאז הקמתו, והשינויים שחלו במשימותיו מדי פעם בפעם, היו במתכונת של מעין טלאי על טלאי בלא שנבחנה מהות קיומו של המסלול. דיון יסודי על קיומו של פרק המשימה האזרחית שבמסלול הנח"ל תוך כדי השירות הצבאי, שהרמטכ"ל אף סבור שאין לו מקום, לא התקיים מאז הקמתו של המסלול".

     

    המבקר ממליץ לשר הביטחון לוודא כי סוגיית מסלול הנח"ל תיבחן מחדש. לדבריו, "על ממצאי הבחינה לאפשר מתן מענה לשאלה אם יש הצדקה לקיומו של פרק המשימה האזרחית בתקופת השירות הצבאי". 

     

    סחבת בטיפול בנכי צה"ל

    בדו"ח עוסק המבקר גם בהיבטים מנהליים בוועדות הרפואיות לקביעתם זכויותיהם של נכי צה"ל וטוען כי אגף שיקום נכים לא פעל לתיקון ליקויים שהועלו בביקורת קודמת. יתרה על כך, מציין השופט בדימוס שפירא כי משכי הטיפול בתביעות של הנכים התארכו וכי סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב נכי צה"ל העלה חוסר שביעות רצון מהתהליך המתקיים בוועדות הרפואיות, ומהיחס שלו הם זוכים.

     

    בפרק נוסף, שעוסק בטיפול בחיילים בודדים במהלך שירותם הצבאי לאחר שחרורם מצה"ל מציין המבקר שורת ליקויים: אי בחינה מקיפה של צורכי הקיום הנדרשים לחייל הבודד; פתרונות דיור צה"ליים לחיילים הבודדים שאינם מספקים; סיוע משרד הביטחון לחיילים בודדים לאחר שחרורם מצה"ל אינו עונה על צורכיהם והעדר תוכנית עבודה בין-משרדית לקליטת חיילים בודדים משוחררים בחברה הישראלית.

     

    פרק אחר נוגע לליקויים במערך הדוברות במשרד הביטחון. באוגוסט 2016 פרסם המשרד הודעה חריגה, שבה השווה בין הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן ב-1938. ההודעה, שתקפה את ממשלו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, גררה הודעת התנצלות, שבה חזר המשרד מתוכן ההודעה הראשונה. לשכת ראש הממשלה נאלצה אז לפעול כדי "למזער נזקים מול הבית הלבן".

     

    המבקר העיר למחלקת הדוברות של המשרד כי תוכן ההודעה שפרסם האגף ואופייה אינם "בתחום המקצועי של פעילות המשרד". המשרד הגדיר זאת כ"הודעה מדינית של שר הביטחון" אביגדור ליברמן, ומסר שמדובר בתוכן הודעה שאינו שכיח, ומשם כך - אין הודעה זו מעידה על הכלל. עוד אמרו במשרד הביטחון כי "במסגרת הוצאת ההודעה נלקחו בחשבון כללים הנהוגים בשיח הדיפלומטי. כמו כן, אין בהוצאת ההודעה או בתוכנה, חריגה מההנחיות או הכללים הנהוגים בכל מה שנוגע להפרדה בין דוברות המשרד לבין יועץ התקשורת של השר".


    פורסם לראשונה 14/03/2018 15:59

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המבקר קובע: הממשלה לא עומדת ביעד גיוס החרדים והפער גדל עם השנים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים