מאחורי הסורגים של אברשה
מי שמע ומי ידע על אברהם סוצקובר ששועי עולם הכירו וקראו, שברנאר קושנר, שר החוץ הצרפתי פרסם הודעת אבל רשמית של ממשלת צרפת אחרי מותו, שהפרלמנט בליטא ערך דיון מיוחד וקם לדקת דומייה עם היוודע דבר מותו, שבהלוויתו השתתף שגריר ליטא בישראל שהספיד אותו, ומאמרים גדולים נכתבו עליו ב"לה מונד" וב"ניו יורק טיימס". גדול המשוררים האידים שחי 60 שנים בתל אביב בסרטו החדש של אורי ברבש מותיר את הצופה עצור נשימה.
כשאורי ברבש שוקע לתוך פרוייקט שואתי נוסף, הוא מעניק לצופים תמונה חיה ונושמת של הדבר שהסתיים, אבל הוא מחייה אותו שוב בשבילנו. בדבש שחור הוא מעניק הצצה לאחד הפרקים החשובים בהיסטוריה המודרנית של היהודים באירופה במאה השנים האחרונות, המקורות מהם צמחה תרבות שהשפיעה על חיי-הרוח של אמנים גדולים וחשובים והרשימה מרתקת. הסיפור של 'דבש שחור' הוא סאגה שמתאימה לרומן עב כרס שיקרא בשקיקה. המרכיבים שלו עשויים מהלא יאמן. סיפורו של אברהם סוצקובר, המשורר שסטאלין בוחר להציל בזכות שירתו הוא סיפור שנושא בחובו חוב לקהילה גדולה ומשמעותית, ואולי יותר מזה: מספר את סיפורו של העם היהודי בעת המודרנית. סוצקובר נולד לפני מלחמת העולם הראשונה והלך לעולמו כמעט מאה שנים אחר כך. זהו סיפור על אדם שהאמין, שלא ויתר, שאיבד הורים וילד, שהצליח להקים את עצמו מהמקום שקרא לו קבר, להמשיך חיים משמעותיים שמעולם לא ויתר עליהם גם כשהיה במחשכים ולהקים דור בישראל על אף הזוועות שחווה. זהו סרט על אדם שלא ויתר על השפה שעליה גדל ובה כתב למרות שהממסד הישראלי לא הוקיר. זהו סרט על מי שלמרות הכל, המשיך לכתוב כתיבה הרמונית, משוכללת ומוזיקאלית במסירות נפש ובתנאים לא הגיוניים. הוא חי כמעט על פני כל המאה ה-20 לתוך המאה העשרים ואחת. 'דבש שחור' נותן כמעט תחושה של סרט עלילתי, למרות שהוא סרט תעודי. הוא מחבר לקהילה היהודית בוילנא, שנקראה אז 'ירושלים ד'ליטא'.
נראה כי את אורי ברבש אין צורך להציג לקהל הרחב. 40 שנות יצירה של סרטים שהפכו לקלאסיקות ישראליות. על הידועים ביותר שלו, ביניהם "מאחורי הסורגים" הוא יספר כי התקשה למצוא שותפים לדרך, כאלה שיאמינו בהצלחתו של סרט על אסירים ביטחוניים יהודים וערבים, עם הרבה אלימות, דם ומילים קשות. המציאות הוכיחה שההחלטה שלו היתה נכונה והזכיינים שסרבו לשתף פעולה צפו בהצלחתם. בסופו של דבר מספר קרנות מסייעות ביציאתו של האחרון לאור והן: קרן מקור, שירות הסרטים, בית שלום עליכם, קרן אבי חי, קרן גשר, קרן הרצון הטוב וילנה וועדת התביעות. הסרט שהקרנת הבכורה שלו היתה בפסטיבל ירושלים האחרון לפני מספר חודשים, זכה בפרס החוויה היהודית, פרס נחשב בעולם היהודי ואם זה לא מספיק, גם בלוס- אנג'לס הוא הוכתר לאהוב הקהל. אורי ברבש: "היה לי ברור שצריך לספר את הסיפור של אברהם סוצקובר משני טעמים: הוא נחשב לגדול משוררי היידיש במאה ה-20. אבל לא רק. מומחים בתחום מגדירים אותו כאחד המשוררים הטובים של המאה ה-20. הוא תורגם לעברית על ידי מיטב המשוררים ביניהם שלונסקי, אלתרמן, אמיר גלבוע, לאה גולדברג, בנימין הרשב ועוד רבים. שיריו אף תורגמו לשפות רבות בינהן פולנית, אנגלית ואף יפנית.
ברבש: "המקום שבו אני חווה את החוויה הרגשית, העמוקה, האינטלקטואלית הוא בספרות, מאז ומתמיד. ספרות בשבילי ושירה בפרט זה הקודש שלי. זאת השבת שלי. הקולנוע זה החול שלי, ימי השבוע. ביהדות לימי החול יש מעמד מכונן מאוד. הספרות זה המקום שבו אני באמת חווה את החוויה העמוקה. זה צד אחד במפגש שלי עם סוצקובר." הוא מפרט את ההחלטה שלו לשקוע לתוך העשייה על האדם שמעולם לא רצה שיעשו עליו סרט בחייו, ואף סרב לבקשתו של קלוד לנצמן להשתתף בסרט 'שואה' "הצד השני הוא שאני כבר קרוב ל-30 שנה שקוע בתקופת השואה, אני לומד אותה חוקר אותה וככל שאני יכול, אני נותן לה ביטוי בסרטיי. זה לא פשוט, כי זה לא נושא אטרקטיבי. עשיתי את זה עם הסדרה 'משפט קסטנר', אחר כך יצרתי סרט בפולין 'אביב 1941' שהוא שני סיפורים של אידה פינק, גדולת מספרי התקופה. 'קאפו בירושלים' נעשה על אדם ששירת באושוויץ ועלה לארץ." הוא סוקר "הסרט על סוצקובר מגדיל את ה-DNA הרוחני שלי שזה ספרות, שירה ושואה. אבל הטריגר הדרמטי המעשי שהניע את הסרט, היה בעקבות הליהוק של הדס קלדרון לסדרת הדרמה שיצרתי 'האמת העירומה' ובמהלך העבודה הבנתי שיש לה שם נוסף: סוצקובר, והיא נכדתו של המשורר הנפלא".
גם ברבש מודה שלא הכיר היטב את עבודתו של סוצקובר. המשורר עולה לארץ לאחר שנקרא להעיד במשפטי נירנברג, והיה לאחד משלושת היהודים היחידים שעמדו על דוכן העדים שם מטעם ממשלת ברית המועצות. את עדותו הוא נותן בעמידה ומסרב פעמיים להצעה לשבת על הכסא. העלילה הבלתי אפשרית שנכתבה לחייו של סוצקובר מורכבת מילדות בעיירה סמוכה לוילנה, החיים בגטו וילנה ובין השאר הוא הופך שם להיות מי שיוביל את המרד הרוחני בגטו ומי שהוביל את בריגדת הנייר. סוצקובר יגוייס למיין כתבים יהודיים שישלחו אח"כ לגרמניה. הוא מקבל החלטות על ספרים שישלחו לשריפה או לשימור במסגרת הועד האנטי פשיסטי שמקים סטאלין באותם שנים, הועד של אנשי רוח, סופרים ומשוררים יהודים. הועד האנטי פשיסטי הוקם כדי לחזק את הקשרים בין ברה"מ שנלחמה על חייה והמערב, בעיקר של האמריקאים כדי שיתמכו בהם בנשק, ציוד וכסף ויצטרפו אליהם. הסובייטים הניחו שדרך הועד, היהודים יכולים לתקשר עם יהודים אחרים במערב, ולהשפיע על שינויים בממשלות אחרות. ברבש: "זו היתה סוג של מחשבה אנטישמית על היהודים שעובדים בכל העולם, ויכולים להשפיע על כל הממשלות, בעקיפין".
ברבש מייצר צוות מנצח לעשייה של הסרט שתארך כחמש שנים. השחקנית והשותפה להפקה, הדס קלדרון, צוואה חיה של סבה, הולכת איתו יד ביד. להפקה הוא מבקש את יאיר קדר, המפיק שאחראי לאחד הפרוייקטים המונומנטליים התעודיים המפוארים של ימינו, הסדרה 'העיבריים" שהוא עמל עליה ב-10 השנים האחרונות שם הוא מתעד את תרבות-הרוח העיברית.
אברהם סוצקובר בוחר לעלות לישראל, למרות שהאידיש מושמדת, עוד על ידי ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, וממשיך לכתוב בה. הוא יודע שבברוקלין ובקהילות אחרות בעולם האידיש חיה ובועטת, אבל הוא ממשיך ליצור בשפה העשירה והמוזיקאלית הזו כשהוא חי 60 שנים בתל אביב, והוא אלמוני לה. האיש שהשירה הצילה אותו שקיבל את פרס ישראל ב-1985, הולך לעולמו בישראל של שנת 2010 ורק קומץ קטן של אנשים בוחר לבוא ולתת לו כבוד אחרון, ואף אחד מהם לא נציג רישמי של ממשלת ישראל או נבחריה למרות שהיה אהוד ומוכר ברחבי העולם והביא כבוד רב לישראל כל השנים.
ברבש: "סוצקובר הוא פתח לעולם מופלא שלא רק שלא הדחקנו אותו, אלא מחקנו אותו ורמסנו אותו מהזכרון" הוא אומר בכאב. סוצקובר כתב את אחד השירים שהפכו לשיר שמזוהה אולי יותר מכל עם יום השואה "תחת זיו כוכבי שמים" הוא אמר: "הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בַּגֵּטוֹ הוּא הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בַּקֶּבֶר / אַחַר כָּךְ מִתְרַגְּלִים" על התקופה הנוראה.
סרטם של אורי ברבש ויאיר קדר יוקרן ביום ראשון, 20 בינואר בשעה 7:30 בערב בג'יי סי סי בטנפליי בנוכחתו של אורי ברבש שישוחח עם הקהל מיד אחרי הסרט.
הסרט מוקרן במסגרת הסינמטק שהקימה בוגרת תוכנית 'גוונים' של ה-IAC, הד"ר אתי ענבל ומביא לקהל הישראלי והאמריקאי סרטים ישראלים ואת יוצריהם שישוחחו עם הקהל לאחר הקרנתם. קהל דובר עברית ואנגלית, והפעם במיוחד גם קהל דובר אידיש מוזמן.
לרכישת כרטיסים:
