שתף קטע נבחר

התחייב לשלם מזונות עד סוף החיים - והתחרט

גבר שהתגרש הסכים לשלם 5,000 ש' בחודש, אולם כעבור עשור טען שאשתו לשעבר נמצאת בזוגיות עם גבר אמיד. הוא פנה לבית הדין הרבני, ושם נדחה

בית הדין הרבני בנתניה דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר לפיצויים מאשתו לשעבר בגין הפרת הסכם הגירושים ביניהם, וכן בדרישה לבטל את התחייבותו לשלם לה מזונות לכל החיים. הדיינים בראשות הרב חיים ו' וידאל קבעו כי לא התרחש שינוי נסיבות המצדיק את ביטול ההתחייבות.

 

בני הזוג נישאו ב-1977 וב-2001 חתמו על הסכם גירושים. ב-2006 נחתם ביניהם הסכם נוסף שאושר בבית הדין הרבני, ובו סוכם בין היתר שהבעל לשעבר ישלם לאישה 5,000 שקל בחודש לכל החיים. כעת נדרש בית הדין להכריע בתביעותיו של הבעל לביטול ההסכם השני, בטענה שהאישה הפרה אותו כשלא אפשרה לו לקחת משכנתה לצורך רכישת דירה ולא הבטיחה את זכויות בנם בדירה הנרכשת.

 

בנוסף הוא ביקש לבטל את חיוב המזונות לכל החיים, משום ששילם לנתבעת סכומי עתק במשך זמן בלתי סביר. בהקשר זה הוא טען שמצבו הכלכלי והבריאותי הדרדר ואשתו לשעבר כבר לא זקוקה לכספים משום שהיא חיה כיום עם בן זוג אמיד (במקביל להליכים בבית הדין הרבני הוא הגיש תביעה בגין הפרות ההסכם גם בבית המשפט למשפחה, אולם שם היא נדחתה).

 

האישה התנגדה בטענה שהתובע הוא זה שזנח אותה לטובת בת זוג אחרת וגרם לפירוק הבית.

 

הרב חיים ו' וידאל כתב פסק דין מעמיק, אליו הצטרפו הרבנים מיכאל עמוס ושניאור פרדס, ובו סקירה רחבה של הלכות שונות הנוגעות לעניין. תחילה נדונה השאלה אם יש בכלל לדון בתביעה שכבר הוכרעה בבית משפט אזרחי.

 

הרב וידאל הבהיר שלפחות בכל הקשור לתביעה לביטול ההסכם ניתן לדון בה שוב, שכן על פי בג"ץ תביעה להפרה או לביטול הסכם צריכה להתברר אצל אותה ערכאה שאישרה אותו.

 

הוא ציין שכלל לא ברור אם נמנעה מהבעל אפשרות לקבל את המשכנתה בגין סירובה של האישה, וייתכן שהבנק לא אישר אותה משום שהוא לא הציג יכולות כלכליות מספקות. בנוגע לזכויותיו של הבן הובהר כי לפי ההסכם הזכויות בדירה הועברו לאישה, כך שאין כל מקום לפרשנותו של התובע בנושא.

 

בנוגע לתביעה לביטול המזונות הזכיר הדיין וידאל שבית הדין הרבני הגדול קבע בעבר כי "במקרה של אדם שהתחייב במועד הגירושין לשלם לגרושתו סכום חודשי עד הגיעה לגיל מאה ועשרים שנים וללא התחשבות במעמדה, אינו רשאי לחזור בו מהתחייבותו, בטענה לשינוי נסיבות במצבו הבריאותי והכלכלי".

 

בהקשר זה הוא הוסיף כי נראה שהנתבעת אף סברה שמדובר בהתחייבות מוחלטת בזמן שחתמה על ההסכם. בסיכומו של דבר החליטו הדיינים שהנתבעת לא הפרה את הסכם הגירושין מ-2006 ודחו את תביעת הגרוש לביטול פסיקת מזונות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים