שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הבנק הפר את חובתו: השופטת פטרה ערֵבים מתשלום
    מזרחי טפחות תבע 224 אלף שקל בעקבות הלוואה שלא הוחזרה. אבל בית המשפט קבע שהבנק לא הסביר להם על מהות ההליך והסיכונים שבו
    בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה את תביעה של בנק מזרחי טפחות נגד שני ערֵבים להלוואה שלא שולמה: השופטת שולמית ברסלב קבעה כי אף שהשניים חתמו על הלוואה בסך מאות אלפי שקלים, הבנק לא הסביר להם את מהות ההליך והסיכונים הכרוכים בו.

     

    את ההלוואה, בסך 343 אלף שקל, לקחו בני זוג שעלו מחבר העמים ב-1999. הם עשו עבור רכישת דירה, ששועבדה לבנק לצורך הבטחת ההלוואה. לאחר שההלוואה לא שולמה נקט הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש הדירה, והיא נמכרה ב-2009 תמורת 210 אלף שקל. ב-2011 קבע בית משפט שעל בני הזוג לשלם לבנק 196,660 שקל בצירוף ריביות ושכר טרחה.

     

    בהמשך הגיש הבנק תביעה נגד מי שחתמו בשנת 2005 על ערבות להלוואה (אחד מהם היה גם ערב לפני כן, והשני החליף ערבים אחרים). בתביעתו דרש הבנק לחייב אותם בכ-224 אלף שקל.

     

    הנתבעים טענו שהחתימה על כתבי הערבות בוצעה במאוחד, תוך דקות, מבלי שניתן להם זמן לקרוא את כל המסמכים, ללא תרגום לשפתם (רוסית) וללא כל הסבר. לדבריהם לא ניתן להם מידע בנוגע לשווי הדירה, שהסתבר שלא היוותה בטוחה מספקת. בנוסף הם טענו שמסמכי הגילוי לוקים בחסר שיש בו כדי לפטור אותם מערבותם. כלומר, לא הוסבר להם אם הערבות היא לחוב חדש או לחוב קיים, לא ניתן מידע ביחס לעמידת הלווה בתשלומים, פיגורים וכיוצא באלה, לא נרשם במפורש שהם ערבים מוגנים.

     

    השופטת שולמית ברסלב הבהירה בפסק הדין שלבנקים יש "חובת גילוי רחבה" כלפי ערבים, הכוללת את החובה לגלות כל פרט לגבי תוכן הערבות, התנאים, המחיקים, הסיכונים האפשריים ועוד. היא ציינה ש"רף ההתנהגות הגבוה" שהוטל על בנקים נובע מהפער שבין יחסי הכוחות ופערי הידע שבין הבנק לערב.

     

    "הפרה של חובות תום הלב, הזהירות, והנאמנות, עשויה לגרום, בנסיבות ממסוימות, ובשים לב לטיב פרט המידע שלא נמסר לערב, לפטור מלא או חלקי של הערב מערבותו", כתבה.

     

    נקבע כי בנקודות מסוימות הקשורות בגילוי המצב לנתבעים, הבנק פשוט כשל במילוי חובתו. "עיון בהודעה לערבים מעלה כי הבנק לא הקפיד למלא אחר פרטי המידע המהותי הנדרשים; וכי מרבית הפרטים בטופס זה שערך הבנק, לא מולאו ולא סומנו במקומות המיועדים לכך ועל פי ההוראות הנקובות בו, והרובריקות נותרו ריקות", נכתב בפסק הדין.

     

    השופטת ברסלב ציינה שלא הוכח שהבנק יידע את הנתבעים בדבר שווי הדירה לפני נטילת ההלוואות, וכי הדירה שועבדה כבטוחה להשבת שתיהן. היא סיכמה שהגילוי צריך לא להיות טכני, אלא הבנק צריך להסביר את מהות העסקה: "הבנק כשל בכך. אין לפני כל נתון המעיד כי הבנק הסביר לערבים את מהות ההלוואה והסיכונים הכרוכים בה".

     

    בסיכומו של דבר נקבע כי הבנק הפר את חוק הערבות ואף את חובת הגילוי על פי דיני החוזים, ולכן הערבים-הנתבעים פטורים מערבותם.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    70 שנה לנדל"ן
    מומלצים