"בגלל האימא הטמבלית שלי": תביעת הסדרי הראייה

אב פרוד ביקש להרחיב את השהות עם בנו בן ה-5. אבל משפט מחשיד שאמר הילד לעובדת הסוציאלית הוביל את השופט שאול שוחט לדחות אותו

עו"ד דרור כהן-אורגדפורסם: 27.04.18 , 08:24

בית המשפט המחוזי בתל דחה לאחרונה ערעור של אב שביקש להרחיב את הסדרי הראייה עם בנו בן ה-5, בהסתמך על המלצות הגורמים הטיפוליים שהעדיפו להותיר את הסטטוס קוו על כנו. השופט שאול שוחט התבסס בין השאר על משפט מחשיד שאמר הילד לעובדת הסוציאלית על אמו, וממנו עלה חשש שהושפע מגורם אחר.

הסכסוך בין בני הזוג החל ב-2013, מיד לאחר לידתו של בנם, בזמן שגרו באנגליה. בין היתר התנהל ביניהם הליך לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) שחייב את האב להשיב את הילד מישראל לאי הבריטי. ב-2016 ניתנו פסקי דין של בית המשפט האנגלי שבהם נקבע שהמשמורת תהיה בידי האם והילד יוכל לעבור לגור עמה בישראל. לאב נקבעו הסדרי שהות זמניים בכל סוף שבוע שני.

דיני משפחה

התחייב לשלם מזונות עד סוף החיים - והתחרט

עו"ד גליה מארק

גבר שהתגרש הסכים לשלם 5,000 ש' בחודש, אולם כעבור עשור טען שאשתו לשעבר נמצאת בזוגיות עם גבר אמיד. הוא פנה לבית הדין הרבני, ושם נדחה

התחייב לשלם מזונות עד סוף החיים - והתחרט

כשחזרו הצדדים לארץ עברה הזירה המשפטית לכאן. הם הגישו תביעות הדדיות ובקשות תכופות שהובילו ללא פחות מ-100 החלטות. באחת מהן התקבלה בקשת האב להרחיב את זמני השהות הזמניים שנקבעו לו באנגליה, ובית המשפט למשפחה בתל אביב קבע שהבן ישהה עמו בכל סוף שבוע שני ופעם נוספת באמצע השבוע עד השעה 18:00.

בהמשך ביקש האב להרחיב עוד יותר את הסדרי השהות ולקבוע שבאמצע השבוע הילד יישן אצלו. בית המשפט דחה את הבקשה בין היתר כי חוסר היציבות והמשך המאבק בין ההורים גובה מחיר יקר וכבד מהקטין. בית המשפט קיבל את המלצות תסקיר העובדת הסוציאלית שלפיהם יש להותיר את זמני השהות הקיימים על כנם תוך התמקדות בהמשך הדרכה הורית ותיאום הורי.

על החלטה זו ערער האב למחוזי. הוא טען שהסדרי השהייה מצומצמים באופן בלתי סביר, שההסדר מונע ממנו לדאוג לבנו ושולל ממנו את הזכות לראות אותו. הוא הוסיף שהאם מסיתה את הילד נגדו וקיים סיכון שתתפתח סרבנות קשר בעתיד. לדבריו, בתסקיר אין שום ראיה לכך שיש פגם כלשהו בהורות שלו וכל הדיווחים שיבחו אותו על הקשר הקרוב והמשמעותי עם הילד.

מערבים את הילד בקונפליקט

אבל השופט שאול שוחט דחה את הבקשה אפילו בלי לבקש את תגובת האם. הוא ציין שהסדרי השהייה המצומצמים נקבעו עוד באנגליה לפני שבית המשפט למשפחה "נכנס לתמונה".

לדבריו, ניכר מהתסקירים שהגורמים הטיפוליים חוששים לשלומו של הקטין לא בגלל הרחבת הסדרי השהייה, אלא בשל העירוב הבלתי פוסק שלו בקונפליקט בין ההורים. למרבה הצער, נכתב בפסק הדין, לאב חלק ניכר בכך.

השופט שוחט הזכיר שאמנם באחד התסקירים צוין שהילד מסר לעובדת הסוציאלית שהוא רוצה לראות יותר את אביו, אך האופן שבו אמר את הדברים מטריד. הילד אמר באותו מפגש כי "צריך לדאוג שיראה את אבא יותר והכל בגלל האימא הטמבלית שלו".

עוד ציין השופט כי הצדדים הסכימו לשתף פעולה עם הוראות מרכז חירום לטיפול בקטין, כולל התחלת הדרכה הורית. מדובר בתהליך שצפוי לקחת כמה חודשים, ובית המשפט למשפחה היה רשאי להותיר את הסטטוס קוו הקיים בתקופה זו. "יש לקוות שהתחלת הטיפול תסייע לרגיעה ושיפור המצב המשפחתי", סיכם השופט.