לאחר שהגיעו לשיא ב-2015: מחירי המזון נמוכים ב-5.5%

מחירי המזון בישראל נמוכים כיום ב-5.5% לעומת מחירם ב-2013 ו-2015. כך קובעת היום (א') הסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. עוד קובעת הסקירה כי במהלך השנתיים האחרונות התקיימה יציבות במחירים, בשעה שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-5% בשכר הממוצע במשק ועלה כוח הקנייה.

בסקירה מפורט כי מחירי המזון נבדקו בהיכלל מחירי הפירות והירקות, אך ללא עלותן של ארוחות מחוץ לבית. לאחר השיא במחירים בשנת 2015, החלה ירידה חדה שנמשכה מסוף 2015 ועד תחילת 2016 ומאז נשרמה כאמור יציבות.

באוצר טוענים כי המגמה הפוכה מהמגמה הממוצעת במדינות ה-OECD, שם דווקא נרשמת מגמה של עלייה במחירי המזון, במיוחד במדינות ה-OECD שבאירופה - מהן מתבצע חלק ניכר מהייבוא לישראל בתחום המזון. פערים אלה בין ישראל ל-OECD תואמים גם למדד מחירי הצרכן הכללי, ולכן יתכן שההבדל במגמות בין מחירי המזון בישראל וב-OECD משקף גם השפעות מאקרו-כלכליות, ולאו דווקא רק התפתחות בתחום המזון עצמו.

מגמת הירידה ואחריה ההתייצבות במחירי המזון מגיעות בתקופה שבה השכר הממוצע נמצא במגמת עלייה של כ-5% מהרבעון הרביעי של 2015 ועד הרבעון הרביעי של 2017. המשמעות היא שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכוח הקנייה של משקי הבית ביחס למוצרי המזון.

על פי האוצר מגמת הירידה מתקיימת ברוב קטגוריות המזון הראשיות. וכך בקטגוריית השר, העופות והדגים החלה ירידה באמצע שנת 2013, אך בשנת 2015 חל שינוי והמחירים עלו והגיעו לשיא. לאחר מכן, בסוף אותה שנה, חזרו המחירים למגמת הירידה וחלה יציבות במחירים בשנתיים האחרונות.

מעבר לכך, קטגוריית הפירות והירקות מתאפיינת בתנודתיות רבה יותר מיתר הקטגוריות, אך כמו קטגוריית הבשר, גם קטגוריה זו הגיעה לשיא ב-2015, ולמרות תנודתיות רבה בשנתיים-שלוש האחרונות, בחודשים האחרונים חלה ירידה מסויימת במחירים. סיבה אפשרית אחת לירידת מחירי המזון היא מחירי תשומות נמוכים ויציבים בחקלאות, ביחס לרמת השיא שלהם שנרשמה בשנת 2013, מה שתומך ביציבות מחירי המזון.

בנוסף, במהלך השנים 2013-2016 חלה עלייה מתונה בשיעור ההוצאה על מוצרי מזון מיובאים, מתוך כלל הוצאות משקי הבית על מזון. עלייה מתונה זו תמכה בקידום התחרות בענף המזון. אמנם בשמונה מתוך 12 קטגוריות המזון חלה עלייה בשיעור הייבוא לארץ, אבל ב-2016 בקטגוריות רבות שיעור הייבוא היה נמוך מאוד. ברוב הקטגוריות שיעור הייבוא בבריטניה גבוה משמעותית מישראל, במיוחד בקטגוריית הביצים והחלב.

בסקירתו זיהה האוצר אינדיקציה לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות. אינדיקציה זו באה לידי ביטוי בשחיקת שיעור הרווחיות של ארבע קמעונאיות המזון שנסחרות בבורסה. ברשתות רמי לוי ו-ויקטורי שיעורי הרווחיות בשנים האחרונות נמוכים משמעותית לעומת שנים קודמות, בד בבד עם התרחבות שתי רשתות אלה - בטווח שבין 2013 ל-2017 גדל סך המכירות של רמי לוי בכ-60% ושל ויקטורי בכ-115%.

אצל רשת שופרסל, השחקן המוביל בשוק הקמעונאיות המזון, שיעורי הרווחיות היו נמוכים מעט מאשר בשנים 2007-2017, ובמיוחד נמוכים בשנים 2014-2015. עלייה ברווחיות של שופרסל נרשמה בשנים 2016-2017, עם התקרבות לרמות הרווחיות של הרשת ב-2010, אבל הדבר נעשה במקביל למאמצי ההתייעלות מצד שופרסל, כולל פתיחת מרכז לוגיסטי חדש ועלייה בהיקף מכירות המותג הפרטי של הרשת, שלפי הדו"ח הכספי ל-2017, הגיעו לכ-21% מהמכירות.

גם נתוני טיב טעם מצביעים על ירידה ברווחיות בין 2016-2017 ביחס לחמש השנים שקדמו. לטענת האוצר, נתונים אלה מאששים את הסברה כי בענף הקמעונאות חלה תחרות רבה יותר.

סימן נוסף להתגברותה של התחרות מגיע מאומדנים שפרסמה פירמת רואי החשבון BDO-זיו האפט בנוגע לנתחי השוק של הקמעונאים השונים. לפי נתונים אלה, בין 2011-2016 ירד הנתח של השחקן המוביל, רשת שופרסל, מ-32% ל-30% ואילו נתח השוק של השחקן השני בגודלו - מגה - שחלקה נרכשה על ידי יינות ביתן, ירד מ-18% ל-15%. הדבר מביא לירידה לא מבוטלת בנתק השוק של שני השחקנים הגדולים, מ-50% ל-45%.

כמו כן, האוצר מזהה ירידה בריכוזיות של ספקי המזון בעשור האחרון, אך נתח השוק של הספקים המובילים עדיין גבוה והמגמה לגביהם איננה חד משמעתית. נתונים של חברת סטורנקסט מראים כי בין 2005-2015 חלה ירידה רציפה בנתח השוק של עשרת הספקים הגדולים בשוק, אך דווקא בין 2015-2017 נבלמה ירידה זו במידה רבה, וחלקן נותרו יציבות. עם זאת, נתונים של חברת נילסן מראים כי גם בשנתיים אלה חלה ירידה מסויימת בחלקם של הספקים המובילים בשוק המזון.